Crime City: Mafia Prime

ניתוח מאת Appcrazy

ב־Crime City: Mafia Prime אני נכנס לעיר גדולה דרך משחק פעולה שמנסה לתת תחושה של מרחב פתוח, משימות ונהיגה במקום להסתפק בשלבים קצרים וסגורים. הרעיון המרכזי פשוט להבנה: להסתובב בעיר, לבצע משימות, להשתמש במכוניות ולהתקדם כדמות שהופכת לאגדה מקומית. אחרי כמה סבבים, מה שהכי בלט לי הוא לא רק גודל העיר, אלא האופן שבו הנהיגה מחברת בין חלקי המשחק. היא משמשת כמעבר בין משימה למשימה, אבל גם קובעת אם הקצב מרגיש זורם או מסורבל.

המשחק פותח על ידי VTD Tokyo, והוא זמין בחינם בקטגוריית משחקי הפעולה. הוא מיועד לגיל PEGI 3, כך שהכיוון הכללי נגיש גם לשחקנים צעירים יותר, לפחות מבחינת דירוג התוכן. מצד שני, המילה “מאפיה” בשם עלולה לגרום לציפייה למשחק פשע עמוק ומורכב יותר ממה שהחוויה בפועל מנסה להיות. אני מצאתי כאן משחק שמתאים יותר למי שרוצה להסתובב, לנהוג ולבצע משימות בקצב קליל, ופחות למי שמחפש עלילה כבדה או מערכת פשע מפורטת.

הנהיגה היא המבחן האמיתי של העיר הגדולה

היכולת המרכזית שאני בוחן כאן היא הנהיגה בתוך העיר. במשחקים מהסוג הזה קל להציג מפה רחבה, אבל קשה לגרום לשטח להרגיש שימושי. כאן המכוניות נותנות לעיר תפקיד מעשי: הן מאפשרות לי להגיע ליעדים, לשנות את הקצב ולחוות את המרחקים במקום לבחור תמיד מעבר מיידי מנקודה לנקודה. כאשר המשימה ממוקמת בצד אחר של העיר, הנהיגה הופכת לחלק מהחוויה ולא רק למסך טעינה מוסווה.

היתרון הברור הוא תחושת חופש. אני יכול להתחיל במשימה, לצאת ממנה, לעלות לרכב ולהמשיך ליעד הבא בלי להרגיש שכל המשחק בנוי רק מתפריטים. עבור מי שאוהב משחקי פעולה ניידים עם מרחב להסתובב בו, זה שינוי נעים לעומת משחקים שמחזיקים את השחקן בתוך מסלול קבוע. העיר גם נותנת למשימות הקשר: לא רק “לחץ על הכפתור הבא”, אלא נסיעה אל מקום אחר וחזרה לתנועה.

עם זאת, נהיגה בעיר גדולה אינה בהכרח יתרון בכל רגע. אם השליטה אינה יושבת בדיוק על האצבע, המרחקים הופכים למטלה. במשחק נייד אני רוצה להרגיש שהמכונית מגיבה מהר, במיוחד כשאני משחק כמה דקות בלבד. כאשר צריך לתקן שוב ושוב את הכיוון או להתרגל להתנהגות הרכב, החופש המדובר מרגיש פחות כמו חופש ויותר כמו זמן בין משימות. זו נקודת ההכרעה של המשחק: מי שנהנה מהנסיעה עצמה ימצא בה ערך, ומי שרואה בה רק דרך להגיע ליעד עלול להתעייף.

מה משתנה כשמשתמשים ברכב כחלק מהמשימה

הבחירה ברכב משפיעה על האופן שבו אני ניגש לעיר. במקום לחשוב רק על מטרת המשימה, אני צריך לחשוב גם על הדרך אליה. זה יוצר החלטה קטנה אך חשובה: האם לנסוע ישירות ולשמור על קצב, או לקחת רגע להתמצא בעיר ולבנות לעצמי מסלול נוח יותר. במשחק קצר, החלטה כזאת יכולה להפוך כמה דקות של פעולה לרצף עם תחושה של מסע קטן.

פרסומות

הטיפ הכי שימושי שלי הוא לא למהר מיד אל הסמן הבא. כדאי להקדיש את הדקות הראשונות ללמידת הרחובות, למיקום של אזורים מוכרים ולתחושה של השליטה ברכב. ההיכרות הזאת חוסכת תסכול בהמשך, משום שהשחקן כבר יודע איך להתקרב ליעד ולא מתייחס לכל נסיעה כאילו היא הפעם הראשונה. זה אינו “סוד” שמופיע בהכרח בתיאור קצר, אבל הוא משנה את איכות המשחק מהר מאוד.

עוד trade-off מעניין הוא בין מהירות לבין שליטה. נסיעה מהירה יותר יכולה לקצר את הזמן עד למשימה, אבל היא גם משאירה פחות מרחב לתיקון טעויות. שחקן שמעדיף קצב רגוע ייהנה יותר מהעיר אם יראה בנהיגה חלק מהמשחק ולא מכשול שצריך לדלג עליו. לעומת זאת, שחקן שמחפש פעולה רצופה עשוי להעדיף משחק שבו המעבר בין משימות כמעט מיידי.

הציצו בבלוג שלנו

איך המשימות מרגישות כשהעיר נמצאת באמצע

המשימות הן העוגן שמונע מהעיר להפוך לסתם רקע. אני מתחיל ממטרה ברורה, משתמש ברחובות כדי להגיע אליה, ואז חוזר לתנועה או ממשיך ליעד נוסף. המבנה הזה מתאים במיוחד למי שאוהב תחושת התקדמות פשוטה: יש משימה, יש ביצוע, ויש תחושה שהדמות מתקדמת במעמד שלה בתוך העיר.

החיסרון הוא שהמפה הגדולה מעלה את הציפיות. כשאני רואה עיר רחבה, אני מצפה שכל אזור ירגיש משמעותי ושכל נסיעה תוביל למשהו מעניין. אם המשימה עצמה בסיסית, הנסיעה הארוכה עלולה להדגיש את הפשטות במקום להסתיר אותה. לכן אני ממליץ לשפוט את המשחק לפי סוג ההנאה שאתם מחפשים: הוא עובד טוב יותר כמשחק פעולה קליל עם תנועה ונהיגה מאשר כתחליף מלא למשחק עולם פתוח עשיר בקונסולה.

בתרחיש יומיומי, אני יכול לפתוח את המשחק בזמן המתנה, לבצע משימה אחת, לנהוג אל היעד הבא ולסגור אותו בלי להתחייב לערב שלם. אם יש לי יותר זמן, העיר מאפשרת לי להישאר ולחקור את הקצב שלה. הגמישות הזאת היא אחת הסיבות שהמשחק יכול להתאים לטלפון: הוא מציע גם סשן קצר וגם אפשרות להמשיך מעבר למשימה אחת, בלי לשנות את הרעיון המרכזי.

למי החופש הזה מתאים, ומה המחיר שלו

המשחק מתאים במיוחד למי שמחפש משחק פעולה עם נהיגה ועיר פתוחה, אבל אינו רוצה להתחיל מערכת מסובכת או ללמוד עשרות כללים. העובדה שהוא חינמי מורידה את מחסום הכניסה, ואפשר לנסות אותו בלי החלטת רכישה מראש. הגרסה הנוכחית היא 1.1.7, והוא דורש מערכת הפעלה 8.1 ומעלה, כך שבמכשירים תואמים קל יחסית לבדוק אם הסגנון מתאים לכם.

הוא גם עשוי להתאים לשחקנים צעירים יותר בזכות דירוג PEGI 3, אך אני עדיין לא הייתי בוחר משחק רק לפי הדירוג. השם והאווירה העירונית יוצרים הקשר של פשע, ולכן הורה כדאי שיבחן בעצמו את סגנון המשימות ואת ההתאמה לילד. הדירוג נותן כיוון כללי, אבל הוא אינו מחליף התרשמות מהמשחק בפועל.

למשחק יש קהל שכבר מצא אותו, עם יותר ממיליון התקנות, אבל הציון הממוצע שלו עומד על 1.8 מתוך 5. בעיניי, הפער הזה חשוב: הוא אומר שהרעיון של עיר, משימות ומכוניות מושך אנשים לנסות, אך לא כולם נשארים מרוצים. מספר הביקורות הגלויות קטן יחסית, ולכן אני לא מסיק ממנו לבדו מה בדיוק מפריע לכל שחקן. מה שכן ברור לי הוא שהקונספט לבדו אינו מספיק; השליטה, הקצב והתחושה בזמן הנהיגה יקבעו אם תיהנו.

מי שמגיע עם ציפייה למשחק פשע קולנועי, דמויות עמוקות או עולם שמגיב לכל פעולה, עלול להתאכזב. במקרה כזה, משחק פעולה גדול ומלוטש יותר יהיה בחירה טובה יותר, גם אם הוא פחות נוח למשחק קצר בטלפון. Crime City: Mafia Prime עדיף למי שמעריך את הרעיון הבסיסי של להיכנס לעיר, לבצע משימה ולנהוג הלאה, בלי לדרוש שכל חלק יהיה מורכב במיוחד.

הדרך הנכונה להתחיל בלי לבזבז זמן

אני ממליץ להתחיל בכמה נסיעות קצרות לפני שמנסים לשחק במהירות. המטרה אינה “לסיים” את העיר מיד, אלא להבין כיצד הרכב מגיב, איך להתמצא ואיזה קצב נוח לכם. אם תנסו לדלג על שלב ההיכרות, כל סטייה קטנה עלולה להרגיש כמו תקלה במשימה. לאחר שהשליטה הופכת טבעית יותר, אפשר להתרכז במה שהמשחק מנסה לתת: רצף של משימות ותנועה בעיר.

כדאי גם להפריד בין שני סוגי סשנים. בסשן קצר, בחרו משימה אחת והשתמשו בנסיעה כחלק מההפסקה, בלי לצפות להתקדמות גדולה. בסשן ארוך יותר, אפשר לבחון אם העיר באמת מחזיקה את העניין גם אחרי שהחידוש הראשוני נעלם. ההבחנה הזאת עוזרת להבין אם אתם נהנים מהמשחק עצמו או רק מהרעיון הראשוני של מפת עיר גדולה.

אם אתם משחקים במכשיר שאינו חדש במיוחד, אני הייתי מתחיל בזהירות ומוודא שהחוויה נוחה לפני שמקדישים לו מקום קבוע. דרישת המינימום היא Android 8.1 ומעלה, אך התאמה למערכת אינה מבטיחה שכל מכשיר ירגיש זהה. במשחק שמבוסס על תנועה ונהיגה, נוחות השליטה חשובה יותר מהיכולת רק להפעיל אותו.

מה עדיף במקום, ומתי דווקא לבחור בו

בהשוואה למשחקי פעולה ליניאריים, היתרון שלו הוא התחושה שאני מחליט איך להגיע בין נקודות. משחק ליניארי בדרך כלל מספק קצב מהיר וברור יותר, ולכן הוא עדיף אם אתם רוצים פעולה מיידית בלי נסיעות. לעומת זאת, כאן התנועה בעיר היא חלק מהסיבה לפתוח את המשחק. הבחירה תלויה בשאלה אם אתם רוצים שליטה במרחב או מסלול שמוביל אתכם קדימה.

בהשוואה למשחקי עולם פתוח גדולים, היתרון של המשחק הזה הוא נגישות: הוא חינמי, קל להבין את הרעיון שלו, ואינו מציג את עצמו כפרויקט שצריך ללמוד במשך ימים. החיסרון הוא שהעיר לבדה אינה מבטיחה עומק. אם חשובים לכם מערכות רבות, עלילה מתפתחת או כמות גדולה של פעילויות שונות, חלופה שאפתנית יותר תהיה מתאימה. אם אתם רוצים רק טעימה של נהיגה ומשימות בעיר, הוא עשוי להיות בחירה פשוטה יותר.

ההשוואה למשחקי נהיגה טהורים מבליטה נקודה נוספת. כאן הרכב אינו המטרה היחידה; הוא משרת את המשימות ואת ההתקדמות בעיר. לכן חובבי מרוצים שמחפשים מסלולים, תחרות ודיוק בכל פנייה לא בהכרח יקבלו את מה שהם רוצים. מצד שני, מי שנמאס לו מנהיגה מנותקת ורוצה סיבה להגיע ממקום למקום עשוי למצוא כאן שילוב מעניין יותר.

החסרונות שצריך לקחת בחשבון לפני ההתקנה

הבעיה העיקרית מבחינתי היא שהקונספט רחב יותר מהחוויה שכל שחקן בהכרח יקבל ממנו. עיר גדולה ונהיגה נשמעות כמו בסיס להרפתקה מרשימה, אבל ההנאה תלויה מאוד באיכות המעבר בין המשימות. אם אתם לא נהנים מהנסיעה עצמה, חלק משמעותי מהזמן עלול להרגיש כמו המתנה לפעולה האמיתית.

גם הציון הנמוך בחנות הוא סימן שכדאי להתייחס אליו ברצינות, לא להתעלם ממנו בגלל מספר ההתקנות. התקנות רבות מראות שיש סקרנות ועניין, אך הן אינן הוכחה לכך שהמשחק מתאים לכולם. אני הייתי מתקין אותו רק אם הרעיון של נהיגה בעיר באמת מושך אותי, ולא רק מפני שהמילים “עולם פתוח” או “מאפיה” מעוררות ציפייה למשחק גדול.

נקודת חיכוך נוספת היא הצורך להגדיר לעצמכם מה נחשב הצלחה. אם אתם מצפים שכל משימה תחדש לגמרי את המשחק, ייתכן שהקצב ירגיש חוזר על עצמו. אם אתם רואים בו משחק נייד שנועד לספק סיבוב קצר של פעולה ונהיגה, קל יותר להעריך את מה שהוא כן עושה. הבחירה הנכונה כאן היא לא לפי גודל העיר, אלא לפי הסבלנות שלכם לנסיעה שבין הרגעים החשובים.

למי הייתי ממליץ עליו בפועל

אני הייתי ממליץ עליו לחבר שאוהב משחקי פעולה ניידים, רוצה לנהוג בעיר ומעדיף משימות ברורות על פני מערכת עמוסה. הוא מתאים גם למי שרוצה משחק חינמי לנסות בזמני המתנה, במיוחד אם אין צורך בכל פעם להתחיל שלב סגור מחדש. השילוב בין נסיעה להתקדמות נותן לו אופי משלו, גם אם הוא אינו עמוק כמו משחקי עולם פתוח גדולים.

לא הייתי ממליץ עליו למי שמחפש משחק מרוצים מדויק, עלילה רצינית, או חוויה שמתגמלת כל דקה במשהו חדש. גם מי שמתקשה עם שליטה במכוניות על מסך קטן צריך להגיע עם ציפיות זהירות. במקרה כזה, משחק פעולה ליניארי או משחק נהיגה ממוקד יכול לספק חוויה ברורה ונעימה יותר.

בסופו של דבר, Crime City: Mafia Prime מצליח בעיקר כשהשחקן מקבל את הנהיגה כחלק מהבילוי ולא כמסדרון בדרך למשימה. אני אוהב את הכיוון הזה, משום שהוא נותן לעיר תפקיד אמיתי ומאפשר לשחק גם בסשנים קצרים. אבל הציון הממוצע הנמוך מזכיר שהרעיון אינו מבטיח ביצוע שמתאים לכל אחד. מבחינתי זו הורדה ששווה לנסות אם אתם אוהבים עיר, מכוניות ומשימות פעולה פשוטות; אם אתם רוצים משחק מלוטש, עמוק ומהיר יותר, עדיף לבדוק חלופה אחרת לפני שמקדישים לו זמן רב.