Everdell

ניתוח מאת Appcrazy

יש משחקי לוח דיגיטליים שמנסים להרשים בכמות האפשרויות, ויש כאלה שמצליחים לגרום לי לעצור לרגע ולחשוב על כל החלטה קטנה. Everdell שייך לסוג השני. הוא מציב אותי בעולם יער צבעוני, שבו אני אוסף משאבים, מצרף תושבים ומקים כפר משלי. הרעיון נשמע רגוע, אבל מתחת למראה החמוד מסתתר משחק שמתגמל תכנון מוקדם, סדר עדיפויות ונכונות לוותר על מה שנראה טוב עכשיו כדי להגיע למשהו חזק יותר בהמשך.

זהו משחק לוח לאנדרואיד של Dire Wolf Digital, והוא מתאים במיוחד למי שאוהב משחקים שבהם כל תור קצר יחסית, אך ההשלכות שלו נמשכות לאורך כל הסיבוב. הגרסה הנוכחית היא 1.3.0.892, והיא מיועדת למכשירים עם Android 8.0 ומעלה. בחנות הוא מופיע עם ממוצע של 4.7 מתוך 5, המבוסס על בערך אלפיים וחמש מאות דירוגים, כך שקל להבין מדוע הוא מושך תשומת לב גם אצל מי שכבר מכיר משחקי לוח מודרניים.

הצעדים הראשונים: איך מתחילים לבנות כפר בלי ללכת לאיבוד

בפעם הראשונה ששיחקתי, האתגר העיקרי לא היה להבין מה עושים, אלא להבין מה לא לעשות. הלוח מלא בפרטים, והעולם של היער מזמין אותי לאסוף כל משאב שנמצא מול העיניים. אלא שב-Everdell פעולה שנראית מועילה בפני עצמה לא תמיד מקדמת את הכפר. לפעמים עדיף לשמור משאב, לפנות מקום או לחכות לעונה מתאימה במקום למלא במהירות את האפשרויות הזמינות.

הליבה פשוטה יחסית: אני שולח יצורים לאסוף משאבים או לבצע פעולות, ואז משתמש במה שצברתי כדי להוסיף קלפים לכפר. כל קלף חדש יכול לפתוח צירוף מעניין עם קלפים אחרים, להעניק גישה נוחה יותר למשאב או לשנות את הדרך שבה אני מתכנן את התור הבא. זה יוצר תחושת התקדמות ברורה כבר מהמשחק הראשון, בלי לדרוש ממני ללמוד מערכת מסובכת לפני שאני מתחיל לשחק.

הטיפ הראשון שלי למתחילים הוא לא לרדוף אחרי הקלף המרשים ביותר שמופיע. קלף יקר יכול להיראות כמו יעד טבעי, אבל אם הוא משאיר את הכפר בלי משאבים לפעולות הבאות, הוא עלול לעכב את כל הקצב. בתחילת משחק עדיף לבנות בסיס שמייצר גמישות: כמה דרכים להשיג משאבים, מקום לקלפים שיתחברו בהמשך, ותוכנית שאינה תלויה באפשרות אחת בלבד.

כדאי גם להתרגל לחשוב על מקום בכפר כעל משאב בפני עצמו. יש גבול לכמות הקלפים שאפשר להניח, ולכן כל בחירה מוקדמת משפיעה על האפשרויות המאוחרות. אני מצאתי שקל מאוד להתלהב מצירוף שנראה יעיל, רק כדי לגלות מאוחר יותר שהוא תפס מקום שהיה נחוץ למטרה חשובה יותר. זו אחת הסיבות שהמשחק מרגיש עמוק יותר ממה שהעיצוב החמוד שלו מרמז.

פרסומות

מטרות קטנות שמחזיקות את הפתיחה

בשלבים הראשונים אני ממליץ להגדיר לעצמי מטרה אחת פשוטה בכל תור: להשיג משאב מסוים, להניח קלף שמאפשר צירוף עתידי, או להכין את הכפר לשינוי העונה. כך המשחק לא מרגיש כמו רשימה עמומה של אפשרויות. אחרי כמה תורות, המטרות הקטנות מתחברות לתמונה רחבה יותר, ואני מתחיל לראות לא רק מה אפשר לעשות עכשיו, אלא איזה מצב אני רוצה ליצור בעוד כמה צעדים.

הגישה הזאת גם עוזרת להבין את הקצב. אם אני מנסה לבצע הכול בבת אחת, אני מבזבז תורות על פעולות שאינן מתחברות זו לזו. לעומת זאת, רצף קטן של החלטות מתוכננות יכול להפוך משאבים בודדים למהלך משמעותי. זהו אחד מהחיזוקים הנעימים של המשחק: ההתקדמות אינה מגיעה רק מקלף גדול, אלא מהיכולת לגרום לכמה בחירות קטנות לעבוד יחד.

הציצו בבלוג שלנו

סימני התקדמות: מה באמת אומר שהכפר שלי משתפר

במשחקים רבים קל למדוד התקדמות לפי פתיחת שלבים, ציוד חדש או מספרים שעולים. כאן התחושה שונה. הסימן הראשון לכך שאני מתקדם הוא שהכפר מתחיל לעבוד בצורה מחוברת יותר. קלף אחד מקל על השגת משאב, קלף אחר הופך פעולה מסוימת לכדאית, וצירוף שלישי מאפשר לי להגיע למטרה שבתחילת המשחק נראתה רחוקה.

ההתקדמות אינה רק אוסף של קלפים חדשים. היא שינוי בדרך שבה אני קורא את הלוח. בתחילת הדרך אני רואה אפשרויות נפרדות; בהמשך אני מזהה קשרים. אני מתחיל לשאול אם קלף מסוים מתאים למה שכבר בניתי, אם הוא משלים חוסר קיים, ואם הוא שווה את המקום שהוא תופס. מבחינתי, זו תחושת התקדמות מוצלחת יותר מפתיחה אוטומטית של תוכן, מפני שהיא מגיעה מהבנה ולא רק מהמתנה לתגמול.

אחד הדברים המעניינים הוא שהמשחק נותן לי סיבה לבחון מחדש החלטות שכבר קיבלתי. כפר שנראה חלש במשחק אחד יכול להתברר כיעיל מאוד במשחק אחר, פשוט משום שהאפשרויות הזמינות והסדר שבו הן הגיעו שינו את התוכנית. לכן אני לא מרגיש שכל משחק חייב להיראות אותו דבר. יש מסגרת מוכרת, אבל הדרך אל התוצאה משתנה.

הטיפ השני שלי הוא לעקוב אחרי הקלפים שכבר נמצאים בכפר ולא רק אחרי אלה שמחכים לבחירה. לפעמים שחקנים מתמקדים במה שחסר להם ומתעלמים ממה שכבר יש להם ביד. אני מעדיף לעצור לרגע ולבדוק אם אפשר להפיק ערך נוסף ממבנה קיים. לעיתים המהלך החזק ביותר אינו הוספת קלף חדש, אלא שימוש חכם יותר במה שכבר נבנה.

המשחק גם מצליח להפוך את תחושת ההתקדמות למשהו אישי. אין כאן מסלול אחד שמכריח אותי לשחק בדיוק באותה צורה. אפשר להעדיף צמיחה מהירה, לבנות שילובים, להתמקד ביעדים מסוימים או לשמור על גמישות. עם זאת, החופש הזה אינו מוחלט: המשאבים, המקום והזמן מגבילים אותי, ולכן כל סגנון דורש ויתורים.

מתי ההתקדמות מרגישה איטית מדי

החיסרון הוא שלא כל משחק מספק סיפוק מיידי. אם האפשרויות הזמינות אינן מתאימות לכיוון שבחרתי, אני עלול להרגיש שאני מחכה שהלוח יסתדר. שחקנים שמעדיפים התקדמות ישירה וברורה, כמו פתיחת יכולת חדשה בכל שלב, עשויים לראות בזה איטיות. אני דווקא מעריך את חוסר הוודאות, אבל הוא דורש סבלנות ולא מתאים לכל מצב רוח.

בתרחיש יומיומי, זה משחק שמתאים לי יותר בערב שקט מאשר בזמן המתנה קצרה. אם יש לי כמה דקות בלבד, אני עלול להתחיל לחשוב על תוכנית ואז לעצור בדיוק כשהיא מתחילה להתגבש. לעומת זאת, אחרי יום עמוס, משחק אחד מאפשר לי להתרכז במשהו נעים ומסודר, בלי תחושה של מרוץ מתמשך.

עקומת הקושי: מה משתנה אחרי שמבינים את הבסיס

הכניסה ל-Everdell נגישה, אבל השליטה בו אינה מיידית. בהתחלה אני בעיקר לומד את משמעות הפעולות ואת הערך של המשאבים. אחרי שהבסיס ברור, הקושי עובר למקום אחר: תזמון. לא מספיק לדעת מה קלף עושה; צריך לדעת מתי להשתמש בו, מתי להמתין, ומתי לוותר על אפשרות טובה כדי לשמור על מהלך יעיל יותר.

העונות מעניקות למשחק תחושת דחיפות טבעית. אני לא יכול להישאר בשלב ההכנה לנצח, מפני שהמשחק דוחף אותי להתקדם. המעבר הזה מעניין במיוחד משום שהוא אינו רק שינוי חזותי או סימון של שלב חדש. הוא משנה את האופן שבו אני מעריך את הזמן שנותר ואת הערך של כל פעולה.

הטיפ השלישי שלי הוא לא להמתין עד הרגע האחרון כדי להכין את המעבר לעונה הבאה. כשאני משאיר את כל ההחלטות החשובות לסוף, אני מגלה שהכפר אינו מוכן ושאני צריך לבזבז תור על תיקון נזק. עדיף להתחיל להכין את הקרקע מוקדם, גם אם זה אומר לוותר על מהלך נוצץ בטווח הקצר.

הקושי עולה גם מפני שהמשחק דורש להסתכל קדימה בלי לדעת בדיוק אילו אפשרויות יופיעו. זו אינה שליטה מוחלטת, אלא ניהול סיכונים. אני יכול לבנות תוכנית, אבל צריך להשאיר לה מרווח תמרון. שחקן שמתעקש על רצף מושלם עלול להיתקע; שחקן שמוכן לשנות כיוון יכול להפוך מצב בינוני למשחק מוצלח.

מבחינת השוואה למשחקי לוח דיגיטליים אחרים, Everdell מרגיש פחות כמו משחק שמבוסס על מזל טהור ויותר כמו פאזל משתנה. הוא אינו מהיר וישיר כמו משחקי קלפים קלילים, וגם לא פשוט כמו משחק לוח משפחתי שמבוסס על איסוף נקודות. מצד שני, הוא פחות מכביד ממשחקי אסטרטגיה מורכבים שמעמיסים עשרות מערכות כבר מהרגע הראשון. האיזון הזה הוא אחת מנקודות החוזק שלו.

למי עקומת הקושי תתאים ולמי פחות

אם אתם אוהבים ללמוד משחק דרך ניסוי וטעייה, כאן תמצאו הרבה מקום לשיפור. כל משחק מלמד אותי משהו על סדר פעולות, על ערך המקום ועל החשיבות של הכנה מוקדמת. אם אתם רוצים חוויה שבה ברור מהר מאוד מהו המהלך הנכון, ייתכן שההתלבטות המתמשכת תרגיש מתסכלת.

גם שחקנים מנוסים לא יכולים להסתמך רק על זיכרון של משחק קודם. מה שעבד לי פעם אחת לא בהכרח יעבוד שוב, ולכן יש כאן עומק שנשמר לאורך זמן. עם זאת, מי שמחפש קמפיין עם סיפור מתפתח או מערכת פתיחה גדולה של יכולות עשוי להעדיף משחק אחר. Everdell מתמקד באיכות ההחלטות בתוך משחקים חוזרים, לא בהבטחה שכל משחק יפתח פרק עלילתי חדש.

לחץ ההמשכיות: למה חוזרים לעוד משחק, ומתי מפסיקים

הסיבה העיקרית שאני חוזר היא הרצון לבדוק אם הפעם אצליח לחבר את הכפר בצורה יעילה יותר. אחרי משחק שבו התוכנית כמעט עבדה, טבעי לרצות לנסות שוב ולתקן את נקודת הכשל. לפעמים אני חוזר כדי לבחון סגנון אחר לגמרי, ולא רק כדי לשפר תוצאה. המשחק מאפשר את שתי הגישות: שיפור ממוקד או ניסוי חופשי.

הלחץ להמשיך נוצר מהמרחק הקטן בין הצלחה לבין תחושת החמצה. אני יכול לסיים משחק עם כפר נאה ועדיין לדעת שהחלטה מוקדמת אחת הגבילה אותי. התחושה הזו אינה אגרסיבית, אבל היא מספיק חזקה כדי לגרום לי לחשוב על מה הייתי עושה אחרת. זהו מנגנון שימור טוב יותר בעיניי מתגמולים מלאכותיים, מפני שהוא נובע מהחלטות שביצעתי בעצמי.

עם זאת, יש גבול. אם אני משחק כמה פעמים ברצף, המחשבה האסטרטגית הופכת לעייפה. כל תור דורש תשומת לב, וגם עיצוב רגוע לא מבטל את הצורך לתכנן. לכן אני רואה בו משחק שמתאים למנות: משחק אחד או שניים, הפסקה, ואז חזרה כשיש לי סבלנות. מי שמחפש פעולה מהירה או משחק שאפשר לבצע כמעט בלי ריכוז, לא יקבל כאן את החוויה הנכונה.

המחיר הוא נקודה שכדאי לקחת בחשבון לפני ההורדה. המשחק עולה 34.90 ₪, ובחנות מופיעות גם רכישות בתוך המשחק במחיר של 21.90 ₪ לפריט. עבור מי שמחפש משחק לוח מלא ומוכן לשלם על חוויה מרוכזת, זו יכולה להיות רכישה הגיונית. מי שמעדיף להתחיל ממשחק חינמי ולבדוק אם הסגנון מתאים לו, עשוי להרגיש שהכניסה מחייבת מדי.

הגיל המופיע בחנות הוא PEGI 3, וזה תואם את העיצוב הידידותי ואת העולם הלא מאיים. אבל התאמת הגיל אינה אומרת שכל ילד קטן ייהנה ממנו באותה מידה. כדי לשחק היטב צריך לקרוא, לזכור מטרות ולתכנן כמה צעדים קדימה. בעיניי הוא מתאים למשפחה שבה מבוגר יכול לשחק יחד עם ילד, להסביר את הקשרים בין הקלפים ולעזור להפוך את הבחירות לשיחה משותפת.

מבחינת היקף הקהל, המשחק הגיע ליותר מעשרת אלפים התקנות, והדירוג הגבוה שלו מרמז שיש לו קהל נאמן יחסית. אני לא הייתי בוחר בו רק בגלל המספרים האלה, אבל הם כן מחזקים את התחושה שמדובר בעיבוד דיגיטלי רציני של משחק לוח מוכר, ולא בניסיון שטחי להשתמש בשם מוכר.

שימושים מעשיים מעבר למשחק רגיל

אחד השימושים המעניינים הוא ללמוד ממנו איך לחשוב על סדר עדיפויות. אני יכול להתחיל משחק ולבחור במכוון תוכנית מוגבלת, למשל להתמקד ביצירת כפר גמיש במקום לרדוף אחרי תוצאה גבוהה. כך המשחק הופך לתרגול של קבלת החלטות תחת מגבלות: מה אני מוכן להקריב, ומה חשוב לי לשמור להמשך.

אפשר גם להשתמש בו כמשחק גישור בין חובבי משחקי לוח מנוסים לבין מי שמכיר בעיקר משחקים בטלפון. הצד המנוסה מקבל עומק, והצד החדש מקבל ממשק שמסדר את הפעולות ומפחית את ההתעסקות הפיזית בקלפים ובמשאבים. זה לא מבטל את הצורך להסביר, אבל הוא הופך את ההתחלה לפחות מאיימת ממשחק שולחן עמוס.

מצד שני, אם אתם רוצים משחק תחרותי קצר שבו כל המשתתפים מבינים מיד את מצבם, Everdell עלול להרגיש איטי מדי. גם מי שאוהב איסוף אקראי פשוט או משחקים שמתגמלים תגובה מהירה לא בהכרח יתחבר. כאן ההנאה מגיעה מהצטברות, מתכנון ומיכולת לשנות כיוון בלי לאבד את התמונה הגדולה.

פסק הדין שלי על הדרך שבה המשחק מחזיק לאורך זמן

בעיניי, Everdell מצליח לשמר עניין מפני שהוא מחלק את ההתקדמות לכמה שכבות. בהתחלה אני מחפש מטרות קטנות וברורות. אחר כך אני לומד לקרוא את הקשרים בין הקלפים ולזהות אם הכפר באמת משתפר. בהמשך, הקושי מגיע מהעיתוי ומהצורך להתכונן לעונה הבאה. לבסוף, הרצון לחזור נובע מהשאלה אם אוכל לבנות תוכנית טובה יותר, ולא רק מהבטחה לתגמול חיצוני.

הוא אינו מושלם. הקצב יכול להיות איטי למי שמעדיף תגובה מיידית, האפשרויות עלולות להרגיש לא נוחות כשאינן משתלבות בתוכנית, והמחיר יחד עם רכישות בתוך המשחק דורשים מחשבה לפני הקנייה. בנוסף, העיצוב המזמין עלול לגרום למתחילים להמעיט בכמות התכנון הנדרשת. זה משחק נעים למראה, אך לא בהכרח קל לשליטה.

אני כן ממליץ עליו למי שמחפש משחק לוח דיגיטלי עם עומק שנבנה בהדרגה, במיוחד אם אתם אוהבים לשפר את עצמכם ממשחק למשחק. הוא מתאים לערבים רגועים, למשחק משותף עם בני משפחה שמוכנים ללמוד, ולשחקנים שרוצים אסטרטגיה בלי להיכנס מיד למערכת כבדה מדי. הוא פחות מתאים למי שרוצה משחק קצר, חינמי או נטול התלבטויות.

בסופו של דבר, Everdell עובד מפני שהוא הופך בניית כפר קטן לתהליך של החלטות מצטברות. אני לא רק אוסף משאבים ומניח קלפים; אני בונה כיוון, מגיב למה שנפתח לפניי ומנסה להשאיר לעצמי אפשרויות להמשך. אם זה סוג הסיפוק שאתם מחפשים, הגרסה של Dire Wolf Digital מעניקה חוויה מלוטשת ומספקת. אם אתם מעדיפים קצב מהיר ותוצאות מיידיות, עדיף לבחור במשחק לוח אחר.