RFS - Real Flight Simulator

ניתוח מאת Appcrazy

יש משחקי טיסה שמרשימים אותי במשך כמה דקות, ואז נשארים סגורים בתיקיית המשחקים. RFS - Real Flight Simulator מנסה ללכת רחוק יותר: הוא רוצה להפוך טיסה שלמה, מההכנה ועד הנחיתה, לחוויה שאפשר לחזור אליה. אחרי שבחנתי אותו כמשחק הדמיה של RORTOS, התרשמתי בעיקר מהניסיון שלו לתת לטיסות ברחבי העולם תחושה של פעילות מתמשכת ולא רק מרוץ קצר לשיא חדש.

הכניסה אליו אינה קשה במיוחד, אבל גם לא מדובר במשחק ארקייד שמבינים בשנייה. יש כאן שילוב בין שליטה במטוס, בחירת מסלול, התמודדות עם שלבי הטיסה והחלטה כמה ברצינות לקחת את ההדמיה. מי שמחפש צעצוע מהיר יקבל עקומת למידה מעט איטית יותר; מי שאוהב להבין איך מערכת עובדת, ימצא סיבה טובה להישאר.

מה הופך את השבוע הראשון למושך

בשעות הראשונות, המשיכה הגדולה היא התחושה שכל טיסה יכולה להיות סיפור קטן בפני עצמו. אני יכול לבחור מטוס איקוני, להמריא משדה תעופה אחד ולנסות להשלים נחיתה במקום אחר, במקום לקבל מסלול קצר וסגור שחוזר על עצמו. אפילו כאשר המטרה פשוטה, עצם המעבר בין שדות תעופה ברחבי העולם נותן למשחק תחושת מרחב שמעט משחקי מובייל מצליחים ליצור.

ההתחלה הטובה ביותר, בעיניי, היא לא לקפוץ מיד לטיסה ארוכה. כדאי להתחיל במסלול מוכר וקצר יחסית, ללמוד את תגובת המטוס, להבין את קצב ההאצה ולתרגל נחיתה בלי לחץ. כך מגלים מהר אם אוהבים את סגנון המשחק, במקום לפרש טעות שנבעה מחוסר היכרות כחיסרון של המערכת.

השליטה דורשת ריכוז, במיוחד ברגעים שבהם צריך לשמור על כיוון וגובה במקביל. במסך קטן, אצבע שמכסה חלק מהתצוגה יכולה להפריע, ולכן אני מעדיף לשחק כשהמכשיר מונח בצורה יציבה ולא תוך כדי הליכה או נסיעה. זה משחק שמתאים יותר לכורסה, לשולחן או לנסיעה ארוכה שבה באמת אפשר להקדיש לו תשומת לב.

היתרון של גישת ההדמיה הוא שגם טיסה שלא הסתיימה בנחיתה מושלמת אינה בהכרח בזבוז זמן. אפשר ללמוד ממנה: האם התחלתי את ההנמכה מוקדם מדי, האם תיקנתי את הכיוון באגרסיביות, והאם הקדשתי מספיק תשומת לב לשלב האחרון. הכישלון כאן יכול להפוך לשיעור שימושי, לא רק למסך הפסד.

פרסומות

במהלך השבוע הראשון יש גם סיפוק באיסוף שגרה. אני מתחיל לזהות אילו פעולות אני מבצע אוטומטית ואילו עדיין דורשות מחשבה. בהתחלה כל שלב מרגיש כמו רשימת מטלות; לאחר כמה ניסיונות, אותה רשימה מתחילה להפוך לרצף הגיוני. זה בדיוק המקום שבו המשחק מפסיק להיות הדגמה טכנית והופך לתחביב קטן.

עם זאת, חשוב לכוון ציפיות. המשחק אינו מיועד רק למי שרוצה ללחוץ על כפתור ולהביט במטוס מתקדם. אם אתם מחפשים משחק טיסה מהיר עם שליטה פשוטה, אפקטים מיידיים ותגמול בכל דקה, חלופה ארקיידית תהיה כנראה בחירה נוחה יותר. כאן ההנאה מגיעה מהתהליך, ולכן היא דורשת סבלנות כבר מהמפגש הראשון.

הציצו בבלוג שלנו

איך להשתמש בו בלי להפוך את הלמידה למטלה

הטיפ שהכי עזר לי הוא להגדיר לכל טיסה מטרה אחת בלבד. בטיסה הראשונה אני מתמקד בהמראה יציבה; באחרת אני בוחן את ההתנהגות לקראת נחיתה; ורק אחר כך מנסה לחבר הכול. כשמנסים ללמוד את כל המערכות בבת אחת, קל להרגיש מוצפים. חלוקה כזאת גם יוצרת התקדמות מוחשית בלי צורך במערכת חיצונית של יעדים.

כדאי גם לשנות מדי פעם את אורך הטיסה ואת סוג המטוס, אבל לא לעשות זאת בכל ניסיון. טיסות ארוכות יכולות להיות מרגיעות, אך הן פחות מתאימות ללמידה ראשונית, מפני שטעות מאוחרת עלולה למחוק הרבה זמן. לעומת זאת, מסלול קצר מאפשר לחזור במהירות על אותו שלב ולבודד את הבעיה.

במכשיר עם מערכת הפעלה Android 7.0 ומעלה, המשחק זמין בגרסה הנוכחית 3.1.2. מבחינתי, המשמעות המעשית היא שכדאי לבדוק מראש שהמכשיר עדיין מקבל את המשחק ושנוח לכם לשחק עליו; מסך קטן או ביצועים חלשים עלולים להפוך שליטה מדויקת למתסכלת יותר מכפי שהייתה על הנייר.

האם יש כאן ערך גם אחרי שהחידוש נעלם?

אחרי ההתלהבות הראשונית, השאלה החשובה היא מה גורם לי לפתוח את המשחק שוב בחודש הבא. התשובה אינה אוסף אינסופי של הפתעות, אלא האפשרות לבנות לעצמי הרגל. יש ימים שבהם אני רוצה טיסה קצרה וממוקדת, ויש ימים שבהם אני מעדיף לשקוע במסלול ארוך יותר. הגמישות הזאת עוזרת לו להישאר רלוונטי, כל עוד אני באמת נהנה מתהליך הטיסה עצמו.

המשחק מתאים במיוחד למי שאוהב מטרות אישיות. אפשר להחליט שהפעם אני משפר את הדיוק בנחיתה, טס משדה תעופה שטרם ניסיתי או משלים רצף בלי להתפתות לקיצורי דרך. אין צורך להפוך כל טיסה לתחרות. דווקא העובדה שההתקדמות יכולה להיות שקטה ואישית מעניקה לו ערך חוזר עבור שחקנים שאוהבים לתרגל.

מצד שני, מי שצריך מערכת תגמולים חזקה כדי להמשיך לשחק עלול להרגיש שהמוטיבציה נחלשת. המשחק לא יוצר עבור כל אחד סיבה חדשה להיכנס מדי יום. הוא עובד טוב יותר כתחביב שחוזרים אליו לפי מצב הרוח, ולא כאפליקציה שמחייבת בדיקה יומית. עבורי זו אינה חולשה מוחלטת, אבל היא כן קובעת למי הוא מתאים.

בתרחיש יומיומי, אני יכול לפתוח אותו בערב אחרי יום עמוס, לבחור מסלול שאינו ארוך מדי ולהקדיש לו זמן רגוע בלי להילחץ מהישגים. ביום אחר, כשיש לי יותר פנאי, אפשר להפוך את אותה פתיחה לטיסה רצינית יותר. היכולת להתאים את משך המפגש לזמן הפנוי היא אחת הסיבות שהוא שורד אצלי יותר ממשחקי טיסה שמבוססים רק על סיבובים קצרים.

המחיר הוא שלושה שקלים, ויש גם רכישות בתוך המשחק בטווח של 13.90 עד 149.90 שקלים לפריט. לכן אני ממליץ להחליט מראש מה מטרת הרכישה שלכם. אם אתם רוצים לבדוק האם אתם נהנים מההדמיה, עדיף להתחיל מהחוויה הבסיסית ולא להרגיש שעליכם להרחיב אותה מיד. העלות הנוספת יכולה להיות הגיונית למי שכבר יודע שהוא יחזור לטוס, אבל פחות מוצדקת עבור מי שרק מחפש התנסות חד-פעמית.

הדירוג הממוצע של 4.3, שנצבר ביותר מ-203 אלף דירוגים, מצביע על כך שהמשחק מצא קהל רחב. מבחינתי, המספר הזה חשוב בעיקר כהקשר: הוא אינו מבטיח שכל שחקן יאהב את השליטה, אבל הוא כן מחזק את הרושם שמדובר במוצר מבוסס ולא בניסיון קצר שנשכח מיד. עם יותר מחמישה מיליון התקנות, קל להבין מדוע הוא ממשיך להופיע בשיחות על משחקי טיסה למובייל.

מה דורש תחזוקה מצד השחקן

התחזוקה כאן אינה במובן של תיקון המטוס, אלא במובן של שמירה על העניין. כדי להפיק ממנו ערך לאורך זמן, אני צריך לגוון את השימוש ולא לחזור שוב ושוב על אותה טיסה בדיוק. שינוי בין מסלולים, מטוסים וסגנונות משחק מונע מהפעולות להפוך לאוטומטיות מדי.

יש גם תחזוקה של מיומנות. אם לא משחקים במשך זמן, השליטה העדינה עלולה להרגיש פחות טבעית בחזרה הראשונה. זה לא אומר שצריך להתאמן בכל יום; מספיק להבין שהמשחק מתגמל חזרה הדרגתית. טיסה קצרה שמטרתה להחזיר את התחושה לידיים עדיפה בעיניי על ניסיון מידי לבצע מסלול מורכב.

עדכוני גרסה הם עוד נקודה שכדאי לקחת בחשבון. הגרסה הנוכחית היא 3.1.2, ולכן לפני השקעה ברכישות נוספות אני מעדיף לוודא שהמשחק עובד היטב על המכשיר שלי ושאני באמת מתכנן להשתמש בתוכן לאורך זמן. זו עצה כללית של צרכן, אבל היא חשובה במיוחד במשחק שהערך שלו נבנה בהדרגה ולא במפגש יחיד.

גם זמן הסוללה והנוחות הפיזית משפיעים על התחזוקה. טיסה ממושכת כשהמכשיר מוחזק ביד אחת עלולה לעייף, ושליטה לא מדויקת בגלל תנוחה לא נוחה יכולה להיראות כמו בעיית משחק. אני ממליץ לשחק בישיבה, להניח את המכשיר כשאפשר, ולשמור טיסות ארוכות לרגע שבו אין צורך להפסיק באמצע.

הגבלת הגיל PEGI 3 הופכת אותו לנגיש מבחינת דירוג התוכן, אבל נגישות אינה זהה לפשטות. ילד צעיר עשוי ליהנות מהמטוסים ומהתנועה על המסך, אך כדי להבין את ההדמיה ולבצע טיסה מסודרת נדרשת סבלנות. למבוגר שמחפש משחק רגוע ומדויק זו יכולה להיות התאמה טובה יותר מאשר לילד שמצפה למשחק פעולה מהיר.

מתי העומס מתחיל לעייף

המקור הראשון לעייפות הוא החזרתיות. גם אם כל טיסה שונה במעט, פעולות הבסיס חוזרות על עצמן. למי שאוהב טקסים ודיוק זו תחושת עומק; למי שמחפש הפתעות בלתי פוסקות, היא עלולה להפוך במהירות לשגרה מייגעת.

המקור השני הוא המחיר של חוסר ריכוז. במשחקים אחרים אפשר להסיח את הדעת לכמה שניות ולחזור בלי נזק גדול. כאן רגע של חוסר תשומת לב עלול לפגוע בטיסה כולה, במיוחד לקראת נחיתה. לכן הוא פחות מתאים לשימוש בזמן המתנה קצרה, כשכל הזמן מסתכלים על השעון או קופצים בין הודעות.

גם המסך עצמו יכול להיות גורם מגביל. שליטה במטוס דרך מגע אינה מרגישה כמו שימוש בציוד טיסה אמיתי, וככל שמנסים לדייק יותר, כך מורגשת הפשרה של המובייל. שחקן שמגיע מסימולטור מחשב עם ציוד ייעודי עשוי למצוא כאן פחות עומק ופחות נוחות, בעוד שמי שמגיע ממשחקי מובייל יראה בכך איזון סביר בין דיוק לזמינות.

העומס גדל גם כאשר קונים תוכן בלי תוכנית. רכישות בטווח המחירים הזה יכולות להצטבר, וההתלהבות הראשונית עלולה לגרום לרכישה שנראית מוצדקת באותו רגע אך אינה מוסיפה הרבה להרגל המשחק שלכם. אני מעדיף לשחק מספיק זמן, לזהות מה באמת חסר לי, ורק אז לשקול הרחבה. כך ההחלטה נשארת קשורה לשימוש ולא לדחף.

בהשוואה למשחקי טיסה ארקיידיים, היתרון כאן הוא תחושת התהליך והשליטה; החיסרון הוא קצב פחות מיידי. בהשוואה לסימולטורים כבדים במחשב, היתרון הוא האפשרות לפתוח את המשחק כמעט בכל מקום; החיסרון הוא שהמסך והשליטה במגע אינם תחליף מלא לעמדת סימולציה. לכן הבחירה תלויה בשאלה אם אתם מחפשים נוחות ניידת, עומק מקסימלי או אקשן מהיר.

למי הוא מתאים, ולמי עדיף לדלג

אני ממליץ עליו לחובבי תעופה שרוצים יותר מנוף יפה, לשחקנים שאוהבים ללמוד מכישלונות, ולמי שמחפש משחק שאפשר לחזור אליו במפגשים קצרים או ארוכים. הוא מתאים גם למי שמעדיף להציב לעצמו יעדים במקום לקבל מסך עמוס במשימות יומיות.

הייתי מציע לדלג עליו אם אתם רוצים שליטה מיידית, קרבות, מרוצים או תגמול רציף. הוא גם אינו הבחירה הראשונה שלי למי שאין לו סבלנות לחזור על אותו שלב כדי לשפר ביצוע. במקרה כזה, משחק ארקיידי יעניק סיפוק מהיר יותר, וסימולטור מחשב יהיה עדיף למי שמוכן להשקיע בציוד ובזמן כדי לקבל חוויה עמוקה יותר.

האם צריך חיבור חברתי כדי ליהנות? לא מבחינתי. הערך המרכזי מגיע מהטיסה עצמה ומהשיפור האישי, ולכן אפשר ליהנות ממנו גם בלי להפוך אותו לתחרות. האם הוא מתאים לטיסה קצרה של חמש דקות? לפעמים, אבל לא תמיד. אם אתם רוצים תחושת סיום ברורה בזמן קצר, בחרו מסלול קטן והגדירו מטרה מצומצמת; אל תתחילו טיסה שאינה מתאימה לזמן שנותר לכם.

האם הרכישות הכרחיות? אני לא רואה סיבה למהר אליהן. קודם כדאי לוודא שהשליטה, הקצב והדמיית הטיסה מדברים אליכם. רק אם אתם חוזרים אליו באופן טבעי ומרגישים שתוכן נוסף ישפר את השימוש הקבוע, יש היגיון לבדוק רכישה. כך גם קל יותר לשמור על המשחק כתחביב ולא להפוך אותו להוצאה מצטברת.

פסק הדין שלי לטווח ארוך

אחרי שהחידוש הראשוני נחלש, RFS - Real Flight Simulator נשאר אצלי בזכות הרגל פשוט: הוא מאפשר לי לקחת הפסקה ולהתמקד בפעולה אחת מסודרת, בלי לדרוש ממני מרוץ או סיפור גדול. הוא אינו משחק שמתאים לכל ערב, אבל הוא כן מסוגל להחזיק מקום קבוע אצל מי שנהנה מתעופה, תרגול ושליטה הדרגתית.

החוזקה המרכזית שלו היא האיזון בין ניידות לבין תחושת סימולציה. הוא נותן יותר עומק ממשחק טיסה ארקיידי, אך נשאר נגיש יותר מסימולטור מלא. המחיר הראשוני נמוך, אבל הרכישות הנוספות דורשות שיקול דעת, והשליטה במגע מחייבת מכשיר נוח ותנוחת משחק יציבה.

החולשה המרכזית היא שהערך החוזר תלוי מאוד בשחקן. אם אתם יוצרים לעצמכם מסלולים, מטרות ושגרת תרגול, יש כאן תחביב שיכול להישאר מעניין. אם אתם זקוקים לתוכן חדש שמפתיע אתכם בכל כניסה, החזרתיות תבלוט מהר יותר. זו אינה חוויה שהייתי מתקין לכל אדם, אבל לחובב הטיסה הנכון היא בהחלט יכולה להצדיק מקום קבוע בטלפון.

בשורה התחתונה, אני ממליץ עליו למי שמוכן לתת להדמיה זמן להתפתח. התחילו בטיסות פשוטות, אל תרכשו הרחבות לפני שאתם מבינים מה חסר לכם, ושמרו את המסלולים הארוכים לרגע שבו תוכלו להתרכז. אם אתם מחפשים משחק טיסה שנשען על הרגל, דיוק ושיפור אישי במקום על התלהבות רגעית, זהו מוצר עם ערך מתמשך אמיתי.