War and Order

ניתוח מאת Appcrazy

אם אתם מחפשים משחק אסטרטגיה שאפשר לפתוח לכמה דקות, אבל גם להעמיק בו לאורך זמן, War and Order מציב את עצמו במקום מעניין. אני נכנסתי אליו מתוך ציפייה לעוד משחק בניית ממלכה, ובפועל מצאתי חוויה שמנסה לחבר בין ניהול אימפריה, התקדמות הדרגתית ועימותים מול שחקנים מכל העולם. הוא לא משחק רגוע לחלוטין, אבל גם לא דורש ממני לשבת מול המסך ללא הפסקה. האיזון הזה הוא הסיבה העיקרית שבגללה קל להבין את המשיכה שלו לקהל רחב.

זהו משחק אסטרטגיה של CamelStudio, והוא זמין בחינם. בחנות הוא מסומן לגיל PEGI 12, רץ על מערכת הפעלה 7.0 ומעלה, והגרסה הנוכחית שלו היא 4.0.65. המספרים האלה לא מספרים לבדם איך המשחק מרגיש, אבל הם כן מציירים תמונה של מוצר ותיק יחסית שממשיך לקבל תחזוקה ולא נשאר בדיוק כפי שהיה בתחילת הדרך.

איך מרגישה האימפריה היום

הליבה פשוטה להבנה: אני בונה ומפתח ממלכת פנטזיה, מחזק את הכוחות שלי, מקבל החלטות לגבי משאבים ומתקדם לעבר עימותים גדולים יותר. מה שמבדיל את המשחק ממשחק בנייה חד-פעמי הוא התחושה שהממלכה שלי אינה אי מבודד. הפעולות שלי מקבלות משמעות בתוך עולם שבו יש שחקנים נוספים, בריתות ואיומים אפשריים.

הפתיחה נגישה יחסית. אין צורך להגיע עם ניסיון קודם במשחקי אסטרטגיה, משום שההתקדמות הראשונית מכוונת אותי אל הפעולות החשובות ומסבירה את הקצב הבסיסי. עם זאת, אחרי שלב ההיכרות, המשחק מתחיל לבקש ממני לחשוב קדימה. לא מספיק ללחוץ על כל שדרוג זמין; צריך להחליט מה חשוב עכשיו, מה יכול לחכות, ואיך לא לבזבז משאבים על התפתחות שנראית מרשימה אך אינה מתאימה למצב הנוכחי.

החלק החברתי הוא לא קישוט. ברגע שהמשחק עובר מהקמת בסיס להתמודדות עם שחקנים אחרים, הבחירות שלי נהיות פחות צפויות. לפעמים עדיף להשקיע בהגנה ולא בהתקפה, ולפעמים כדאי להתקדם לאט יותר כדי לא להיחשף לפני שיש לי מספיק כוח. זו נקודה שבה אסטרטגיית ניהול חשובה לא פחות מהכוח הצבאי עצמו.

אני אוהב במיוחד את העובדה שאפשר לשחק בקצב גמיש. ביום עמוס אפשר להיכנס, לבדוק את הממלכה, להתחיל פעולות ולצאת. כשיש לי יותר זמן, אפשר להקדיש תשומת לב לתכנון, למפה וליחסים עם שחקנים אחרים. מצד שני, מי שמחפש משחק שנגמר בכל סיבוב או משחק שאפשר לנצח בו רק בזכות החלטות טקטיות קצרות, עלול להרגיש שהקצב כאן איטי מדי ותלוי מדי בהתמדה.

פרסומות

התקדמות שמתגמלת תכנון ולא רק לחיצות

אחד הדברים שלמדתי מהר הוא שלא כל שדרוג צריך להתחיל מיד. בתחילת המשחק קל להתפתות להפעיל כל אפשרות חדשה, אבל משאבים וזמן הם חלק מהאסטרטגיה. אני מעדיף לבחור יעד אחד ברור, למשל חיזוק היכולת הצבאית או שיפור הבסיס, ואז לוודא שהפעולות הבאות תומכות בו. התנהלות כזאת מונעת תחושה של פיזור ומאפשרת להבין מה באמת עזר לי.

טיפ שימושי הוא להיכנס למשחק דווקא לפני הפסקה צפויה, נסיעה או זמן שבו לא אהיה פנוי. כך אני מתחיל פעולות ארוכות יותר במקום להשאיר את הממלכה ללא התקדמות. זה נשמע מובן מאליו, אבל במשחקים כאלה הרבה מההבדל בין התקדמות יציבה לבין תחושת תקיעות נוצר מהתזמון, לא מהחלטה דרמטית אחת.

הציצו בבלוג שלנו

עוד trade-off חשוב הוא בין התרחבות מהירה לבין בסיס יציב. התקדמות מהירה יכולה לפתוח אפשרויות, אבל היא גם עלולה להשאיר את הממלכה פחות מוכנה לעימות. לעומת זאת, השקעה ממושכת בהכנה מעניקה לי יותר ביטחון, אך עלולה לגרום לי להרגיש שאני דורך במקום. המשחק מעניין יותר כשאני מקבל את המתח הזה במקום לנסות למצוא נוסחה אחת שעובדת תמיד.

מה השתנה לאורך הדרך

המשחק יצא ב-5 באפריל 2016, ולכן חשוב לשפוט אותו כמוצר שעבר דרך ולא ככותר חדש שמנסה להוכיח את עצמו. הגרסה הנוכחית, 4.0.65, מעידה על המשך התפתחות במספרי הגרסאות, אבל אני נזהר שלא לפרש את המספר לבדו כהבטחה לשינוי מסוים. מה שאפשר לומר בביטחון הוא שהחוויה הנוכחית שייכת למשחק חי ומתוחזק, ולא לגרסה קפואה מהשקה ישנה.

עבור שחקן חדש, הוותק הזה מורגש בעיקר בכמות השכבות. יש תחושה שהמשחק בנוי כדי להחזיק משתמשים לאורך זמן, ולא רק לספק סשן קצר. עבור שחקן ותיק, המשמעות שונה: כבר קיימת סביבת משחק מבוססת, ולכן הכניסה אינה מתרחשת בעולם ריק שמחכה לכולם באותה נקודת התחלה. זה יכול להיות יתרון למי שנהנה מקהילה פעילה, אך חיסרון למי שמעדיף שכל המשתתפים יתחילו בתנאים דומים.

אני גם רואה כאן שינוי בגישה לעומת משחקי אסטרטגיה ישנים יותר. בעבר היה קל לחשוב על בניית בסיס כעל רצף פעולות מקומי: לבנות, לשדרג ולתקוף. כאן ההתקדמות מרגישה מחוברת יותר למערכת רחבה של שחקנים ולבחירות ארוכות טווח. זה הופך את המשחק לעשיר יותר, אך גם מעלה את רף הסבלנות. מי שמדלג על הסברים או מנסה לשחק באופן אקראי עלול לאבד את הכיוון.

הנקודה החשובה היא לא לצפות שכל עדכון יהפוך את המשחק למוצר אחר. ההתפתחות שלו מחזקת את הזהות הקיימת: משחק אסטרטגיה חברתי עם דגש על בנייה, התקדמות ועימותים. אם אתם אוהבים את הבסיס הזה, הגרסה הנוכחית מספקת סיבה טובה לנסות אותו. אם אתם מחפשים שינוי ז'אנרי חד, עדיף לא לבנות על כך.

איך זה משפיע על מי שכבר משחק

שחקנים ותיקים מקבלים עולם שבו הידע המצטבר שלהם חשוב. הם כבר מכירים את הקצב, יודעים מתי לא למהר ומבינים שהחלטה שנראית קטנה יכולה להשפיע על כמה שלבים בהמשך. היתרון הזה טבעי במשחק מתמשך, אבל הוא גם יוצר פער מול מתחילים. לכן אני ממליץ לשחקן חדש לא למדוד את עצמו מול ממלכות ותיקות מיד, אלא לבנות לעצמו שגרת התקדמות וללמוד מהטעויות.

מי שחוזר למשחק אחרי הפסקה עשוי להרגיש שהוא צריך זמן כדי להיזכר במצב הממלכה ובמטרות שלו. במקרה כזה, לא הייתי מתחיל מיד במהלך התקפי גדול. עדיף לבדוק קודם את המשאבים, להבין אילו פעולות עומדות בתור ולבחון אם הכיוון הישן עדיין מתאים. חזרה הדרגתית חוסכת החלטות פזיזות ומחזירה את השליטה.

המשחק גם מתאים למי שאוהב תחושת שייכות. שיתוף פעולה עם אחרים יכול להפוך את ההתקדמות לפחות בודדה, אבל הוא דורש מחויבות מסוימת. אם אני מצטרף למסגרת חברתית ואז נעלם, אני לא באמת מפיק ממנה את הערך. לכן כדאי לבחור סגנון שמתאים לזמן הפנוי שלי: שחקן מזדמן צריך לחפש מסגרת גמישה, בעוד ששחקן פעיל יותר יכול ליהנות מהתיאום והתחרות.

תרחיש יומיומי שממחיש את זה היטב הוא ערב שבו יש לי רק רבע שעה. אני פותח את המשחק, בודק אילו פעולות הושלמו, מתחיל את השדרוג הבא ומחליט אם להשקיע את המשאבים בהכנה או בהתפתחות. ביום אחר, כשיש לי זמן, אני יכול לבחון את המצב הרחב יותר ולתכנן את הצעד הבא. העובדה ששני סוגי הסשנים מרגישים לגיטימיים היא יתרון אמיתי.

המחיר של משחק חינמי

ההורדה והמשחק אינם עולים כסף, אבל קיימות רכישות בתוך האפליקציה בטווח של 3.20 עד 1,337 שקלים לפריט. זהו פער גדול, ולכן חשוב להיכנס עם גבולות ברורים. אני ממליץ להחליט מראש אם אני משחק ללא רכישות, ואם כן — מה התקציב שאני מוכן להקדיש. בלי החלטה כזאת, קל יותר לקבל רכישה ספונטנית כחלק מהקצב הרגיל.

המשמעות המעשית היא שהמשחק מתאים גם למי שלא רוצה לשלם, אך הסבלנות הופכת למשאב חשוב יותר. מי שמוכן להתקדם בהדרגה יכול ליהנות מהבסיס, בעוד שמי שרוצה לקצר תהליכים עלול להרגיש לחץ להוציא כסף. מבחינתי, זהו אחד ההבדלים המרכזיים בין משחק חינמי כזה לבין משחק אסטרטגיה בתשלום מראש: כאן צריך לנהל לא רק את הממלכה, אלא גם את הציפיות.

אני לא רואה ברכישות סיבה אוטומטית לפסול את המשחק, אבל כן סיבה להיות מודעים. אם אתם אוהבים להתחרות רק כאשר לכל המשתתפים יש תנאים כמעט זהים, משחק אסטרטגיה ללא רכישות או משחק בתשלום חד-פעמי עשוי להתאים לכם יותר. אם אתם נהנים מהתקדמות ארוכה ומוכנים להתקדם בקצב שלכם, אפשר לקבל ערך רב גם בלי להפוך את ההוצאה לחלק מההרגל.

איפה הוא מתקשה

החיסרון העיקרי מבחינתי הוא שהעומק מגיע יחד עם עומס. ככל שמתקדמים, יש יותר דברים לזכור ויותר סיבות לעצור לפני פעולה. למתחילים זה עלול להרגיש כאילו המשחק מבקש מהם ללמוד מערכת שלמה לפני שהם יכולים להרגיש תחרותיים. אני מציע לא לנסות להבין הכול ביום הראשון. עדיף לבחור מטרה אחת, לעקוב אחר התוצאה ולבנות בהדרגה תמונה רחבה.

הקצב המתמשך לא מתאים לכל אחד. מי שמעדיף תגמול מיידי, שלבים קצרים ותוצאה ברורה בתוך כמה דקות, עשוי ליהנות יותר ממשחק אסטרטגיה מבוסס תורות או ממשחק שבו כל משימה עומדת בפני עצמה. War and Order מבקש ממני לחשוב במונחים של המשך, ולכן הוא פחות מתאים למי שרוצה לסגור את המשחק בלי להרגיש שיש עוד מערכת שמחכה לטיפול.

יש גם עומס חברתי אפשרי. המפגש עם שחקנים אחרים מוסיף מתח ועניין, אך לא כל אחד רוצה שהחוויה שלו תהיה קשורה לקבוצה או לתחרות מתמשכת. אם אתם מעדיפים משחק אישי, שקט ומנותק מאירועים של עולם משותף, כדאי לשקול חלופה שממקדת את כל האסטרטגיה בקמפיין אישי.

בנוסף, מי שנכנס רק כדי “ללחוץ על שדרוגים” עלול להשתעמם. החלק המעניין מתחיל כאשר אני מקשר בין הפעולות ומבין את המחיר של כל בחירה. בלי הרצון לתכנן, המשחק עלול להצטמצם לרשימת משימות. זה לא פגם בלעדי של הכותר הזה, אבל כאן הוא בולט משום שהמערכת בנויה סביב מעורבות לאורך זמן.

למי הייתי ממליץ עליו

אני ממליץ עליו בראש ובראשונה למי שאוהב משחקי אסטרטגיה עם בנייה הדרגתית, עולם פנטזיה ותחרות מול שחקנים אחרים. הוא מתאים במיוחד למי שנהנה לפתוח משחק כמה פעמים ביום, לקבל החלטה קטנה בכל פעם ולראות כיצד היא מצטברת לממלכה חזקה יותר. גם שחקנים שמחפשים משחק חברתי ולא רק חוויה אישית ימצאו כאן סיבה להישאר.

הוא פחות מתאים למי שרוצה משחק קצר, חד-פעמי וללא רכישות בתוך האפליקציה. הוא גם לא הבחירה הראשונה שלי למי שמחפש סימולציה עמוקה של כל פרט במלחמה או משחק תורות טהור שבו אפשר לעצור ולנתח כל מהלך בלי לחץ מתמשך. במקרה כזה, חלופה ממוקדת יותר עשויה להציע שליטה מדויקת ונינוחות רבה יותר.

למתחילים אני מציע להגדיר מראש מטרה פשוטה: לא “להיות הכי חזקים”, אלא להבין את קצב ההתקדמות, ללמוד איך לנהל משאבים ולבדוק אם הקשר עם שחקנים אחרים מוסיף לי. זו דרך טובה להימנע מהשוואה לא הוגנת מול משתמשים ותיקים ולגלות אם הסגנון מתאים לי באמת.

מה כדאי לעקוב אחריו בהמשך

כשאני מסתכל על המשחק היום, הדבר שהכי חשוב לעקוב אחריו הוא האופן שבו הוא שומר על איזון בין שחקנים חדשים לוותיקים. משחק מתמשך צריך להעניק למתחילים מסלול ברור, בלי לבטל את ההשקעה של מי שנמצא בו זמן רב. זהו איזון עדין, וכל שינוי בקצב ההתקדמות או במבנה התחרות יכול להשפיע על התחושה של שתי הקבוצות.

כדאי גם לשים לב לאופן שבו הגרסאות הבאות ישמרו על נגישות. ככל שמוסיפים שכבות, המשחק יכול להפוך מעניין יותר עבור מומחים, אך מבלבל יותר עבור מי שרק התחיל. מבחינתי, שיפור טוב יהיה כזה שמעמיק את האפשרויות בלי להפוך את הפעולות הבסיסיות למסובכות unnecessarily. המטרה צריכה להיות יותר החלטות משמעותיות, לא יותר עומס.

היבט נוסף הוא היחס בין התקדמות חינמית לרכישות. כל עוד שחקן סבלני יכול להרגיש שהוא מתקדם ושיש לו החלטות אמיתיות לקבל, המודל החינמי נשאר נסבל. אם התחושה תהפוך לכך שהדרך הסבירה היחידה היא לקצר תהליכים בתשלום, הקהל שמגיע בשביל אסטרטגיה עלול להתרחק.

בסופו של דבר, אני רואה ב-War and Order משחק אסטרטגיה נגיש אך לא שטחי, עם יתרון ברור למי שמוכן להשקיע בתכנון ובקצב ארוך. הוא נהנה מקהל גדול, עם ממוצע של 4.1 מתוך 5 ועל פי החנות יותר מחמישים מיליון התקנות, כך שקל להבין מדוע הוא ממשיך למשוך שחקנים. יחד עם זאת, הפופולריות אינה מבטיחה שהוא יתאים לכולם.

ההמלצה שלי פשוטה: אם אתם רוצים לבנות אימפריית פנטזיה, להתמודד עם שחקנים מכל העולם ולהתקדם בהדרגה, שווה לתת לו ניסיון. התחילו לאט, קבעו גבול ברור לרכישות ואל תמהרו לרדוף אחרי כל אפשרות שנפתחת. אם אתם מעדיפים משחק אסטרטגיה קצר, אישי וללא לחץ חברתי, עדיף לבחור באלטרנטיבה ממוקדת יותר. עבורי, הערך האמיתי כאן נמצא לא בקרב בודד, אלא בתחושה שהחלטות קטנות מצטברות לעולם שבניתי בעצמי.