
DOP 2: Delete One Part
- דירוג
- 4.4
- הורדות
- +100,000,000
- גיל
- PEGI 12
מידע נוסף
- שם האפליקציה
- DOP 2: Delete One Part
- קטגוריה
- פאזל
- שם החבילה
- com.playstrom.dop2
- מפתח
- SayGames Ltd
- דירוג
- 4.4
- גרסה
- 1.3.39








ניתוח מאת Appcrazy
כשאני פותח משחק בטלפון בפעם הראשונה, אני רוצה להבין מהר מה עושים ולהגיע להצלחה קטנה בלי לעבור הדרכה ארוכה. DOP 2: Delete One Part מתאים בדיוק לציפייה הזאת: בכל שלב מופיעה סצנה מאוירת, ואני צריך להבין איזה חלק כדאי למחוק כדי לשנות את המצב. ההתחלה נגישה, אבל לא תמיד הפתרון קופץ לעין; לפעמים הפרט החשוב נמצא בשולי התמונה, או שהדרך הנכונה היא לבחון מחדש את הסיטואציה במקום לגרור את האצבע שוב ושוב.
המשחק של SayGames Ltd הוא פאזל מזדמן שאפשר להיכנס אליו בלי ניסיון קודם במשחקים מהסוג הזה. הוא חינמי, והדירוג הממוצע שלו הוא 4.4, כך שקל להבין למה הוא הגיע לקהל רחב, אבל המספרים אינם מבטיחים שכל חידה תדבר אליי. מבחינתי, הערך שלו הוא בהצלחה הקטנה שמגיעה אחרי התבוננות: אני מזהה מה לא מסתדר, מוחק את החלק המתאים ורואה שהסצנה השתנתה. זה סיפוק קצר, לא מסע ארוך עם מערכות שצריך ללמוד.
מה לצפות מהמשחק ומה קובע את הקצב
השליטה ב-DOP 2 בנויה סביב פעולה אחת שקל להבין: מחיקה של חלק מהציור. אין צורך לזכור צירופי כפתורים, ללמוד תפריטים ארוכים או להתרגל לדמות שנעה על המסך. מבחינתי, זה יתרון משמעותי כשאני רוצה להתחיל לשחק מיד. גם מי שלא רגיל למשחקי פאזל בטלפון יכול להבין את העיקרון בתוך רגע.
הקצב תלוי בעיקר באופן שבו אני ניגש לכל שלב. אם אני מסתכל על התמונה כעל חידה עם תשובה אחת ברורה, אני עלול להיתקע. אם אני בודק מה בתמונה מפריע לסיטואציה, מי נמצא בסכנה ומה יכול להשתנות בעקבות מחיקה אחת, הפתרון בדרך כלל נעשה ברור יותר. זו אינה מהירות של משחק פעולה; מדובר במהירות מחשבתית ובזמן קצר בין ניסיון, טעות והבנה.
העיצוב מתאים למשחק מהיר. כל שלב מציג רעיון חזותי שאפשר לקלוט בלי לקרוא הסברים ארוכים. לכן המשחק מרגיש זריז גם כשאני פותח אותו רק לכמה דקות. הוא לא מבקש ממני להכין אסטרטגיה מראש, ולא מעניש אותי על כך שעזבתי באמצע רגע קצר. במובן הזה, הוא מתאים במיוחד למשתמשים שמעדיפים חידות קטנות במקום מפגשים ארוכים עם משחק אחד.
עם זאת, יש הבדל בין משחק מהיר לבין משחק שמרגיש תמיד חלק. כאשר אני מתעכב על שלב, הסיבה אינה בהכרח קושי אמיתי אלא לפעמים ניסוח חזותי שמוביל אותי לכיוון הלא נכון. אני יכול להבין את חוקי המשחק ועדיין לפספס את הפרט שהמפתחים רצו שאמחק. זה חלק מהקסם, אבל גם מקור לתסכול. למי שאוהב פתרונות חד-משמעיים, רגעים כאלה עשויים להרגיש שרירותיים יותר מאשר מאתגרים.
הצעד הראשון: לפתוח שלב ולהבין את התמונה
בפעם הראשונה שאני משחק, אני לא צריך לתכנן הכנות מיוחדות: פותחים שלב, מסתכלים על האיור ומנסים להבין מה הסצנה מספרת. הדרך הטובה להתחיל היא לא לנחש מיד איזה אזור אפשר למחוק, אלא לתאר לעצמי מה הבעיה בתמונה. האם יש מכשול, משהו שמסתיר פרט, או קשר בין שתי דמויות שלא מסתדר? ניסוח קצר כזה ממקד את המבט והופך את הפעולה הראשונה לפחות אקראית.
כתבות שגיימרים קוראים

Clash of Clans: פחות המתנה, יותר תכנון בכל התקפה

WEBTOON שינתה את קצב הקריאה; עכשיו עליה לעזור לקוראים למצוא את הפרק הבא

איך Fishdom הופך פאזל יומיומי לקהילה סביב האקווריום

מדוע Call of Duty®: Mobile ממשיך למשוך שחקנים

למה קשה להניח את slither.io: מרדף קטן אחר גודל ושליטה
עולם האווטאר ® - משחק התפקידים שסוחף את כולם
ההצלחה הראשונה בדרך כלל מגיעה כשאני מתייחס למחיקה כאל שינוי של הסיפור, ולא כאל ניקוי של פרט מיותר. זה הבדל קטן אבל מועיל: במקום לשאול “מה אפשר למחוק?”, אני שואל “מה יקרה אם החלק הזה ייעלם?”. כך קל יותר לראות שהאזור הנכון יכול להיות קטן ולא מרכזי, ושמחיקה מוצלחת צריכה לפתור את המצב ולא רק להשאיר ציור נקי יותר. למתחילים, זה כלל פשוט שמקצר את הדרך להבנת ההיגיון של המשחק.
מה קורה כשמשחקים ברצף
בשימוש קצר, החוויה מרגישה קלילה מאוד. אני עובר בין שלבים, מנסה למחוק אזור, וממשיך הלאה בלי להרגיש שאני צריך לנהל משאבים או לזכור מצב מורכב. זה הופך את המשחק לאפשרות טובה בזמן המתנה, במיוחד כשאני לא רוצה להפעיל משחק שדורש ריכוז רצוף או חיבור רגשי לדמויות.
בשימוש ממושך יותר, המבנה החוזר נעשה מורגש. הפעולה המרכזית נשארת אותה פעולה, ולכן ההנאה תלויה בגיוון של האיורים ובאיכות הרעיון בכל שלב. כאשר החידה מפתיעה, אני נהנה מהגילוי. כאשר היא נשענת על בדיחה חזותית צפויה או על פרט קטן מדי, התחושה פחות מספקת. זה משחק שכדאי לצרוך במנות, ולא בהכרח לשבת איתו ברצף ארוך.
החלוקה הזאת חשובה גם למי ששואל אם הוא מתאים לילדים. דירוג התוכן שלו הוא PEGI 12, ולכן לא הייתי מתייחס אליו אוטומטית כמשחק לילדים צעירים. הוא אמנם פשוט לתפעול, אבל ההתאמה לגיל אינה נקבעת רק לפי קלות השליטה. הורה שמחפש משחק פאזל לילד צריך לבדוק את הדירוג ואת אופי הסיטואציות בעצמו, במקום להסתמך רק על כך שהממשק נראה צבעוני ונגיש.
איך לפתור בלי להפוך כל שלב לניחוש
הטיפ הכי שימושי שמצאתי הוא לא להתחיל במחיקה אקראית. קודם אני מתאר לעצמי במשפט אחד מה לא מסתדר בתמונה: מי צריך להינצל, מה מסתיר את הפתרון או איזה חפץ נראה לא שייך. רק אז אני בוחר אזור. השיטה הזאת חוסכת ניסיונות ומעודדת אותי לפתור את החידה לפי ההיגיון של הסצנה, ולא לפי ניחוש מהיר.
טיפ נוסף הוא לבחון גם פרטים שנראים כמו רקע. במשחק שמבוסס על מחיקת חלק אחד, אלמנט צדדי יכול להיות חשוב יותר מהדמות המרכזית. כשאני מתמקד רק בפנים או בחפץ הגדול ביותר, אני מפספס לפעמים את האזור שמייצר את כל הבעיה. זו דרך פשוטה לשפר את הסיכוי לפתור שלב בלי להפוך את המשחק למטלה.
אם מחיקה שנראית הגיונית לא מצליחה, אני משתדל לא לחזור עליה עם תנועת אצבע מעט שונה בלי לחשוב. עדיף לעצור, לבדוק איזה חלק בתמונה לא בחנתי, ולנסח מחדש את הבעיה. לפעמים אני גם מרחיק לרגע את המבט מהאזור המרכזי: זה עוזר לראות את היחסים בין הפרטים ולא להינעל על האובייקט הבולט ביותר. זה לא מבטיח שכל שלב ייפתר מיד, אבל הוא מונע רצף של ניסיונות חסרי כיוון.
העומס ברגעים של שימוש כבד
הנקודה שבה אני מרגיש את מגבלות המשחק אינה בדרך כלל שלב בודד, אלא שימוש ממושך ורצוף. מכיוון שכל החוויה בנויה סביב תמונות ותגובות מיידיות, העומס העיקרי עבורי הוא קוגניטיבי: אחרי הרבה שלבים, אני מתחיל לבחון את האיורים באופן אוטומטי, וההפתעה נחלשת. במצב כזה, הפסקה קצרה יכולה להחזיר את הרעננות יותר מכל ניסיון לפתור בכוח.
גם על מסך קטן כדאי לשים לב לאופן שבו אני מחזיק את הטלפון. פרטים עדינים בתוך הציור עלולים להיות פחות ברורים, ומחיקה מדויקת עשויה לדרוש יותר סבלנות מאשר במסך גדול. זה לא הופך את המשחק לבלתי שמיש, אבל הוא בהחלט מרגיש נוח יותר כאשר התמונה מוצגת בצורה ברורה ואין לי צורך לנחש אם נגעתי בדיוק באזור שהתכוונתי אליו.
אם אני משחק בזמן שהמכשיר עסוק בפעולות אחרות, כמו מעבר מהיר בין אפליקציות או שימוש ממושך ללא הפסקה, אני מעדיף להתייחס אליו כאל משחק קליל ולא כאל מבחן ביצועים. אין כאן סיבה להעמיס עליו ציפיות של משחק תלת-ממדי כבד. היתרון שלו הוא דווקא בכך שהוא אינו זקוק למערכות מורכבות כדי לספק חידה קצרה. במכשיר מתאים, הוא אמור להתאים יותר להפעלות קצרות מאשר למרתון משחקים.
נקודה מעשית נוספת היא הרכישות בתוך המשחק. המשחק עצמו מוצע בחינם, אך קיימת רכישה בתוך האפליקציה במחיר של 7.20 ₪ לפריט. עבורי, זה אומר שכדאי להחליט מראש אם אני מוכן לשלם על פריט מסוים לפני שאני מתקדם. מי שרוצה חוויה חינמית לחלוטין צריך לשים לב למסכי הרכישה ולא ללחוץ במהירות על אפשרות שאינה חלק מהמשחק הבסיסי.
מתי לעצור, ומתי לחזור לחידה
המלצה שלישית קשורה לקצב המשחק: אם שלב מסוים מתחיל להרגיש מתסכל, עדיף לי לעבור להפסקה ולחזור אליו אחר כך. מכיוון שהחידות קצרות, אין יתרון אמיתי להמשיך ללחוץ מתוך עצבים. אחרי כמה דקות, אני חוזר עם מבט פחות מקובע ולעיתים מבחין מיד בפרט שהתעלמתי ממנו. זה שימוש נכון יותר במשחק מאשר להפוך כל שלב למבחן סבלנות.
בשגרה, קל לדמיין שימוש פשוט: אני ממתין לתחילת פגישה או נוסע בתחבורה ציבורית, פותח את המשחק לכמה רגעים ומנסה לפתור חידה אחת או שתיים. אם פתרתי במהירות, קיבלתי הפוגה קטנה; אם נתקעתי, אני יכול להניח את הטלפון ולחזור מאוחר יותר בלי לשחזר סיפור מסובך. התרחיש הזה מתאים לאופי של המשחק הרבה יותר מערב שלם שמוקדש לפתרון רצוף.
כדאי גם להתאים את הבחירה לרגע. כשאני עייף ורוצה פעולה כמעט אוטומטית, חיפוש אחר הפרט הנכון עלול להרגיש כמו עוד משימה. במקרה כזה, משחק התאמה פשוט עשוי להתאים יותר. אבל אם יש לי כמה דקות ורצון להתמקד במשהו קטן, DOP 2 מספק מעורבות מחשבתית בלי לדרוש ממני לזכור רצף של מהלכים. זו הבחנה שימושית שמונעת ציפייה לא נכונה מהמשחק.
יציבות, חזרה למשחק והתאוששות
אחד הדברים שאני מעריך במשחקים קצרים הוא האפשרות לחזור אליהם בלי להרגיש שאיבדתי את הרצף. ב-DOP 2, המבנה הפשוט עוזר לכך: אני לא צריך לשחזר מערכת מורכבת של ציוד, משימות או מיקום בעולם גדול. אחרי הפסקה, קל להבין מה אני עושה ולחזור לחידה הבאה. זו תכונה שימושית במיוחד למי שמשחק בכמה חלונות קצרים לאורך היום.
גם אם אני יוצא מהמשחק באמצע או עובר לאפליקציה אחרת, סוג החוויה עצמו מקל על ההתאוששות. אין צורך לזכור שילוב ארוך של פעולות; אני חוזר לתמונה וממשיך לחשוב על מה שאפשר למחוק. מבחינתי, זה הופך אותו לסלחני יותר ממשחקי פאזל שבהם הפסקה באמצע רצף מורכב גורמת לי לאבד את ההקשר.
עם זאת, כדאי להפריד בין פשטות לבין הבטחה לביצועים זהים בכל מכשיר. המשחק מיועד למכשירים עם מערכת הפעלה 8.0 ומעלה, ולכן משתמשים בטלפונים ישנים יותר לא יוכלו להתקין אותו באופן רשמי. גם במכשירים נתמכים, חוויית השימוש יכולה להיות מושפעת מגיל המכשיר, מהשטח הפנוי וממה שרץ ברקע. אני לא הייתי בוחר בו דווקא כדי לבדוק את גבולות הטלפון, אלא משום שהוא מציע סוג משחק שאינו תלוי בגרפיקה כבדה.
העובדה ש-SayGames Ltd היא המפתחת ושגרסת המשחק הנוכחית היא 1.3.39 נותנת לי הקשר שימושי כשאני בודק תאימות או מנסה להבין אם האפליקציה מעודכנת אצלי. מעבר לכך, אני מעדיף לא להסיק ממספר הגרסה לבדו מסקנות על יציבות. מה שחשוב בפועל הוא איך המשחק מתנהג על המכשיר שלי, האם הוא נפתח בצורה תקינה והאם החזרה אליו לאחר הפסקה נוחה.
למי הוא מתאים יותר מהחלופות הרגילות
בהשוואה למשחקי פאזל מסורתיים, שבהם אני מחבר חלקים, מזיז אריחים או מתכנן מהלכים רבים קדימה, כאן הדגש הוא על פרשנות של תמונה. אני לא בונה פתרון צעד אחר צעד; אני מחפש את האלמנט שמונע מהסצנה לעבוד. ההבדל הזה הופך את DOP 2 למעניין עבור מי שאוהב חידות חזותיות עם הומור, אבל פחות מתאים למי שמחפש אימון שיטתי בזיכרון, חשבון או לוגיקה פורמלית.
בהשוואה למשחקי מילים, הוא אינו תלוי באוצר מילים או בשפה באותה מידה. זה יתרון עבורי כשאני רוצה חידה שאפשר להבין דרך התמונה, גם אם אני לא מעוניין לקרוא הרבה. מצד שני, מי שנהנה מהתקדמות דרך הרחבת אוצר מילים או משיפור מדיד של תוצאה אישית, עשוי למצוא כאן פחות עומק.
בהשוואה למשחקי התאמה מהירה, החוויה רגועה יותר. אין צורך להגיב בקצב גבוה או לעקוב אחרי לוח שמשתנה כל הזמן. זה מתאים להפסקה שבה אני רוצה להפעיל את הראש בלי לחץ. אבל אם אני מחפש תחושת זרימה, קומבואים או סיפוק שמגיע מפעולות רצופות, משחק התאמה עשוי לספק לי יותר אנרגיה.
השוואה נוספת שכדאי להביא בחשבון היא מול משחקי היגיון עם חוקים קבועים. שם אני יכול ללמוד דפוס, ליישם אותו שוב ולראות את המיומנות שלי משתפרת. כאן ההתקדמות נשענת יותר על האיור המסוים ועל האופן שבו אני מפרש אותו; חידה אחת לא בהכרח מלמדת אותי כלל שאפתור בעזרתו את הבאה. לכן מי שמחפש תרגול שיטתי ומדיד עשוי ליהנות יותר ממשחק לוגיקה מסורתי, בעוד שמי שאוהב הפתעה חזותית יכול למצוא כאן שינוי מרענן.
למי זה מתאים במיוחד? לאנשים שאוהבים איורים עם טוויסט, רוצים משחק שאפשר לעצור בכל רגע, ומעדיפים להבין אתגר דרך מבט ולא דרך הוראות ארוכות. הוא עשוי להתאים גם למי שמחפש משחק מזדמן לשחק ליד בן משפחה או חבר, כשהאתגר הוא להציע מה למחוק ולבדוק אם ההיגיון עובד. עם זאת, זו עדיין חוויה אישית של פתרון שלבים, ולא הייתי מתקין אותו בציפייה למצב משחק חברתי או לשיתוף פעולה מובנה.
לעומת זאת, מי שמחפש קמפיין עלילתי, התקדמות אסטרטגית, תחרות או חידות שמסתמכות על מערכת עקבית של כללים, כנראה ימצא חלופה מספקת יותר במקום אחר. גם מי שלא נהנה מניחושים חזותיים עלול לפרש שלב עמום כפתרון לא הוגן. אני חושב שכדאי לבחור בו בגלל הסגנון הקצר והציורי שלו, ולא לצפות שהוא ימלא את התפקיד של כל משחק הפאזל בטלפון.
מה חשוב לדעת לפני ההתקנה
המשחק חינמי להורדה, והוא זמין למכשירי Android החל ממערכת הפעלה 8.0. זה הופך אותו לנגיש יחסית למי שלא מחזיק בטלפון חדש, אך עדיין כדאי לבדוק את גרסת המערכת לפני שמנסים להתקין. משתמשי iPhone או iPad צריכים לחפש את הגרסה המתאימה בחנות של Apple, משום שהדרישה שצוינה כאן מתייחסת לסביבת Android.
היקף השימוש בו גדול: הוא עבר את רף מאה מיליון ההתקנות, עם ממוצע של 4.4 מתוך כמות גדולה של דירוגים. המספרים האלה לא מבטיחים שכל שלב יתאים לי, אבל הם כן מצביעים על כך שהרעיון הצליח להגיע לקהל רחב. אני רואה בזה סימן טוב למי שרוצה לנסות משחק פאזל מוכר יחסית, אך לא תחליף לבדיקה של סגנון החידות עצמו.
גם דירוג המשתמשים עוזר להבין את מעמדו, אך לא הייתי מפרש אותו כהבטחה לחוויה נטולת חסרונות. משחקים מהסוג הזה תלויים מאוד בטעם אישי: יש מי שייהנה מהפתרונות הקצרים ומהבדיחות החזותיות, ויש מי שירגיש שהמכניקה חוזרת על עצמה. עבורי, הוא עובד טוב יותר כשאני משתמש בו כתוספת קטנה ליום ולא כמשחק המרכזי בטלפון.
מי שצריך משחק שאפשר לשחק בו בשקט, בלי ללמוד מערכת גדולה ובלי להתחייב לסשן ארוך, יקבל כאן התאמה טובה. מי שמחפש משחק ללא שום רכישה אפשרית, או מי שמעדיף חידות שמבוססות על עומק לוגי עקבי, צריך לשקול חלופה אחרת. גם משתמשים שמתקשים לראות פרטים קטנים במסך צפוף עשויים להעדיף משחק עם אריחים גדולים יותר או טקסט ברור יותר.
לפני שמתקינים, אני מציע לבדוק שלושה דברים פשוטים: האם מערכת ההפעלה תומכת, האם אני מחפש משחק קצר ולא חוויה ארוכה, והאם מתאים לי משחק שמבוסס על פרשנות של איורים. אם שלוש התשובות חיוביות, נקודת הכניסה נוחה. אם אחת מהן אינה מתאימה, אין סיבה להתעקש רק בגלל שהמשחק קל להתחיל בו; חוויית פאזל שמתאימה להעדפות שלי תהיה בחירה טובה יותר.
התרשמות מסכמת מהביצועים ומהכדאיות
מבחינת תחושת מהירות, DOP 2 מצליח משום שהוא לא מבזבז את הזמן שלי על הקדמות ארוכות או על מערכת מסורבלת. אני מגיע מהר לחידה, מבצע פעולה אחת ומקבל תגובה שמאפשרת לי להמשיך. מבחינת עומס, הוא מתאים יותר למכשיר שרוצה להתמודד עם משחק פאזל קליל מאשר עם עולם גרפי מורכב, אבל עדיין כדאי לזכור שהחוויה בפועל תלויה במכשיר ובשימוש המקביל באפליקציות אחרות.
מבחינת יציבות והתאוששות, המבנה הקצר הוא יתרון אמיתי. גם כשאני מפסיק לשחק, קל לי לחזור ולהבין מה נדרש. נקודת החולשה אינה תחושת כבדות אלא החזרתיות האפשרית והפער בין שלבים מבריקים לשלבים שמרגישים פחות מדויקים. זו מגבלה של סוג המשחק ושל העיצוב, לא בהכרח בעיית ביצועים.
בסופו של דבר, אני ממליץ על DOP 2: Delete One Part למי שאוהב חידות תמונה קצרות, משחק מזדמן והומור פשוט שמתגלה דרך פתרון. הוא מתאים במיוחד להפסקות, לנסיעות ולרגעים שבהם אני רוצה לחשוב מעט בלי להיכנס להרפתקה ארוכה. החוזקה הגדולה שלו היא השילוב בין התחלה מיידית לבין פתרונות שמתגמלים התבוננות, ואילו החיסרון העיקרי הוא שהמבנה החוזר עלול לאבד מהקסם אחרי משחק ממושך.
הציון הממוצע של 4.4, קהל המשתמשים הרחב והעובדה שמדובר במשחק חינמי של SayGames Ltd מסבירים היטב למה הוא מושך כל כך הרבה אנשים. אני לא רואה בו תחליף למשחקי פאזל עמוקים או למי שמחפש מערכת התקדמות עשירה, אבל כמשחק קצר ונגיש הוא עושה את העבודה. אם אתם נהנים לגלות איזה פרט קטן משנה סצנה שלמה, שווה לתת לו הזדמנות; אם אתם זקוקים לאתגר מורכב ומתמשך, עדיף לחפש חוויה אחרת.
יתרונות
- מצב משחק מאתגר וממכר.
- קל לשליטה ולשימוש.
- גרפיקה צבעונית ומושכת.
- שדרוגים ועדכונים קבועים.
- מתאים לכל הגילאים.
חסרונות
- מודעות רבות ומפריעות.
- חוויית המשחק חוזרת על עצמה.
- חלק מהחידות קלות מדי.
- רכישות בתוך האפליקציה יקרות.
- דורש חיבור אינטרנט קבוע.
שאלות נפוצות
מהו משחק DOP 2: Delete One Part?
DOP 2: Delete One Part הוא משחק חידושים ופאזלים שבו עליך לחשוב מחוץ לקופסה כדי למחוק את החלק הנכון מהתמונה ולפתור את הפאזל. המשחק מציע מאות שלבים מאתגרים שמפתחים את החשיבה היצירתית וההגיון שלך.
האם המשחק מתאים לכל הגילאים?
המשחק DOP 2 מיועד לכל הגילאים, אך הוא מומלץ במיוחד לשחקנים מגיל 12 ומעלה. המשחק מצריך חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות, מה שהופך אותו לאתגרי ומהנה גם למבוגרים.
האם המשחק מצריך חיבור לאינטרנט?
DOP 2: Delete One Part אינו מצריך חיבור קבוע לאינטרנט כדי לשחק, אך ייתכן שתזדקק לחיבור כדי להוריד עדכונים או גישה לתכנים נוספים. אתה יכול ליהנות מרוב המשחק במצב לא מקוון.
כמה שלבים יש במשחק?
המשחק כולל מאות שלבים מגוונים, וכל עדכון מוסיף שלבים חדשים ומרעננים. כל שלב מציג פאזל אחר שמחייב אותך לחשוב בצורה יצירתית כדי למצוא את הפתרון הנכון ולהתקדם במשחק.
האם ניתן לשחק במשחק בחינם?
כן, DOP 2: Delete One Part ניתן להורדה ולמשחק בחינם. עם זאת, המשחק כולל רכישות בתוך האפליקציה שיכולות להציע תכנים נוספים, הסרת פרסומות או רמזים שיעזרו לך לפתור שלבים קשים.











