Kick the Buddy: Second Kick

יש משחקים שמטרתם ברורה כבר מהרגע הראשון, ו־Kick the Buddy: Second Kick שייך בדיוק לסוג הזה: פותחים, בוחרים דרך להציק לבובת הסמרטוט, ומקבלים מרחב קטן לפרוק תסכול בצורה מוגזמת ומטופשת. אני לא רואה בו משחק פעולה עם עלילה עמוקה או מערכת קרבות תחרותית, אלא צעצוע אינטראקטיבי קצר שמתאים לרגעים שבהם רוצים משהו מיידי, פשוט ולא מחייב.

אחרי שימוש ממושך יותר מכמה דקות, התמונה נעשית מעניינת יותר. הכיף אינו רק בבעיטה עצמה, אלא בניסוי של תגובות שונות, בהחלפת גישה ובבדיקה כמה זמן אפשר להישאר יצירתיים בתוך רעיון בסיסי מאוד. מצד שני, הפשטות הזו היא גם הסיבה שחלק מהשחקנים ימצו אותו מהר. בעיניי, זו בחירה טובה למי שמחפש בידור קליל על המסך, אבל פחות מתאימה למי שמצפה להתקדמות מורכבת, סיפור או אתגר שמתגבר לאורך זמן.

איך המשחק מרגיש היום

המשחק שייך לקטגוריית הפעולה, אך הוא מתנהל אחרת ממשחק פעולה רגיל. אין כאן צורך ללמוד קומבואים, לתכנן מסלול או להתמודד מול יריב אנושי. המוקד הוא הבובה שעל המסך והאינטראקציה הישירה איתה. אני יכול להיכנס לזמן קצר, לבצע כמה פעולות, לסגור את המשחק ולחזור אליו מאוחר יותר בלי לזכור עלילה או מצב משחק מסוים.

היתרון הגדול הוא נגישות. הממשק בנוי סביב פעולה ברורה, ולכן גם מי שלא משחק בדרך כלל יכול להבין מהר מה עושים. זה עובד היטב בנסיעה, בהפסקה קצרה או בזמן שמחכים למשהו. בתרחיש יומיומי, אם יש לי חמש דקות פנויות ואני לא רוצה להתחייב לשלב ארוך, המשחק נותן לי פעילות מיידית בלי הכנה ובלי עקומת לימוד מעייפת.

ההומור שלו נשען על הגזמה ועל תגובה פיזית של דמות דמיונית, ולכן הוא לא ירגיש מתאים לכל אחד. דירוג התוכן שלו הוא PEGI 12, נקודה שכדאי לקחת ברצינות כשמדובר במכשיר משפחתי או בילדים צעירים יותר. גם אם המראה צבעוני ולא מציאותי, הרעיון עצמו מבוסס על חבטות, זריקות והשפלה קומית של הבובה, ולא על משחק רגוע או חינוכי.

מבחינת קהל, אני רואה כאן התאמה טובה למי שנהנה ממשחקי ארקייד קצרים ומבדיחות פיזיות. הוא יכול להתאים גם למי שמחפש משחק להפגת שעמום, במיוחד אם לא מפריע לו לחזור שוב ושוב לאותו רעיון מרכזי. מי שצריך מטרה ברורה, הישגים משמעותיים או תחושת מסע, כנראה ירגיש שהחוויה מצומצמת מדי.

ההתפתחות שניתן להבין מהגרסה הנוכחית

המשחק פותח על ידי Playgendary Limited, והגרסה הנוכחית היא 1.14.1526. הוא יצא ב־26 באוק׳ 2021, ולכן הגיוני להסתכל עליו לא רק כעל רעיון חד־פעמי, אלא כמוצר שעבר המשך תחזוקה והתקדמות לאורך הדרך. עם זאת, אני נזהר לא לייחס לגרסה מסוימת שינוי שלא מוצג בצורה ברורה בתוך המשחק עצמו. מה שאפשר לומר בביטחון הוא שהמוצר הנוכחי הוא גרסה מגובשת של הקונספט, ולא ניסוי ראשוני שמנסה עדיין להסביר לשחקן מה הוא אמור לעשות.

המספר שמופיע בגרסה חשוב בעיקר למי שכבר שיחק בעבר ורוצה לדעת אם הוא משתמש במהדורה עדכנית. מבחינתי, הוא גם מזכיר שכדאי לבדוק את מצב המשחק לאחר עדכון ולא להניח שכל תחושה מהגרסה הקודמת נשארה זהה. במשחקים פשוטים, אפילו שינוי קטן בקצב, במיקום של פקדים או בדרך שבה מוצגות אפשרויות יכול להשפיע על הנוחות יותר מאשר תוספת גדולה על הנייר.

העובדה שהמשחק הגיע ליותר מ־100 מיליון התקנות ולממוצע של 4.1 מתוך 5, על בסיס כ־1.1 מיליון דירוגים, מצביעה על חשיפה רחבה מאוד ועל קהל גדול שמצא בו לפחות ערך בידורי מסוים. אני לא מפרש זאת כהוכחה שהוא מתאים לכולם. משחק עם רעיון כל כך ממוקד יכול להיות אהוב מאוד על קהל אחד ומאוד משעמם עבור קהל אחר, אבל המספרים כן מסבירים מדוע הוא מוכר למי שמחפש משחק פעולה קליל.

יש גם הבדל בין דירוג מספרי לבין חוויית שימוש בפועל. דירוג גבוה יחסית יכול לשקף כניסה מהירה, הומור נגיש והנאה רגעית, אך הוא לא מבטיח עומק אחרי שעות. במקרה הזה, זו בדיוק הנקודה: כדאי לקרוא את המשחק כבילוי קצר וחוזר, לא ככותר שמנסה להתחרות במשחקי פעולה גדולים עם מערכת התקדמות עשירה.

מה מרוויחים שחקנים חוזרים

לשחקן שחוזר אחרי הפסקה, החוזק המרכזי הוא שאין צורך להתחמם מחדש. אפשר לפתוח את המשחק ולהבין מיד את ההיגיון שלו. אני מוצא בכך יתרון אמיתי, מפני שמשחקים רבים דורשים לזכור משימות, משאבים או רצף עלילתי. כאן, החזרה כמעט מיידית, ולכן הוא מתאים במיוחד למי שאוהב משחקים שאפשר להניח ולשלוף בלי טקס.

הטיפ החשוב שלי לשחקנים חדשים הוא לא למהר להשתמש תמיד באותה פעולה. אם מתייחסים אליו רק כאל מסך שבו לוחצים שוב ושוב, הוא מאבד עניין במהירות. עדיף להקדיש כל סבב קטן לניסוי אחר: לשנות את הקצב, לבדוק איך הבובה מגיבה, ולראות אם דרך פעולה שונה יוצרת תחושה אחרת. כך הופכים את המשחק מצעצוע חד־פעמי למעין מעבדת ניסויים קומית.

שחקנים חוזרים יכולים גם להשתמש בו כמשחק “אפס הכנה”. במקום לפתוח משחק תחרותי ולהיכנס ללחץ מניצחון או הפסד, אפשר לבחור בו כשמחפשים הפסקה לא רצינית. זו אינה תועלת שמתאימה לכל אדם, אבל היא מסבירה למה משחק עם מכניקה פשוטה יכול להישאר שימושי גם לאחר שההפתעה הראשונית נעלמת.

עוד נקודה שכדאי לקחת בחשבון היא השליטה במרחב המשחק. מכיוון שהחוויה מבוססת על אינטראקציה ישירה, נוח יותר לשחק כשהטלפון מוחזק בצורה יציבה ויש מספיק מקום לאצבעות. במכשיר קטן או כשמשתמשים בו ביד אחת בזמן הליכה, הפעולות עלולות להרגיש פחות מדויקות. לכן אני מעדיף לשחק בישיבה, אפילו אם מדובר במשחק שאפשר להפעיל בכל מקום.

המודל החינמי ומה הוא אומר בפועל

המשחק מוצע בחינם, אך כולל רכישות בתוך האפליקציה בטווח של 3.50 עד 299.90 ש״ח לפריט. מבחינתי, זה הפרט שהכי חשוב להבין לפני שמתקינים. מחיר הכניסה הנמוך מאפשר לבדוק אם הסגנון מתאים לי, אבל הוא גם אומר שכדאי להיכנס להגדרות הרכישה במכשיר ולוודא שיש הגנה מתאימה, במיוחד אם ילדים משתמשים בטלפון.

אני לא ממליץ להתקין אותו מתוך ציפייה שכל התוכן או כל אפשרות יהיו זמינים ללא עלות. גם במשחק חינמי, רכישות יכולות לשנות את תחושת הקצב ואת האופן שבו מתקדמים או פותחים אפשרויות. אם אתם מעדיפים משחקים עם תשלום חד־פעמי ברור וללא התלבטות סביב רכישות, זו עשויה להיות נקודת חיכוך משמעותית עבורכם.

מצד שני, מי שמוכן לשחק בזהירות יכול להתחיל בלי להוציא כסף ולבחון קודם את הליבה. זו הדרך הנכונה בעיניי: לא לרכוש מיד, אלא לבדוק אם הפעולה המרכזית עדיין מצחיקה אחרי כמה כניסות, ואם המשחק באמת משתלב בהרגלים שלכם. אם כבר בשימוש הראשוני אתם מרגישים שהרעיון חוזר על עצמו, אין סיבה להוסיף הוצאה רק כדי לנסות להאריך חוויה שלא מתאימה לכם.

איפה הוא פחות משכנע

המגבלה העיקרית היא עומק. המשחק יודע היטב מה הוא רוצה להיות, אבל הוא לא מנסה להפוך את עצמו להרפתקה. אין לי כאן סיבה חזקה להמשיך לשחק במשך זמן ארוך אם איני נהנה מהניסוי עצמו. אחרי שהבדיחות הראשונות עוברות, השאלה הופכת להיות האם עצם האינטראקציה מספיקה לכם, ולא האם נפתחת מערכת חדשה שתשנה את הכול.

גם מי שמחפש תחרותיות עלול להתאכזב. אין תחושה של משחק מול חבר, אין מתח של דירוג ואין צורך לשפר תוצאה מול שחקנים אחרים. בהשוואה למשחקי פעולה ארקיידיים שמבוססים על שלבים, זמן או ניקוד, כאן החוויה יותר חופשית ופחות מכוונת. זה יתרון למי שרוצה לשחק בלי לחץ, אבל חסרון למי שמונע ממטרות ברורות.

ההומור עצמו אינו אוניברסלי. יש אנשים שימצאו את האלימות המצוירת משעשעת, ואחרים יראו בה חזרתיות או ילדותיות. אני לא חושב שכדאי להוריד אותו בתקווה שהוא יהפוך למשחק אקשן רציני; זה פשוט לא הכיוון שלו. אם אתם מעדיפים פעולה טקטית, סיפור או עיצוב פחות פרובוקטיבי, עדיף לבחור משחק אחר בקטגוריה.

יש גם שיקול של סבלנות. במשחקים מהסוג הזה, ההנאה תלויה במידה רבה במצב הרוח. ביום שבו אני רוצה הסחת דעת קצרה, הוא עובד היטב. ביום שבו אני מחפש תחושת הישג, הוא מרגיש ריק יותר. לכן לא הייתי מתקין אותו כמשחק היחיד בטלפון, אלא כתוספת לצד כותר שמציע שלבים, פאזלים או התקדמות ברורה.

השוואה למשחקי פעולה אחרים

בהשוואה למשחק פעולה מבוסס שלבים, היתרון כאן הוא חופש מיידי: אין צורך לעבור מסלול מסוים או ללמוד דפוסי אויב. לעומת זאת, משחק שלבים בדרך כלל נותן סיבה ברורה להמשיך, ואילו כאן המוטיבציה מגיעה מהסקרנות ומההומור. אם אתם אוהבים לפתוח משחק ולדעת בדיוק מה המשימה הבאה, חלופה מסורתית תהיה כנראה מספקת יותר.

בהשוואה למשחקי פיזיקה או ארגז חול, הוא מציע רעיון ממוקד יותר. אין לי תחושה של עולם גדול לחקור, אבל גם אין עומס של מערכות. זו בחירה טובה למי שרוצה אינטראקציה אחת מרכזית בלי ללמוד מדריכים. מי שנהנה לבנות, ליצור או לפתור בעיות בכמה דרכים, עשוי להעדיף משחק פתוח יותר שמתגמל תכנון ולא רק ניסוי רגעי.

מול משחקי פעולה תחרותיים, הוא רגוע יותר מבחינת לחץ חברתי, אך גם חסר את המתח שמחזיק שחקנים לאורך זמן. אין צורך בחיבור לקבוצה או באימונים כדי ליהנות ממנו, אבל אין גם את תחושת השיפור מול יריבים אמיתיים. לכן ההחלטה פשוטה יחסית: אם אתם רוצים הפוגה קומית, בחרו בו; אם אתם רוצים מיומנות, דירוג ותחרות, חפשו כיוון אחר.

למי כדאי להתקין ולמי עדיף לוותר

אני ממליץ עליו למי שאוהב משחקי מובייל קצרים, הומור מוגזם ואינטראקציה ישירה. הוא מתאים במיוחד למשתמשים שלא רוצים להתחייב לסשן ארוך, להקשיב להסברים או לזכור משימות. הוא גם יכול לעבוד כמשחק חברתי לא רשמי: מוסרים את הטלפון, מציעים רעיון מצחיק, ובודקים יחד איך הבובה מגיבה.

עם זאת, לא הייתי ממליץ עליו לילדים צעירים רק מפני שהוא מצויר או נראה לא רציני. דירוג PEGI 12 והאופי האלים־קומי שלו מצדיקים שיקול דעת של ההורה. אם הטלפון משותף בבית, כדאי גם לבדוק מראש את הגדרות הרכישות כדי למנוע הפתעות. זו לא פעולה מסובכת, והיא חשובה יותר מהשאלה אם המשחק עצמו מצחיק.

מי שצריך משחק ללא רכישות בתוך האפליקציה, מי שמחפש קמפיין או מי שנמאס לו מהר מחזרה על אותה מכניקה, כנראה לא ימצא כאן התאמה טובה. גם שחקנים שמעדיפים משחקים רגועים לחלוטין עשויים לא להתחבר לסגנון. במקרה כזה, משחק פאזל או סימולציה יומיומית יהיה כנראה שימוש טוב יותר בזמן הפנוי.

מה כדאי לבדוק בהמשך

אם אתם כבר משתמשים במשחק, אני מציע לשים לב לא רק לאפשרויות חדשות, אלא גם לאיכות החזרה היומיומית: האם הכניסה מהירה, האם השליטה עדיין נוחה, והאם יש מספיק גיוון כדי להצדיק פתיחה נוספת. בגרסה 1.14.1526, הדבר החשוב עבורי הוא שהחוויה תישאר יציבה וברורה, מפני שבמשחק כה פשוט כל חיכוך קטן מורגש מיד.

כדאי גם לעקוב אחרי האופן שבו רכישות משתלבות בחוויה. לא כל שחקן ירגיש את אותו לחץ, אבל מי שמעדיף גבולות ברורים צריך להחליט מראש אם הוא נשאר עם השימוש החינמי או מגדיר מגבלות במכשיר. זו דרך טובה לשמור על המשחק כבידור קצר במקום להפוך אותו להוצאה לא מתוכננת.

הציפייה הנכונה היא החשובה ביותר. לא הייתי מחכה כאן לסיפור עמוק או למהפכה בז’אנר, אלא לשיפור של צעצוע פעולה קומי שמבין את הקהל שלו. אם בעתיד יתווסף גיוון משמעותי בלי לפגוע בפשטות, זה יכול להאריך את חייו עבור שחקנים חוזרים. אם לא, הוא עדיין יישאר בחירה סבירה להפסקות קצרות, כל עוד מקבלים את המגבלות שלו.

בשורה התחתונה, Kick the Buddy: Second Kick מצליח כאשר משתמשים בו בדיוק כפי שהוא בנוי: משחק פעולה חינמי, קצר, מוגזם ולא רציני, שמאפשר לפרוק שעמום בכמה נגיעות. אני אוהב את הכניסה המהירה ואת העובדה שאין צורך ללמוד מערכת מורכבת, אבל אני גם רואה בבירור את התקרה שלו. ההמלצה שלי היא להתקין אותו כמשחק הפוגה, לא כתחליף למשחק פעולה מלא. אם ההומור הפיזי מדבר אליכם ואתם מוכנים להתמודד עם רכישות בתוך האפליקציה, יש כאן בידור נגיש. אם אתם מחפשים עומק, תחרות או תחושת התקדמות מתמשכת, עדיף לבחור חלופה שמכוונת לכך מלכתחילה.