מטרופאן

ניתוח מאת Appcrazy

מטרופאן היא אפליקציית שיתוף האופניים של Metrofun cooperative mobility Ltd, ואני רואה בה כלי שנועד בעיקר לפתור את החלק הקצר והמעצבן של הדרך: להגיע מהר לתחנה, למשרד, ללימודים או לסידור שנמצא קרוב מדי בשביל תחבורה ציבורית, אבל רחוק מדי בשביל ללכת בנוחות. היא זמינה בחינם, מיועדת לנסיעות ולניידות מקומית, ומנסה להפוך אופניים משותפים לאפשרות יומיומית ולא לפעילות מזדמנת בלבד.

הדבר המרכזי שמעניין כאן הוא לא עצם קיומם של אופניים, אלא היכולת לשלב אותם בתוך מסלול קיים. במקום לחשוב על נסיעה שלמה מדלת לדלת, אני משתמש באפליקציה כדי לסגור פער: לצאת מנקודה אחת, לרכוב קטע קצר, ולהמשיך ברגל או באמצעי תחבורה אחר. הערך האמיתי של מטרופאן נמצא בגמישות של הקטע הקצר, במיוחד כשאין לי רצון להחזיק אופניים משלי או להתעסק בתחזוקה שלהם.

היכולת שהופכת נסיעה קצרה לפשוטה יותר

בפועל, אפליקציית אופניים שיתופיים טובה צריכה לענות על שאלה אחת במהירות: האם יש לי עכשיו אופניים שימושיים במקום שמתאים לי, והאם אוכל לסיים את הנסיעה בלי להסתבך? מטרופאן מתאימה למחשבה הזאת. היא אינה מחייבת אותי לתכנן יום שלם סביב אופניים, אלא מאפשרת לבדוק את האפשרות כשנוצר צורך נקודתי.

זה הבדל חשוב לעומת אופניים פרטיים. עם זוג אישי אני צריך לדאוג לאחסון, לנעילה, לתחזוקה ולכך שהוא ימתין בדיוק במקום שבו השארתי אותו. בשירות שיתופי, הנוחות מגיעה מהוויתור על האחריות הזאת, אך בתמורה אני תלוי בזמינות האופניים ובמיקום שלהם. לכן אני לא מתייחס למטרופאן כתחליף מוחלט לכל אמצעי תחבורה, אלא כשכבה נוספת שממלאת חורים במסלול.

הקהל הישראלי שמחפש פתרונות כאלה מקבל כאן אפליקציה ממוקדת: קטגוריית הנסיעות והסביבה הקרובה, עם דירוג ממוצע של 3.2 מתוך חמש על סמך יותר ממאתיים דירוגים. המספר הזה לא מצייר תמונה מושלמת, אבל הוא כן מזכיר לי לגשת לשירות בציפיות מעשיות. זו לא אפליקציה שהייתי בונה עליה בעיניים עצומות לכל נסיעה חשובה; זו אפליקציה שהייתי בודק כשיש לי חלופה סבירה למקרה שהאופניים אינם זמינים.

מה משתנה לעומת הליכה או אוטובוס

בהליכה, אני מקבל ודאות גבוהה יחסית אך משלם בזמן ובמאמץ. באוטובוס, אני עשוי להגיע רחוק יותר, אבל צריך להתאים את עצמי למסלול ולתזמון. מטרופאן יושבת באמצע: היא יכולה לקצר קטע מקומי ולהעניק תחושת שליטה רבה יותר על התנועה, אך היא אינה מבטיחה את אותה ודאות של הליכה או את הכיסוי של תחבורה ציבורית.

פרסומות

ההשוואה לאופניים חשמליים שיתופיים גם היא מעניינת. אופניים רגילים מתאימים יותר למי שרוצה תנועה פשוטה, ללא תלות בסוללה, אבל הם דורשים ממני להשקיע יותר מאמץ גופני. אם המסלול כולל עליות, חום כבד או תיק עמוס, היתרון הזה עלול להתהפך. במצב כזה, שירות חשמלי אחר עשוי להתאים יותר, אם הוא זמין באזור ובזמן שבו אני צריך אותו.

איך אני משתמש בה במהלך נסיעה אמיתית

התרחיש הכי טבעי מבחינתי מתחיל לפני היציאה, ולא אחרי שכבר הגעתי לרחוב. אני פותח את מטרופאן ובודק אם יש אופניים באזור שממנו אני מתכנן לצאת. אם אני בדרך לפגישה, אני לא מסתפק בבדיקה כללית; אני חושב גם על נקודת הסיום ועל מה אעשה אם לא יהיה מקום נוח להשאיר את האופניים. התכנון הזה חוסך את הטעות הנפוצה של מציאת כלי בתחילת הדרך בלי לחשוב על סוף הנסיעה.

הציצו בבלוג שלנו

נניח שאני מגיע בתחבורה ציבורית לאזור עמוס, אבל היעד שלי נמצא כמה רחובות פנימה. במקום להזמין מונית עבור קטע קצר, אני בודק אם מטרופאן יכולה להשלים את הדרך. אם כן, אני משתמש באופניים רק לחלק הזה וממשיך ברגל. היתרון אינו רק חיסכון אפשרי; הוא גם הימנעות מהמתנה, מפקקים ומחיפוש חניה. מצד שני, אם אין אופניים קרובים, כל היתרון נעלם במהירות, ולכן בדיקה מוקדמת היא חלק מהשימוש ולא שלב מיותר.

אני ממליץ למשתמש חדש לבצע את הנסיעה הראשונה בשעה רגועה יחסית, לא בדרך לפגישה שאסור לאחר אליה. כך אפשר להבין את קצב העבודה של האפליקציה, את תהליך פתיחת האופניים ואת התחושה של הרכיבה בלי לחץ. זו עצה קטנה, אבל היא חשובה בשירותים שיתופיים: גם אם המסך פשוט, ההרגלים סביב איתור, התחלה וסיום משפיעים על החוויה לא פחות מהאפליקציה עצמה.

שגרת שימוש שחוסכת תקלות

אחרי שמצאתי אופניים, אני בודק אותם פיזית לפני שאני מתחיל: מצב גלגלים, כידון, מושב ובלמים. זו לא ביקורת טכנית מלאה, אלא בדיקת היגיון קצרה. אם משהו מרגיש לא תקין, עדיף לי לבחור כלי אחר ולא לקוות שהבעיה תיעלם במהלך הדרך. באופניים שיתופיים, המשתמש הקודם אולי השאיר אותם במצב פחות מוצלח, ולכן אין סיבה לדלג על הבדיקה רק מפני שהאפליקציה מציגה אותם כזמינים.

במהלך הרכיבה אני משתדל לא להפוך את האפליקציה למכשיר ניווט שאני בודק בכל רגע. אני מתכנן את הכיוון לפני היציאה, עוצר במקום בטוח אם צריך לבדוק את הדרך, ושומר את תשומת הלב על הרחוב. זו נקודה שנראית מובנת מאליה, אבל דווקא בשירות שמחבר בין מסך לנסיעה קל להתרכז בטלפון יותר מדי.

בסיום, אני לא ממהר פשוט לרדת מהאופניים ולהתרחק. אני בודק שהנסיעה הסתיימה באפליקציה ושמיקום ההשארה מתאים לכללי השירות ולסביבה. אם משאירים כלי במקום לא נוח, המשתמש הבא נפגע, וגם אני עלול להישאר עם ספק אם הסיום נקלט. השלב האחרון חשוב כמעט כמו מציאת האופניים, מפני שהוא קובע אם כל החוויה הסתיימה באמת.

מה כדאי לדעת על זמינות

העובדה שמטרופאן רשומה עם יותר מחמישים אלף התקנות מעידה שיש לה קהל משתמשים ממשי, אך היא אינה מבטיחה שכל משתמש ימצא אופניים בכל רחוב. בשירות שיתופי, זמינות משתנה לפי אזור, שעה והרגלי המשתמשים. לכן אני רואה במפה נקודת פתיחה לתכנון, לא התחייבות לכך שהנסיעה תתאפשר בדיוק כפי שדמיינתי.

אם אני חייב להגיע בזמן, אני בונה מסלול שבו הליכה או תחבורה ציבורית יכולות להחליף את האופניים. אם מטרופאן זמינה, אני מרוויח גמישות; אם לא, אני לא נשאר בלי תוכנית. זהו אחד ההבדלים בין שימוש נבון באפליקציה לבין תלות מוחלטת בה. היא מתאימה במיוחד למי שמוכן לקבל מעט אי-ודאות תמורת אפשרות לנסיעה קצרה ונוחה יותר.

התרחיש שבו היא באמת בולטת

השימוש הטוב ביותר בעיניי הוא נסיעה משולבת: להגיע לאזור באמצעות אוטובוס או רכבת, לקחת אופניים לקטע האחרון, ואז להשאיר אותם ולהמשיך ליעד. זה עובד היטב כשמרחק ההליכה מהתחנה אינו עצום, אבל מספיק ארוך כדי לבזבז זמן או לגרום לי להגיע עייף. במקום להחזיק אופניים לאורך כל היום, אני משתמש בהם רק כשצריך.

תרחיש נוסף הוא יום עם כמה סידורים קרובים. אני יכול לעבור בין אזורים סמוכים בלי להוציא את הרכב, בלי לחפש חניה ובלי להתחייב להשכרת אופניים לזמן ממושך. כאן היתרון הוא לא מהירות שיא, אלא היכולת להחליף בין הליכה לרכיבה בהתאם למרחק. אם הסידור הבא נמצא מעבר לפינה, אני הולך; אם הוא רחוק יותר, אני בודק את מטרופאן.

גם סטודנטים ועובדים במתחם גדול עשויים להפיק ממנה תועלת. כאשר יש מרחק בין תחנת התחבורה, בניין העבודה, קמפוס או אזור מסחרי, אופניים שיתופיים יכולים להפוך את המעבר בין הנקודות לפחות מתיש. עם זאת, אני לא הייתי בוחר בה ככלי היחיד למי שנושא ציוד כבד, צריך ודאות מוחלטת או אינו מרגיש בטוח ברכיבה בסביבה עירונית.

למה היא לא מתאימה לכל נסיעה

אם המסלול שלי ארוך, תלול או דורש נשיאת מטען, אופניים רגילים עלולים להיות פחות נוחים מפתרון אחר. גם ביום חם במיוחד, המאמץ הגופני יכול להפוך את החיסכון בזמן לפחות משמעותי. במקרה כזה, אוטובוס, מונית או אופניים חשמליים עשויים להיות בחירה טובה יותר, בהתאם לזמינות ולמחיר שלהם.

היא גם פחות מתאימה למי שמחפש חוויית רכיבה פנאי מסודרת. מטרופאן נועדה לניידות מקומית, לא בהכרח לטיול ארוך שבו אני רוצה לבחור אופניים במיוחד, לשמור אותם לעצמי ולשלוט בכל פרטי המסלול. אם המטרה היא רכיבה רגועה, טיול משפחתי או אימון, אופניים פרטיים או שירות השכרה ייעודי יכולים לתת תחושה מתאימה יותר.

משתמשים צעירים צריכים לשים לב לכך שדירוג התוכן של האפליקציה הוא PEGI 3, אך דירוג גיל נמוך אינו מחליף שיקול דעת בנוגע לבטיחות רכיבה. ילד יכול להבין את הממשק ועדיין לא להיות מוכן לתנועה עירונית. אני הייתי מתייחס לבטיחות, לניסיון ולסביבה כאל תנאים חשובים יותר מהדירוג עצמו.

המחיר של הגמישות: נקודות החיכוך

ההתקנה והשימוש באפליקציה מוצגים כחינמיים, וזה מוריד את מחסום הכניסה. אבל חינם אינו אומר שהשירות מתאים לכל מצב. עלות אמיתית יכולה להופיע בזמן, במאמץ, בנסיעה חלופית או בצורך לשנות תוכנית כאשר אין כלי זמין. לכן אני לא מודד את מטרופאן רק לפי מחיר השימוש, אלא לפי השאלה אם היא חוסכת לי טרחה ביחס להליכה או לתחבורה אחרת.

הדירוג הממוצע של 3.2 מזכיר שיש כנראה משתמשים שחוו חיכוך כלשהו, גם אם הוא אינו מספר לי בדיוק מה עבר על כל אחד מהם. מבחינתי, זו סיבה לבדוק את האפליקציה בעצמי ולא להסיק שהיא מושלמת או בלתי שימושית. שירותים כאלה מושפעים מאוד מהאזור שבו משתמשים בהם, ולכן חוויה טובה במקום אחד אינה מבטיחה חוויה זהה במקום אחר.

גרסה 2.4.4 מצביעה על כך שהאפליקציה מתוחזקת בגרסה עדכנית יחסית למסלול החיים שלה, אך מספר גרסה לבדו אינו אומר לי שכל בעיה נפתרה. אני עדיין מעדכן את האפליקציה לפני שימוש מתמשך, בודק שהיא נפתחת כראוי ומוודא שהטלפון שלי עומד בדרישת המערכת המינימלית של Android 7.1. משתמשי iPhone צריכים לבדוק את התאימות בחנות המתאימה לפני ההתקנה, במקום להניח שכל מכשיר נתמך.

האיזון בין נוחות לשליטה

אופניים פרטיים נותנים לי שליטה מלאה: אני יודע איפה הם, איך הם מרגישים ומה מצבם. מטרופאן נותנת לי פחות שליטה, אבל גם פחות אחריות. זו עסקה ברורה. מי שמוכן לבדוק זמינות, לבחור כלי בזהירות ולשמור על תוכנית חלופית יקבל גמישות. מי שרוצה שהאופניים תמיד יחכו לו בדיוק במקום הנכון עלול להתאכזב.

יש גם trade-off בין ספונטניות לתכנון. לכאורה, שירות שיתופי מאפשר לצאת לדרך בלי הכנות, אבל בפועל כמה שניות של בדיקת מיקום יכולות לעשות הבדל גדול. אני לא רואה בכך פגם ייחודי למטרופאן, אלא מאפיין של כל שירות שבו כלי רכב משותפים מפוזרים בין משתמשים. עם זאת, חשוב להבין זאת לפני שמחליפים מסלול קבוע בהסתמכות מלאה על האפליקציה.

החיסרון המעשי הגדול ביותר הוא שהאפליקציה אינה יכולה לבטל את תנאי הרחוב. אם אין מסלול נוח לרכיבה, אם מזג האוויר לא מתאים או אם אני מרגיש לא בטוח, ממשק מוצלח לא יפתור את הבעיה. לכן אני משתמש בה רק כאשר תנאי הדרך מתאימים, ולא נותן לאפשרות הזמינה על המסך לדחוף אותי לרכיבה שאינה הגיונית עבורי.

למי מטרופאן יכולה להפוך להרגל

היא מתאימה במיוחד למי שנוסע בעיר בלי רכב, משתמש בתחבורה ציבורית ורוצה פתרון לקטעים קצרים. גם מי שמגיע מדי פעם לאזור חדש יכול ליהנות ממנה, כל עוד הוא מוכן לבדוק זמינות ולא מצפה לשירות מדלת לדלת. עבור אנשים שמבצעים שליחויות אישיות קטנות, עוברים בין פגישות קרובות או רוצים לצמצם נסיעות קצרות ברכב, היא יכולה להיות תוספת שימושית לשגרה.

אני חושב שהיא מעניינת גם למי שמתלבט אם לקנות אופניים. במקום להתחייב מיד לאחסון, תחזוקה וציוד, אפשר לנסות את הרעיון של רכיבה עירונית דרך שירות משותף. ההתנסות לא מחליפה רכיבה קבועה על אופניים פרטיים, אבל היא כן יכולה להבהיר אם בכלל נוח לי להתנייד כך ביום רגיל.

לעומת זאת, מי שגר או עובד באזור שבו אין זמינות מספקת, מי שנוסע עם ילדים קטנים, מי שצריך להעביר חפצים גדולים או מי שאינו מוכן לתוכנית חלופית, כנראה יפיק פחות ערך. במקרה כזה, הליכה, אוטובוס, מונית או אופניים פרטיים עשויים להיות בחירה יציבה יותר. אין טעם להשתמש במטרופאן רק מפני שהיא קיימת; היא צריכה להתאים למסלול ולסגנון החיים שלי.

הדרך שלי להחליט אם לפתוח אותה

אני שואל את עצמי שלוש שאלות: האם המרחק קצר מספיק לרכיבה, האם יש לי זמן לבדוק כלי מתאים, והאם אוכל להמשיך גם אם לא אמצא אופניים? אם התשובה לשלושתן חיובית, מטרופאן נכנסת אצלי לרשימת האפשרויות הראשונות. אם אחת מהן שלילית, אני מעדיף לבחור מראש אמצעי תחבורה אמין יותר.

הגישה הזאת גם מונעת ממני להשתמש בשירות באופן לא נכון. אני לא מצפה ממנו להחליף רכב בנסיעה ארוכה, ולא משווה אותו לאופניים פרטיים כאילו מדובר באותו מוצר. מטרופאן חזקה דווקא במקום הצר שלה: נסיעה עירונית קצרה, מאולתרת למחצה, שבה אני רוצה לנוע בלי בעלות קבועה ובלי חיפוש חניה.

Metrofun cooperative mobility Ltd ממקמת את המוצר שלה בעולם של ניידות משותפת, והמיקוד הזה מורגש. האפליקציה אינה מעניינת מפני שהיא מציעה עוד דרך לפתוח כלי, אלא מפני שהיא משנה את אופן החשיבה על הדרך הקצרה. במקום לשאול אם כדאי לצאת עם רכב, אני יכול לשאול אם יש אופניים זמינים שיסגרו את הפער.

בסופו של דבר, אני ממליץ לנסות את מטרופאן למי שיש לו מסלולים קצרים וגמישים, במיוחד כחלק מנסיעה משולבת. היא חינמית להתקנה, בעלת דירוג גיל PEGI 3, וכוללת גרסה נוכחית 2.4.4, כך שקל לתת לה הזדמנות בלי התחייבות גדולה. אבל ההמלצה שלי אינה עיוורת: בדקו זמינות, בדקו את האופניים עצמם, השאירו זמן גיבוי ואל תשתמשו בה כשאמצעי אחר מתאים יותר. כשמשתמשים בה בדיוק למטרה הזאת, מטרופאן מרגישה פחות כמו יעד בפני עצמו ויותר כמו חוליה יעילה בדרך.