‏שירותי Google Play

נותח על ידי Appcrazy

כשאני חושב על שירותי Google Play, אני לא חושב על אפליקציה שפותחים כדי לקרוא, לצפות או לערוך. זו שכבת תשתית שעובדת ברקע ומחברת בין אפליקציות Android לבין שירותים מרכזיים של Google. דווקא משום שהיא כמעט בלתי נראית, קל לפספס את התפקיד שלה: היא עוזרת לאפליקציות להישען על רכיבים משותפים במקום שכל מפתח יבנה אותם מחדש.

היכולת המרכזית שבחרתי לבחון כאן היא החיבור בין אפליקציות Android לשירותי Google. במילים פשוטות, שירותי Google Play מאפשרים לאפליקציות להשתמש במערכות משותפות של Google בלי להפוך כל אפליקציה לחבילה עצמאית וכבדה. בפועל, זה משפיע על כניסה לחשבון, איתור מכשיר, מפות, הודעות ושירותים נוספים, בהתאם למה שהאפליקציה עצמה צריכה.

היישום פותח על ידי Google LLC, הוא חינמי ומסווג ככלי שימושי לכלל המשתמשים. הוא זמין עם דירוג גיל PEGI 3, ולכן מתאים גם למכשירים של ילדים מבחינת סיווג התוכן. הוא מופיע בחנות מאז 24 במאי 2012, והיקף השימוש בו עצום: יותר מעשרה מיליארד התקנות וממוצע של 4.3 מתוך 5, לצד בערך 45 מיליון דירוגים.

החיבור שמחזיק אפליקציות Android פעילות

הדבר החשוב להבין הוא ששירותי Google Play אינם תחליף לחנות האפליקציות, ואינם אפליקציה רגילה שמספקת מסך עבודה מרכזי. התפקיד שלהם הוא לתמוך באפליקציות אחרות. לכן, אם הכול עובד, ייתכן שלא תבחינו בהם בכלל. זו גם הסיבה שהסרה, השבתה או הזנחה שלהם עלולות לגרום לתקלות שנראות כאילו הן שייכות לאפליקציה אחרת.

במקום שכל אפליקציה תכלול בעצמה רכיבים לחיבור לחשבון Google או להצגת מפה, היא יכולה לבקש את השירות המתאים מהמערכת. כך נשמרת הפרדה מסוימת בין האפליקציה שבה אתם משתמשים לבין רכיבי Google שמסייעים לה. מבחינתי, זה היתרון המעשי הגדול ביותר: עדכון של רכיב משותף יכול לשפר תאימות עבור כמה אפליקציות, בלי לחכות שכל אחת מהן תארוז מחדש את כל התשתית.

ההשפעה מורגשת במיוחד באפליקציות שמסתמכות על מיקום, מפות, כניסה לחשבון והתראות. לדוגמה, אפליקציית משלוחים יכולה להשתמש במפה כדי להציג את הכתובת, אפליקציית נסיעות יכולה להציג מסלול, ואפליקציית הודעות יכולה להיעזר במנגנון התראות. שירותי Google Play אינם הופכים את האפליקציות האלה לטובות בפני עצמם, אבל הם מאפשרים להן לדבר עם רכיבים מוכרים של Android ו-Google.

פרסומות

כאן חשוב להפריד בין השירות לבין האפליקציה שמשתמשת בו. אם מפה נטענת לאט, לא תמיד שירותי Google Play הם הסיבה; ייתכן שהבעיה היא בחיבור, בשרת של האפליקציה או בהגדרות המיקום. באותה מידה, אם אפליקציה מסוימת מבקשת הרשאת מיקום, הבקשה מגיעה מהאפליקציה והמערכת, ולא אומרת שכל פעילות הטלפון מנוהלת על ידי שירותי Google Play.

איך זה מרגיש בשימוש יומיומי

נניח שאני יוצא לפגישה בעיר לא מוכרת. אני פותח אפליקציית ניווט, מחפש את הכתובת, עובר לאפליקציית תחבורה כדי לבדוק אפשרויות הגעה ומקבל התראה על שינוי. אין לי צורך לעצור ולחשוב איזה רכיב אחראי לכל פעולה. מבחינתי, הכול פשוט אמור להתחבר. שירותי Google Play נמצאים מאחורי החיבור הזה בחלק מהמקרים, ולכן הערך שלהם נמדד בעיקר ברציפות ולא במסך מרשים.

הציצו בבלוג שלנו

התרחיש הזה מבהיר גם למה קשה לבצע בדיקה רגילה של האפליקציה. אין כאן תפריט עשיר או סדרת כפתורים שאפשר לדרג. אני בוחן אותה לפי השאלה האם אפליקציות אחרות מצליחות להשתמש בשירותי Google בצורה יציבה, האם הכניסה לחשבון מתנהלת בלי חיכוך והאם רכיבים משותפים ממשיכים לתפקד לאחר עדכוני Android ואפליקציות.

אחד הדברים השימושיים הוא לזכור שלא כל תקלה מחייבת התקנה מחדש. כאשר אפליקציה מתנהגת באופן מוזר, כדאי להתחיל בבדיקה פשוטה: האם שירותי Google Play מעודכנים דרך חנות האפליקציות, האם Android עצמו מעודכן, והאם יש חיבור תקין לרשת. רק לאחר מכן הייתי עובר לניקוי מטמון או לאיפוס רכיבים, וגם אז בזהירות, משום שפעולות כאלה עלולות להשפיע על חיבורים והגדרות של אפליקציות אחרות.

אני גם לא ממליץ להשבית את השירות רק כדי לפנות מקום או לצמצם פעילות ברקע. בלי להבין איזו אפליקציה תלויה בו, אפשר לגרום לכניסה לחשבון להיכשל, למפות לא להיטען או להתראות להגיע באיחור. החיסכון המיידי עשוי להיראות מפתה, אבל הוא עלול להפוך סדרה של תקלות קטנות לבעיה שקשה לאתר.

פרסומות

התרחיש שבו הוא באמת חשוב

המשתמשים שמרגישים את התועלת הגדולה ביותר הם מי שמתקינים אפליקציות רבות הנשענות על שירותי Google. סטודנט שמשתמש במפות, ביומן, באפליקציות לימוד ובשירותי ענן, למשל, נהנה מתשתית אחידה יותר מאשר ממספר פתרונות נפרדים. גם משפחה שמנהלת כמה מכשירי Android יכולה להרוויח מכך שאפליקציות מוכרות מקבלות גישה לרכיבים משותפים.

במקרה כזה, שירותי Google Play אינם תוספת נחמדה אלא חלק מהסביבה שמאפשרת למכשיר להרגיש שלם. אם אני עובר בין אפליקציה שמציגה מיקום, אפליקציה שמבקשת כניסה לחשבון ואפליקציה ששולחת עדכון, אני רוצה שכל אחת תתמודד עם התפקיד שלה בלי להציג לי מערכת שונה לחלוטין. התשתית המשותפת מפחיתה חלק מהחיכוך הזה.

יש גם תרחיש של מכשיר ישן יחסית, שבו אפליקציות ממשיכות לקבל רכיבים משותפים דרך השירות במקום להסתמך רק על גרסת Android המקורית. אני נזהר כאן מהבטחה גורפת: לא כל אפליקציה תעבוד על כל גרסה, ועדכון של שירותי Google Play לא עוקף מגבלות חומרה או מערכת הפעלה. אבל כאשר התאימות קיימת, שכבת שירות מתעדכנת יכולה להיות שימושית מאוד.

טיפ נוסף הוא להסתכל על התנהגות כוללת ולא על אפליקציה בודדת. אם רק משחק אחד לא שולח התראות, סביר יותר לבדוק את הגדרות המשחק. אם כמה אפליקציות שונות מתקשות בכניסה, במיקום או בהתראות באותו זמן, שירותי Google Play הופכים לחשוד הגיוני יותר. זו דרך טובה לצמצם ניסוי וטעייה במקום למחוק מיד נתונים מכל אפליקציה.

המחיר של תשתית משותפת

היתרון הגדול של שירות מרכזי הוא גם החיסרון שלו: כאשר רכיב משותף נתקל בבעיה, יותר מאפליקציה אחת עלולה להיפגע. משתמש שלא מכיר את המבנה הזה עשוי לחשוב שכל אפליקציה התקלקלה בנפרד. בעיניי, זו נקודת החיכוך העיקרית. השירות מפשט את החיים כשהכול תקין, אבל מקשה על האבחון כשמשהו משתבש.

פרסומות

חיסרון נוסף הוא חוסר השקיפות. אפליקציה רגילה מאפשרת לי לראות מה היא עושה במסך ברור. כאן רוב העבודה מתרחשת מאחורי הקלעים. אני לא מקבל תחושת שליטה מלאה על כל תהליך, ולכן מי שמעדיף מערכת מינימלית או שליטה קפדנית בשירותי רקע עלול להרגיש פחות בנוח.

יש גם הבדל בין Android שמבוסס על שירותי Google לבין מכשירים או מערכות שמגיעים ללא החבילה הזו. באפשרות השנייה, אפליקציות שתוכננו להשתמש בשירותי Google עשויות להתנהג אחרת או לא להציע את אותה חוויית שימוש. לכן, אם חשוב לי להשתמש באפליקציות שתלויות בכניסה לחשבון Google, במפות או בהתראות של Google, מערכת ללא השירותים האלה אינה הבחירה הטבעית עבורי.

מנגד, אם אני משתמש בטלפון בעיקר לשיחות, הודעות, גלישה ואפליקציות שאינן מסתמכות על Google, ייתכן שלא ארגיש יתרון ישיר. במקרה כזה, לא הייתי מתקין או מנהל את השירות מתוך ציפייה לקבל כלי חדש לשימוש אישי. הוא אינו מנהל משימות, אינו מחליף גיבוי ואינו הופך אפליקציה פשוטה למתקדמת יותר.

גם למשתמשים שמודאגים מפרטיות כדאי לגשת לנושא באופן מדויק. שירותי Google Play הם חלק מהחיבור בין אפליקציות לבין שירותי Google, אבל ההרשאות והמידע שנעשה בהם שימוש תלויים גם באפליקציה שמבקשת את השירות ובהגדרות Android. אני מעדיף לבדוק כל אפליקציה בנפרד, לקרוא את ההרשאות שהיא מבקשת ולבטל גישה שאינה נחוצה, במקום להניח שהשבתת רכיב מרכזי תפתור את כל שאלות הפרטיות.

למי השירות מתאים, ולמי פחות

לרוב משתמשי Android, ההמלצה שלי פשוטה: להשאיר את שירותי Google Play פעילים ומעודכנים, אלא אם יש סיבה טכנית ברורה לפעול אחרת. מי שמשתמש במפות, בחשבון Google, בהתראות או באפליקציות שמציגות מיקום ירגיש את החשיבות שלהם מהר יותר. עבורו, מדובר בשכבת בסיס שמאפשרת לאפליקציות לעבוד יחד בצורה עקבית.

פרסומות

הם מתאימים במיוחד למי שרוצה להפעיל אפליקציות בלי להתעסק בכל רכיב פנימי. אני לא צריך להבין איזה ממשק מחבר בין אפליקציה למפה או איזה שירות מעביר התראה. כל עוד המערכת יציבה, השירות עושה את עבודתו בשקט. זו לא חוויה מרגשת, אבל היא יעילה.

לעומת זאת, משתמשים שמעדיפים מערכת Android ללא שירותי Google צריכים לבדוק מראש את התאימות של האפליקציות החשובות להם. עבורם, שירותי Google Play אינם בהכרח הפתרון הנכון, משום שהמטרה שלהם היא בדיוק לספק את שכבת Google שמערכת כזו מנסה להימנע ממנה. במקרה הזה, חלופה המבוססת על רכיבי מערכת אחרים עשויה להתאים יותר, אבל צריך לבדוק כל אפליקציה בנפרד ולא להניח שתהיה התאמה מלאה.

מי שסובל מצריכת סוללה, אחסון או נתונים צריך גם הוא לבדוק את התמונה הרחבה. לא הייתי מאשים אוטומטית את שירותי Google Play, כי אפליקציות רבות עשויות להשתמש בו במקביל. כדאי לבחון אילו אפליקציות פעילות, מה הן מסנכרנות ואילו הרשאות מיקום או התראות מופעלות. רק אחרי הבדיקה הזו אפשר להחליט אם יש בעיה נקודתית או עומס שמגיע ממספר מקורות.

במהלך השימוש שלי, הערך של שירותי Google Play לא הגיע מפיצ'ר אחד שמופיע על המסך, אלא מהיכולת לשמור על חיבור משותף בין אפליקציות שונות. זו הסיבה שהשירות קיבל סביב 33 אלף ביקורות, אף שהמספר הזה קטן בהרבה מהיקף הדירוגים הכולל; אנשים בדרך כלל שמים לב אליו רק כשמשהו אינו עובד. עבורי, זה סימן למוצר תשתית: הוא מצליח בעיקר כשהוא נשאר ברקע.

המסקנה שלי לאחר השימוש

שירותי Google Play הם לא אפליקציה שאני ממליץ עליה בגלל עיצוב, בידור או כלי עבודה ישיר. אני ממליץ להשאיר אותם כחלק מסביבת Android כאשר האפליקציות שלי נשענות על שירותי Google. החיבור המשותף למפות, לכניסה לחשבון, למיקום ולהתראות יכול לחסוך חיכוך יומיומי, במיוחד במכשיר שמשמש אותי ללימודים, עבודה, ניווט ותקשורת.

הצד השני ברור לא פחות: השירות אינו פתרון קסם לתקלות, אינו הכרחי לכל אפליקציה, והשבתה לא זהירה שלו עלולה ליצור בעיות בכמה מקומות במקביל. אם אני רוצה מערכת ללא Google, עדיף לבחור בסביבה שתוכננה לכך ולא לנסות להסיר רכיב מרכזי בלי לבדוק את ההשלכות.

בשורה התחתונה, זו תשתית חינמית, ותיקה ונפוצה מאוד, עם דירוג ממוצע של 4.3 ועל פי נתוני החנות יותר מעשרה מיליארד התקנות. המספרים האלה לא הופכים אותה למושלמת, אבל הם משקפים עד כמה היא משולבת בעולם Android. אם המכשיר שלי משתמש באפליקציות Google ובאפליקציות שתלויות בהן, אני רואה בשירותי Google Play רכיב שכדאי להשאיר פעיל, לעדכן בצורה רגילה ולבדוק רק כאשר מופיעה תקלה ממשית.