Picsart עורך תמונות ווידיאו

ניתוח מאת Appcrazy

כשאני צריך להפוך תמונה רגילה למשהו שאפשר לשלוח, לפרסם או לשלב בקולאז׳, אני מעדיף כלי שמאפשר לי להישאר בתוך אותה סביבת עבודה. Picsart נועדה בדיוק לרגע הזה: עריכת תמונות, יצירת קולאז׳ים, הוספת מדבקות וטקסט, ועבודה על ממים בלי לקפוץ בין כמה אפליקציות. היא אפליקציית צילום של PicsArt, Inc., זמינה בחינם, ומתאימה למי שרוצה יותר ממסנן בסיסי אבל לא בהכרח רוצה להתחיל מתוכנת מחשב מקצועית.

מה שמעניין בה הוא לא רק כמות הכלים, אלא הרצף. אני מתחיל מתמונה שכבר נמצאת בטלפון, בוחר כיוון, משנה את החיתוך והצבע, מוסיף שכבות, ואז בודק אם התוצאה עדיין נראית כמו תמונה ולא כמו אוסף אפקטים. זה נשמע פשוט, אבל דווקא המעבר בין השלבים הוא המקום שבו האפליקציה יכולה לחסוך זמן — או לגרום לי להתעכב יותר מדי על אפשרויות.

מתמונה קיימת לתוצאה שאפשר באמת להשתמש בה

השלב הראשון: להבין מה אני מנסה לפתור

לפני שאני פותח את העורך, אני מגדיר לעצמי את התוצאה. אם יש לי צילום משפחתי עם רקע עמוס, המטרה היא לנקות ולחדד. אם אני מכין הודעה מצחיקה לקבוצה, אני צריך חיתוך מהיר, טקסט ומדבקה. אם אני רוצה קולאז׳, אני כבר חושב על כמה תמונות, על היחסים ביניהן ועל המקום שבו יופיע הכיתוב.

ההחלטה הזאת חשובה במיוחד ב-Picsart, מפני שהממשק מציע הרבה כיוונים. מי שנכנס בלי מטרה עלול להתחיל במסנן, לעבור למדבקות, להוסיף טקסט, ואז לגלות שהתמונה איבדה את האופי המקורי שלה. אני ממליץ להתחיל דווקא מהחיתוך ומהקומפוזיציה, ורק אחר כך לעבור לקישוטים. כך קל יותר להבחין אם העריכה באמת משפרת את התמונה.

בתרחיש יומיומי, נניח שצילמתי מוצר קטן ליד חלון ואני רוצה לשלוח אותו לקונה פוטנציאלי. אני קודם מיישר את הפריים, חותך אזורים מיותרים ומוודא שהמוצר נשאר במרכז. רק אחרי זה אני בוחן תיקוני צבע, רקע או כיתוב. הסדר הזה מונע מצב שבו מדבקה יפה מסתירה בעיה בסיסית בתמונה.

השלב השני: בניית בסיס נקי

העריכה הראשונית היא המקום שבו אני מרגיש את היתרון של כלי רב-שלבי. במקום להסתפק במסנן מוכן, אני יכול לבנות את המראה בהדרגה: חיתוך, התאמות, שכבות ואז פרטים קטנים. גם אם אני לא משתמש בכל האפשרויות, העובדה שהן נמצאות באותו עורך מאפשרת לי להשוות בין גרסה מאופקת לגרסה יצירתית יותר.

פרסומות

אני משתדל לערוך לפי סדר קבוע. קודם אני בודק את גבולות התמונה ואת היחס שלה ליעד: תמונה אישית, פרסום, מם או קולאז׳. לאחר מכן אני מטפל באור ובצבע, ורק לבסוף מוסיף אלמנטים שמושכים את העין. זו אחת התובנות השימושיות ביותר שלי עם האפליקציה: קישוט טוב לא מפצה על קומפוזיציה חלשה.

כשאני עובד על קולאז׳, אני לא בוחר תמונות רק מפני שהן יפות בפני עצמן. אני מחפש קשר ביניהן — אותו אירוע, צבעים משלימים או סיפור ברור. אחרת הקולאז׳ נראה כמו תיקיית תמונות שהודבקה יחד. Picsart נוחה כאן למי שנהנה לשחק עם סידור, אבל היא לא מחליטה בשבילי מה נראה מאוזן. האחריות על המרווחים, ההיררכיה והבחירה נשארת אצלי.

הציצו בבלוג שלנו

השלב השלישי: שכבות, מדבקות וטקסט

אחרי שהבסיס מוכן, אני עובר לשכבות היצירתיות. מדבקות יכולות להוסיף הקשר, הומור או מסגרת, אבל הן גם הדרך המהירה ביותר להעמיס. אני בדרך כלל מתחיל באלמנט אחד, משנה את הגודל והמיקום שלו, ורק אז בודק אם יש צורך באלמנט נוסף. כשאני מוסיף כמה פריטים בבת אחת, קשה לי להבין מה באמת תרם לתוצאה.

טקסט דורש תשומת לב דומה. במם, הכיתוב צריך להיות קריא גם כשהתמונה מוצגת בגודל קטן. לכן אני בודק ניגודיות, מרחק מהקצוות וגודל אותיות לפני שאני מתלהב מהעיצוב. לקולאז׳ אישי אפשר לבחור ניסוח עדין יותר, אבל גם שם חשוב שהטקסט לא יתחרה בפנים או בפרטים החשובים בתמונות.

אחד השימושים המוצלחים בעיניי הוא לקחת צילום פשוט ולהפוך אותו לברכה אישית: תמונה מרכזית, רקע או מסגרת, כמה מילים ומדבקה אחת שמחברת בין הכול. זה עובד טוב יותר מעיצוב עמוס, מפני שהעריכה משאירה מקום לתמונה עצמה. אם המטרה היא ליצור חומר נקי וממותג באופן עקבי, אני כבר מתחיל להעדיף כלי ייעודי לעיצוב גרפי, שבו קל יותר לעבוד עם תבניות קבועות.

המעבר בין משימה למשימה

היתרון של האפליקציה מתגלה כשאני משנה כיוון באמצע. התחלתי מתמונה אחת, אבל פתאום החלטתי להכין ממנה גם מם וגם קולאז׳. במקום לסגור עורך אחד ולחפש כלי אחר, אני יכול להישאר באותו עולם עבודה ולבנות וריאציה חדשה. זה שימושי במיוחד כשאני מכין כמה גרסאות לאותו רעיון ורוצה להשוות ביניהן לפני שיתוף.

עם זאת, המעבר הזה דורש משמעת. אני משתדל לשמור גרסה פשוטה לפני שאני מוסיף שכבות רבות, כדי שאוכל לחזור אחורה אם התוצאה תצא מוגזמת. כשאני עובד מהר, קל להמשיך לערוך את הקובץ הלא נכון או לשכוח איזו גרסה הייתה המקור. לכן אני נותן לכל גרסה מטרה ברורה: אחת לשליחה אישית, אחת לפרסום ואחת עם טקסט חלופי.

הגישה הזאת גם עוזרת לי להחליט מתי לעצור. אם אני מחליף מסנן שוב ושוב, מזיז מדבקה בכמה פיקסלים ומוסיף עוד שכבת טקסט רק מפני שהיא זמינה, כנראה שהגעתי לשלב שבו אני כבר לא משפר את התמונה. במצב כזה אני חוזר לגרסה הפשוטה יותר. לרוב היא נראית טבעית וברורה יותר.

העברת התוצאה אל מחוץ לעורך

העריכה אינה מסתיימת ברגע שהמסך נראה יפה. אני בודק איך התמונה תיראה במקום שבו אשתמש בה. מם שנראה מצוין בעורך עלול להיות קטן מדי בשיחה. קולאז׳ עם כיתוב עדין עלול לאבד את הטקסט כשמציגים אותו בתצוגה מקדימה. תמונה שנועדה לשיתוף אישי יכולה לסבול מיותר חופש, בעוד שתמונה למכירה צריכה להישאר ברורה ומדויקת.

לכן אני עושה בדיקה אחרונה בשלושה מצבים: צפייה מלאה, צפייה מוקטנת והסתכלות מהירה. בצפייה מלאה אני מחפש חיתוכים לא מכוונים ואלמנטים שנוגעים בקצה. בתצוגה מוקטנת אני בודק אם הנושא המרכזי עדיין בולט. בהסתכלות מהירה אני שואל את עצמי מה הדבר הראשון שהעין קולטת. אם התשובה היא המדבקה במקום המוצר או האדם, אני מפחית עומס.

השלב הזה הוא גם המקום שבו אני בוחר בין שימוש באפליקציה לבין כלי אחר. לעריכה חברתית מהירה, מם או קולאז׳, המעבר מרעיון לתמונה מוכן מרגיש טבעי. לעומת זאת, אם אני צריך תיקון מדויק מאוד, עבודה ממושכת על פרויקט גדול או שליטה מקצועית בכל פרט, תוכנת עריכת תמונות ייעודית במחשב תהיה בדרך כלל בחירה טובה יותר.

מה עובד היטב ומה יוצר חיכוך

החוזקה המרכזית של Picsart היא השילוב בין עריכת תמונה לבין יצירה חופשית. אני לא מוגבל רק לשיפור צבעים, וגם לא חייב להתחיל מקנבס ריק. אפשר לקחת חומר קיים ולהוסיף לו אופי, וזה מתאים במיוחד למי שמפרסם תוכן אישי, מכין ברכות או אוהב להפוך תמונות יומיומיות למשהו משעשע.

החיסרון הוא שהשפע עצמו עלול להפריע. כשיש הרבה אפשרויות, הדרך המהירה ביותר אינה תמיד הדרך הברורה ביותר. משתמש חדש עשוי להרגיש שהוא צריך לבדוק כל כלי לפני שהוא מסיים תמונה פשוטה. אני ממליץ להתחיל עם שלושה שלבים בלבד — חיתוך, התאמה אחת או שתיים ואלמנט יצירתי יחיד — ורק לאחר שמבינים את העורך להרחיב.

נקודת חיכוך נוספת היא ההבדל בין מה שאני רוצה לעשות לבין מה שהמסך מציע לי באותו רגע. לפעמים אני מגיע עם רעיון קטן ומוצא את עצמי בוחן אפשרויות שלא תכננתי להשתמש בהן. עבור אדם שאוהב ניסוי וטעייה זו יכולה להיות השראה; עבור מי שרוצה לסיים עבודה במהירות, היא עלולה להרגיש כמו הסחת דעת.

למי האפליקציה מתאימה, ולמי פחות

אני ממליץ עליה למי שרוצה לערוך תמונות ישירות מהטלפון, ליצור קולאז׳ים, להכין ממים או להוסיף שכבה אישית לתמונה קיימת. היא מתאימה גם למשתמשים שלא רוצים ללמוד תוכנת עריכה מורכבת, אבל כן רוצים יותר מכלי תמונות בסיסי. העובדה שהיא חינמית הופכת את ההתנסות הראשונית לקלה, אף שיש רכישות בתוך האפליקציה בטווח של שקל וחצי ועד ארבע מאות עשרים וחמישה שקלים לפריט, ולכן כדאי לשים לב למה בוחרים במהלך העבודה.

אני פחות ממליץ עליה למי שמחפש סביבת עבודה מינימליסטית, ללא עומס של אפשרויות. גם צלם שצריך שליטה עקבית ומדויקת בצבע, במסכות או בתהליך עבודה מקצועי עשוי להעדיף אפליקציה ייעודית. כאן מקבלים ארגז כלים רחב ונגיש, אבל לא תחליף מלא לכל תוכנת עריכה מקצועית.

היא גם לא הבחירה הראשונה שלי לעיצוב סדרתי שבו כל תמונה חייבת להיראות בדיוק כמו הקודמת. במקרה כזה, תבנית קבועה וכללים ברורים יהיו יעילים יותר. Picsart טובה במיוחד כשיש מקום לאלתור ולשינוי, ופחות כשאני צריך פס ייצור מדויק.

התאמה למכשיר ולשימוש היומיומי

האפליקציה פועלת במכשירים עם Android 6.0 ומעלה, ולכן היא רלוונטית גם למכשירים שאינם חדשים במיוחד, לפחות מבחינת דרישת מערכת ההפעלה. בפועל, חוויית העריכה תלויה גם בגודל המסך ובנוחות העבודה של המכשיר. במסך קטן, פרטים עדינים וטקסט דורשים יותר בדיקות, במיוחד לפני שיתוף.

היא מיועדת לגילאים בפיקוח הורים, נקודה שכדאי לקחת בחשבון כשילדים או בני נוער משתמשים בה ליצירה ושיתוף. אני עדיין ממליץ למבוגר לעבור איתם על תהליך הפרסום עצמו, לא רק על כלי העריכה. יצירת תמונה היא דבר אחד; ההחלטה איפה לשתף אותה ועם מי היא דבר אחר.

היקף השימוש בה גדול מאוד: היא עברה את רף מיליארד ההתקנות, עם ממוצע של 4.1 מתוך חמש בקרב כ־12 מיליון דירוגים. המספרים האלה לא מחליפים ניסיון אישי, אבל הם כן מסבירים מדוע קל למצוא סביבה מוכרת למשתמשים שמחפשים עריכת תמונות יצירתית בטלפון. הגרסה הנוכחית היא 29.9.9, והאפליקציה יצאה לדרך ב־4 בנובמבר 2011.

ההחלטה שלי אחרי תהליך מלא

אחרי שאני עובר מהתמונה המקורית אל חיתוך, התאמות, שכבות, טקסט ובדיקה לפני שיתוף, אני רואה ב-Picsart כלי יצירתי גמיש יותר מאשר עורך תמונות בסיסי. היא טובה כאשר אני יודע מה אני רוצה להפיק, אבל גם מאפשרת לי לגלות רעיונות חדשים תוך כדי. החיבור בין מם, קולאז׳ ועריכה אישית הוא הסיבה העיקרית שאחזור אליה.

ההמלצה שלי היא להשתמש בה עם תהליך עבודה קצר וברור: להתחיל מהמטרה, לבנות בסיס נקי, להוסיף מעט אלמנטים, לבדוק את התוצאה בגודל קטן ולשמור גרסה פשוטה לפני ניסויים. כך אני מקבל את החופש של האפליקציה בלי להיסחף לכל אפשרות שמופיעה על המסך.

בשורה התחתונה, Picsart מתאימה לי כשאני רוצה להפוך תמונה קיימת לתוכן אישי, מצחיק או מעוצב בלי לפתוח מחשב. היא אינה מושלמת, והיא לא תחליף לכלי מקצועי או מינימליסטי, אבל למשתמש שמחפש מסלול שלם מהצילום ועד לתוצאה מוכנה לשיתוף, היא מציעה שילוב שימושי מאוד — כל עוד זוכרים שהעריכה הטובה ביותר היא לא זו שמשתמשת בהכי הרבה אפקטים, אלא זו שמשרתת את הרעיון.