Talking Tom Cat 2

נותח על ידי Appcrazy

יש אפליקציות שמנסות להפוך את הטלפון לכלי לימודי, אחרות מתמקדות במשחקים ארוכים או בסרטונים. Talking Tom Cat 2 הולכת לכיוון פשוט בהרבה: חתול וירטואלי שמגיב למשתמש ומספק כמה רגעים קצרים של בידור. התקנתי אותה ובדקתי אותה דווקא בהקשר יומיומי של מכשיר משותף בבית, שבו ילדים ומבוגרים נוגעים באותו מסך בזמנים שונים. המסקנה שלי היא שמדובר באפליקציה נגישה מאוד, אבל גם כזו שכדאי להבין את הגבולות שלה לפני שנותנים לילד להשתמש בה לבד.

היא שייכת לקטגוריית הבידור, פותחה על ידי Outfit7 Limited, ומוצעת בחינם. לצד השימוש ללא תשלום קיימות רכישות בתוך האפליקציה, בטווח של כמה שקלים ועד כמעט תשעים שקלים לפריט. לכן החוויה הראשונית קלה להתחלה, אך במכשיר משפחתי חשוב שהמבוגר שמנהל את החשבון יכיר את אפשרויות הרכישה ויחליט מראש מה מותר ומה לא.

איך היא עובדת כשכמה אנשים משתמשים באותו מכשיר

השימוש הבסיסי ברור כמעט מיד. פותחים את האפליקציה, רואים את טום ומתחילים לגעת במסך. הוא מגיב לפעולות ולתשומת הלב של המשתמש, והקסם כאן אינו בעלילה מורכבת אלא בתחושה שהדמות “נמצאת” מולך. ילד יכול להראות לאחיו משהו מצחיק, הורה יכול לפתוח אותה לכמה דקות בזמן המתנה, ומבוגר יכול להבין את הרעיון בלי לקרוא מדריך ארוך.

בבית שבו הטלפון או הטאבלט משותפים, הפשטות הזו היא יתרון משמעותי. אין צורך ללמד כל ילד מערכת של שלבים, משימות או כללים מסובכים. מצד שני, היא גם יוצרת מצב שבו כל משתמש רואה פחות או יותר את אותה נקודת פתיחה. אם ילד אחד אוהב אינטראקציה קצרה ומצחיקה, הוא ייהנה. אם ילד אחר מצפה למשחק עם התקדמות, הישגים או עולם גדול לחקור, הוא עלול לאבד עניין מהר.

תרחיש שימוש אמיתי הוא נסיעה קצרה או המתנה במרפאה. ילד מקבל את המכשיר, מפעיל את טום, מתנסה בכמה תגובות ומעביר אותו לאח או להורה. האפליקציה מתאימה במיוחד לרגעים כאלה מפני שלא חייבים להתחייב לסשן ארוך. אפשר לפתוח, לשחק מעט ולסגור בלי להרגיש שנקטע משחק משמעותי באמצע.

עם זאת, לא הייתי הופך אותה לפעילות המרכזית של זמן פנוי. היא עובדת טוב כגיוון קטן, לא כתחליף למשחק יצירתי, לקריאה או לפעילות משותפת. החזרתיות היא חלק מהרעיון שלה, אבל לאחר שמבינים את דפוס האינטראקציה, חלק מהמשתמשים ירגישו שמיצו אותה.

פרסומות

מה כדאי לבדוק לפני שמוסרים את המכשיר

הצעד החשוב ביותר במכשיר משפחתי הוא לא בתוך המשחק עצמו אלא סביבו. לפני שמוסרים את הטלפון לילד, אני ממליץ להחליט מי רשאי לבצע רכישות, האם המכשיר נשאר בידיים בזמן השימוש, והאם הילד יודע לסגור את האפליקציה כשמבקשים ממנו. זה נשמע בסיסי, אך באפליקציה שמיועדת לבידור מהיר קל למסור את המסך בלי להסביר את הכללים.

המחיר החינמי מקל על ההתנסות, אבל הוא לא אומר שכל דבר מסביב לחוויה בהכרח נשאר ללא עלות. הרכישות בתוך האפליקציה הן נקודת תשומת הלב העיקרית מבחינתי. במכשיר של מבוגר יחיד, קל יותר לעקוב אחרי מה שקורה. במכשיר שעובר בין כמה ילדים, האחריות צריכה להיות ברורה מראש, במיוחד אם הילד הצעיר עדיין לוחץ על כפתורים מתוך סקרנות ולא מבין את משמעותם.

הציצו בבלוג שלנו

אני גם ממליץ להגדיר ציפייה לגבי זמן השימוש. מכיוון שהאפליקציה מגיבה מיד, היא יכולה להפוך בקלות ל”רק עוד דקה” שחוזרת שוב ושוב. כלל פשוט כמו שימוש בזמן המתנה או אחרי סיום מטלה עובד טוב יותר מהבטחה עמומה ש”לא משחקים הרבה”. טום מתאים להפסקה קצרה; הוא פחות מתאים למצב שבו מחפשים פתרון קבוע לשעמום.

נקודה נוספת היא פרטיות ונוחות סביב המכשיר. אם הטלפון הוא מכשיר העבודה של אחד ההורים, לא כדאי למסור אותו בלי לחשוב על הודעות, שיחות או אפליקציות אחרות שפתוחות ברקע. האפליקציה עצמה אינה סיבה להפוך טלפון אישי למכשיר משחק קבוע. טאבלט משותף או מכשיר ייעודי לבידור עשויים להיות בחירה נוחה יותר, אם יש כזה בבית.

תיאום בין ילדים והורים בלי להפוך את המשחק למסובך

אחד הדברים שמצאתי שימושיים הוא לקבוע מראש מהו “סבב” של שימוש. מכיוון שהאינטראקציה קצרה, אפשר להחליט שכל ילד מקבל כמה דקות ואז מעביר את המכשיר. זה עובד טוב יותר מאשר לתת לילד אחד להחזיק אותו עד שנמאס לו, במיוחד כאשר יש אחים שמחכים לידו. האפליקציה אינה דורשת תכנון קבוצתי, אבל דווקא לכן כללי הבית צריכים לספק את התיאום.

פרסומות

כדאי גם להסביר לילדים שטום אינו משחק תחרותי במובן הרגיל. אין צורך להשוות מי התקדם יותר או מי “ניצח”. אפשר להפוך את השימוש לפעילות משותפת: ילד אחד מפעיל, השני מציע מה לנסות, והורה מצטרף לכמה רגעים. כך האפליקציה הופכת מגירוי אישי קטן לשיחה קצרה, במקום שכל ילד יישאב למסך בנפרד.

במקרה של ילד צעיר, אני מעדיף שהמבוגר יפתח את האפליקציה בפעם הראשונה ויישאר לידו. לא מפני שהממשק קשה, אלא מפני שהילד צריך להבין אילו נגיעות הן חלק מהמשחק ואילו פעולות עלולות להוביל למסכים אחרים או לרכישה. לאחר שהמבוגר רואה שהילד מבין את ההתנהלות, אפשר לתת יותר עצמאות בהתאם לגיל ולבשלות.

למשתמשים מבוגרים יותר יש יתרון אחר: הם יכולים ליהנות מהאפליקציה כבדיחה קצרה או כדרך להעסיק ילד בזמן שהורה עסוק. אבל גם כאן כדאי להימנע מהצגה שלה כ”בייביסיטר דיגיטלי”. היא יכולה לקנות כמה דקות של שקט, אך היא לא מחליפה נוכחות, שיחה או פעילות שמותאמת באמת לצרכים של הילד.

גיל, אמון והקשר שבו נותנים לילד לשחק

דירוג הגיל של האפליקציה הוא PEGI 7, ולכן אני רואה בה בחירה שמתאימה יותר לילדים שכבר יודעים לקבל הוראות בסיסיות ולהבין כללי שימוש. הדירוג אינו תחליף להיכרות עם הילד עצמו. ילד אחד יכול להשתמש בה באופן רגוע ומוגבל, בעוד שילד אחר יתלהב מכל תגובה ויתקשה לעצור.

היתרון הגדול בגיל צעיר הוא שהרעיון מוחשי. טום הוא דמות שקל להבין, והתגובה המיידית של האפליקציה יכולה לעודד ילד להתנסות בלי לחשוש מכישלון. אין צורך לזכור סדרת פקודות או ללמוד מערכת מורכבת. זה מתאים גם לילדים שאינם קוראים במהירות, כל עוד מבוגר מסביר להם את גבולות השימוש ומלווה אותם בתחילת הדרך.

פרסומות

החיסרון הוא שהחוויה אינה מציעה עומק רב למי שמחפש למידה או התקדמות. היא לא הייתה הבחירה הראשונה שלי עבור ילד שמבקש משחק חשיבה, יצירה או סיפור מתפתח. במקרה כזה עדיף לבחור אפליקציה שמעניקה מטרה ברורה יותר, גם אם היא דורשת יותר זמן הסתגלות. טום מנצח בנגישות ובמיידיות, לא בעומק.

הייתי נזהר גם מהציפייה שהאפליקציה תעסיק ילד לאורך זמן. היא יכולה להתאים להפסקה קצרה, לרגע של המתנה או לצחוק משותף עם הורה. היא פחות מתאימה לנסיעה ארוכה שבה הילד זקוק לתוכן מתחלף, או למצב שבו רוצים להימנע לחלוטין מרכישות וממסכים נוספים. במקרה כזה משחק לא מקוון, ספר או פעילות שהוכנה מראש עשויים להיות פתרון רגוע יותר.

מה השתנה עבורי כשבחנתי את הגרסה הנוכחית

האפליקציה זמינה במכשירים עם מערכת הפעלה 6.0 ומעלה, והגרסה הנוכחית היא 6.2.0.560. מבחינת משתמש רגיל, המשמעות המעשית היא שכדאי לבדוק שהמכשיר המשפחתי אינו ישן מדי לפני שמנסים להתקין אותה. במכשיר מודרני יחסית, ההתחלה פשוטה, אך חוויית השימוש עדיין תלויה באיכות המסך, בעוצמת הקול ובאופן שבו הילד מחזיק את המכשיר.

העובדה שהאפליקציה קיימת זמן רב ונשארה מוכרת לקהל רחב מסבירה מדוע היא מרגישה כמו מוצר מלוטש ונגיש. יש לה קהל גדול מאוד, עם יותר ממאה מיליון התקנות, והדירוג הממוצע שלה עומד על 4.1 מתוך 5 על סמך כשלושה מיליון דירוגים. אני לא רואה במספרים האלה הוכחה שכל משתמש יאהב אותה, אבל הם כן מצביעים על כך שהרעיון עובד עבור קהל רחב לאורך זמן.

ההשוואה הטבעית היא לאפליקציות בידור אחרות עם דמות וירטואלית, למשחקים קצרים או לסרטוני ילדים. לעומת סרטון, כאן הילד מקבל תחושה של תגובה לפעולה שלו. לעומת משחק מלא, אין כמעט עקומת למידה ואין צורך להתקדם בשלבים. לעומת דמות וירטואלית מורכבת יותר, היתרון הוא שאפשר להבין את השימוש כמעט מיד. המחיר של הפשטות הוא פחות עומק ופחות סיבה לחזור במשך חודשים.

פרסומות

מבחינתי, זו גם הסיבה שלא כדאי לבחור בה רק בגלל המותג או בגלל ההיכרות מהעבר. אם מחפשים חוויה קצרה ונגישה, היא עדיין הגיונית. אם מחפשים משחק עם מטרות, סיפור, פתרון בעיות או שיתוף פעולה אמיתי, יש חלופות מתאימות יותר. ההחלטה תלויה במה שהילד או המבוגר רוצים לעשות עם המסך, לא רק בגיל או בפופולריות.

פרטים קטנים שמשפיעים על השימוש בבית

הטיפ הראשון שלי הוא להפעיל צליל בעוצמה מתונה ולא למסור את המכשיר כשהוא מחובר לרמקול חזק. התגובות של דמות מדברת הן חלק מהכיף, אך הן עלולות להפוך למטרד בחדר משותף, ברכב או ליד אנשים שמנסים לנוח. שימוש באוזניות יכול לפתור חלק מהבעיה, אבל עם ילדים צעירים חשוב שההורה יחליט אם זה מתאים ובאיזו עוצמה.

הטיפ השני הוא לאפשר לילד להדגים למבוגר מה הוא מצא, במקום להשאיר אותו לבד מול המסך. זה חושף מהר אם הילד מבין את הממשק, אם הוא נלחץ ממסך מסוים או אם הוא מנסה להגיע שוב ושוב לאזור שמוביל לרכישות. זו דרך פשוטה להפוך את הבדיקה לחלק מהשיחה ולא לפיקוח מתיש.

הטיפ השלישי הוא להשתמש בה כ”תחנת מעבר” ולא כיעד. למשל, אחרי שמסיימים להתארגן ליציאה או בזמן שמחכים לאח, אפשר לתת לה כמה דקות. כאשר היא מוגדרת מראש כפעילות קצרה, קל יותר לסגור אותה. אם פותחים אותה בכל פעם שהילד אומר שמשעמם לו, היא עלולה להפוך להרגל אוטומטי שמקשה להציע אפשרויות אחרות.

עוד נקודה מעשית היא חלוקת האחריות בין בני הבית. אם כמה אנשים משתמשים באותו חשבון או באותו מכשיר, כדאי שהמבוגר שמכיר את הגדרות התשלום יהיה זה שמתקין ומציג את האפליקציה. אין צורך להפוך את הבית למערכת ניהול מסובכת, אבל כן כדאי שכולם ידעו למי פונים אם מופיע מסך לא מוכר או אם הילד רוצה לנסות פריט נוסף.

למי הייתי ממליץ עליה ולמי פחות

אני ממליץ עליה להורה שמחפש אפליקציית בידור קצרה, פשוטה וקלה להסבר, במיוחד עבור מכשיר שעובר בין אחים. היא יכולה להתאים גם למבוגר שרוצה להראות לילד דמות אינטראקטיבית בלי להיכנס למשחק ארוך. העובדה שהיא חינמית להתחלה מורידה את המחסום להתנסות, כל עוד זוכרים שהרכישות בתוך האפליקציה דורשות תשומת לב.

היא פחות מתאימה למי שמעדיף חוויה ללא אינטראקציות חוזרות, למי שמחפש תוכן לימודי, או למי שרוצה להעסיק ילד במשך זמן ממושך בלי ליווי. גם משתמשים שלא אוהבים דמויות קולניות או תגובות שחוזרות על עצמן עלולים למצוא אותה מעייפת. במקרה של מכשיר עבודה אישי, שבו יש מידע רגיש או התראות רבות, אני לא רואה סיבה להפוך אותה לברירת המחדל של הילדים.

המספר הגדול של הביקורות, יותר מחמישה עשר אלף, מצביע על עניין מתמשך, אבל הוא לא משנה את אופי המוצר. זו עדיין אפליקציה ממוקדת מאוד: טום, תגובות קצרות, וצחוק רגעי. מי שמגיע אליה עם הציפייה הזו כנראה ימצא אותה נעימה. מי שמגיע עם ציפייה למשחק עשיר עשוי להרגיש שהאפשרויות נגמרות מהר.

המסקנה שלי למשק בית משותף

אחרי השימוש שלי, אני רואה ב-Talking Tom Cat 2 תוספת נחמדה למכשיר משפחתי, לא מרכז בידור שלם. היא מצליחה בזכות כניסה מהירה, דמות ברורה ואינטראקציה שאפשר להבין בלי הסברים ארוכים. היא טובה במיוחד לרגעים קצרים שבהם ילד רוצה לעשות משהו בעצמו, או כאשר הורה רוצה להצטרף לבדיחה קטנה בלי להתחייב למשחק שלם.

ההמלצה שלי היא להתקין אותה רק לאחר שמחליטים על כללי שימוש פשוטים: מי משתמש, מתי מעבירים את המכשיר, ומה עושים אם מופיעה אפשרות רכישה. עם ילד צעיר, הייתי מתחיל בשימוש משותף. עם ילד עצמאי יותר, אפשר לתת חופש גדול יותר לאחר שמוודאים שהוא יודע לעצור ולבקש עזרה.

הבחירה הנכונה כאן היא לא “האם האפליקציה טובה”, אלא האם אתם מחפשים בידור קצר או משחק עמוק. עבור הראשון, היא עדיין עושה את העבודה היטב. עבור השני, עדיף לחפש חלופה עם מטרות, סיפור או יצירה. בבית שמנהל את הגבולות האלה מראש, טום יכול להיות מצחיק, נגיש ונוח לשיתוף. בבית שמצפה ממנו להחליף פעילות שלמה או השגחה, הוא כנראה לא יהיה הפתרון המתאים.