The New Yorker

ניתוח מאת Appcrazy

כשאני פותח את The New Yorker, אני לא מחפש זרם אינסופי של כותרות קצרות. אני רוצה לקרוא עיתונות ותרבות בקצב מעט אחר: כתבות שאפשר להתעכב עליהן, רעיונות שמקבלים מקום, ומגזין שבועי שמרגיש כמו הפסקה מסודרת בתוך היום. האפליקציה של Condé Nast Digital מיועדת בדיוק לסוג הזה של שימוש, והיא זמינה בחינם בקטגוריית החדשות וכתבי העת.

החוויה מתאימה במיוחד למי שכבר מכיר את המותג ורוצה גישה נוחה יותר לתוכן שלו דרך הטלפון או הטאבלט. מצד שני, חשוב להגיע אליה עם ציפיות נכונות: זו אינה אפליקציית חדשות שמטרתה לסכם את כל מה שקרה בדקה האחרונה, אלא מקום לקריאה מעמיקה יותר ולגילוי של כתבות, תרבות ומגזין שבועי. אחרי שימוש בה, הרושם שלי הוא שהערך שלה תלוי פחות בכמות ההתראות ויותר בהרגל הקריאה שהמשתמש בונה סביבה.

איך נראית שגרת שימוש טובה באפליקציה

השימוש הבסיסי פשוט למדי. אני נכנס כדי לראות מה חדש, בוחר כתבה שמעניינת אותי ומקדיש לה זמן בלי לעבור מיד בין עשרות כותרות. המבנה הזה נשמע מובן מאליו, אבל הוא משנה את האופן שבו האפליקציה משתלבת ביום: במקום לפתוח אותה רק כדי לבדוק עדכון קצר, אפשר להפוך אותה למקום קבוע לקריאה בזמן נסיעה, בהפסקת צהריים או בערב, כשהמוח פנוי יותר לטקסט ארוך.

בתרחיש יומיומי, למשל, אני יכול לפתוח את האפליקציה בבוקר כדי לסמן לעצמי נושא אחד לקריאה, ואז לחזור אליו מאוחר יותר. זו גישה טובה יותר מהניסיון לסיים הכול מיד. כתבות מגזין אינן תמיד מתאימות לקריאה חטופה, ולכן כדאי להתייחס אליהן כמו לרשימת קריאה אישית ולא כמו ללוח מבזקים. אם אתם אוהבים לקרוא רק פסקאות קצרות, ייתכן שהאפליקציה תרגיש איטית או כבדה יחסית לאפליקציות חדשות מהירות.

החיבור בין חדשות, תרבות ומגזין שבועי הוא אחת הסיבות המרכזיות לבחור בה. אני מקבל מרחב תוכן רחב יותר מאשר באפליקציה שמתרכזת רק באקטואליה. אפשר לעבור מענייני היום לכתבה תרבותית, ומשם לקריאה ארוכה יותר, בלי להחליף שירות בכל פעם. עם זאת, מי שמחפש בעיקר חדשות מקומיות, עדכוני מזג אוויר, התראות חירום או סיקור תפעולי של אירועים, כנראה יפיק יותר מאפליקציה חדשותית ייעודית.

כדאי גם להחליט מראש מה מטרת השימוש שלכם. אם אתם רוצים לקרוא באקראי, אפשר פשוט לפתוח ולבחור לפי העניין של הרגע. אם אתם רוצים להפיק יותר מהאפליקציה, אני ממליץ ליצור טקס קטן: לבדוק את התוכן פעם אחת ביום, לבחור כתבה אחת ארוכה, ולשמור את הקריאה העמוקה לזמן שבו לא תיאלצו לעצור אחרי שתי דקות. היתרון האמיתי של The New Yorker מופיע כשהיא הופכת להרגל קריאה, לא כשהיא משמשת רק כבדיקת כותרות.

פרסומות

היא מתאימה גם למשתמשים שמעדיפים לקרוא על מסך קטן, אבל כאן יש פשרה טבעית. טלפון נוח לשליפה ולקריאה קצרה, בעוד שטאבלט מתאים יותר לכתבות ארוכות ולמגזין. אם אתם קוראים בעיקר בבית, מסך גדול יותר עשוי להפוך את החוויה נעימה ופחות מעייפת. אם אתם קוראים בדרכים, הטלפון נותן יתרון ברור בזמינות, אך כדאי להקדיש תשומת לב לתנוחת הקריאה כדי לא להפוך כל כתבה למאמץ.

הגדרות שכדאי לבדוק לפני שמתחילים לקרוא ברצינות

הצעד הראשון שלי בכל אפליקציית תוכן הוא לבדוק את ההגדרות לפני שאני בונה עליה שגרה. כאן כדאי לעבור על אפשרויות החשבון, על אופן קבלת העדכונים ועל פרטי המנוי או הרכישות בתוך האפליקציה. גם אם נכנסתם רק כדי לקרוא בחינם, בדיקה מוקדמת של המסכים האלה עוזרת להבין אילו חלקים פתוחים לשימוש ואילו עשויים להיות קשורים לתשלום.

הציצו בבלוג שלנו

המחיר הראשוני של האפליקציה הוא חינם, אך קיימות רכישות בתוך האפליקציה בטווח של 39 עד 399.90 שקלים לפריט. לכן, אם אתם משתפים מכשיר עם בני משפחה או משתמשים בו לעבודה ולפנאי, כדאי להיות מודעים למסכי הרכישה ולא לאשר דבר בלי להבין מה מוצע. אני לא רואה בזה חיסרון ייחודי, אבל זו נקודה מעשית שמשתמש חדש צריך לבדוק לפני שהוא מתחיל ללחוץ על אפשרויות גישה או מנוי.

הגדרה נוספת ששווה לחשוב עליה היא ההתראות. באפליקציית חדשות, התראות יכולות להיות שימושיות, אבל הן גם עלולות להפוך את הקריאה לתגובה אוטומטית לכל צליל. אני מעדיף להשאיר רק עדכונים שבאמת יעזרו לי לחזור לתוכן, ולא להפוך את הטלפון למסך חדשות קבוע. אם אתם יודעים שאתם נוטים לפתוח כל התראה מיד, הגישה המאופקת יותר תעזור לשמור על האופי המגזיני של השירות.

כדאי לבדוק גם את הגדרות המכשיר עצמן: גודל הטקסט, בהירות המסך ומצב התצוגה שמתאים לעיניים שלכם. אלה אינן תכונות בלעדיות לאפליקציה, אך הן משפיעות ישירות על קריאת כתבות ארוכות. עבורי, שינוי קטן בגודל הטקסט יכול להיות ההבדל בין קריאה רציפה לבין נטישה באמצע. מי שקורא בלילה ירוויח גם מהתאמת בהירות, במיוחד כאשר כתבה ארוכה דורשת שהייה ממושכת מול המסך.

הגרסה הנוכחית היא 9.4.0, והיא מיועדת למכשירים עם מערכת הפעלה 7.0 ומעלה. מבחינה מעשית, זה אומר שכדאי לבדוק את גרסת המכשיר לפני ההתקנה, בעיקר אם אתם משתמשים בטלפון ישן או במכשיר שמקבל עדכונים לעיתים רחוקות. משתמשים במכשירים חדשים יותר לא אמורים לראות בכך מכשול, אבל בדיקה קצרה מראש חוסכת זמן ותסכול.

גם דירוג הגיל חשוב להבין בהקשר הנכון. האפליקציה מסומנת PEGI 3, ולכן היא אינה מוצגת כמוצר שמוגבל לגיל מבוגר. זה לא אומר שכל כתבה מתאימה לכל קורא מבחינת נושא, עומק או רגישות אישית; המשמעות המעשית היא שהשירות עצמו אינו מסווג כאפליקציה עם הגבלת גיל גבוהה. עבור משפחות, עדיין כדאי להפעיל שיקול דעת בבחירת התוכן, כמו בכל מגזין חדשות ותרבות.

הרגלים שהופכים את הקריאה למהירה ומסודרת יותר

הדרך היעילה ביותר להשתמש באפליקציה אינה לקרוא הכול. אני מתחיל בסריקה קצרה, בוחר נושא אחד שמושך אותי, ואז מחליט אם לקרוא עכשיו או לחזור אליו בזמן מתאים יותר. כך אני לא נשאב למעבר אקראי בין פריטים. השיטה הזו טובה במיוחד למי שמתקשה לסיים כתבות ארוכות: במקום לראות את האפליקציה כמשימה, מתייחסים אליה כמקור שממנו בוחרים קריאה אחת בכל פעם.

הרגל נוסף הוא להפריד בין קריאה לגילוי. בזמן גילוי אני רק בודק מה מעניין אותי, בלי לנסות להבין כל נושא לעומק. בזמן קריאה אני סוגר הסחות דעת ומתרכז בפריט שבחרתי. ההפרדה הזו נשמעת קטנה, אבל היא מונעת מצב שבו אני פותח את האפליקציה בשביל כתבה אחת ומסיים בתחושת עומס אחרי מעבר על הרבה נושאים.

אם אתם משתמשים בטלפון, אני ממליץ להחזיק את האפליקציה כחלק מתיקיית קריאה ולא ליד אפליקציות שמושכות תשומת לב בכל רגע. זה לא פיצ'ר מיוחד, אלא שינוי סביבת עבודה שמשרת את מטרת השירות. כאשר היא נמצאת לצד אפליקציות בידור, קל להפוך את פתיחתה לעוד גלילה מהירה. כאשר היא משויכת להרגל קריאה, הסיכוי שתתייחסו אליה ברצינות עולה.

לקריאה שבועית, אפשר לבחור זמן קבוע שבו פותחים את המגזין ומקדישים לו פרק זמן רציף. לא חייבים לסיים את כל הגיליון באותו מפגש. אני מעדיף לבחור כתבה אחת ארוכה, ואחר כך להשאיר את שאר התוכן לפעם הבאה. היתרון הוא שהמגזין נשאר חלק מהשבוע במקום להפוך לעומס שמחכה לכם בבת אחת.

עוד טיפ שימושי הוא להתאים את סוג הקריאה למקום שבו אתם נמצאים. בנסיעה קצרה, עדיף לבחור כתבה שניתן לקרוא בחלקים. בבית, עם זמן פנוי, אפשר לבחור טקסט שמצריך ריכוז. מי שמנסה לקרוא חומר מורכב בזמן המתנה קצרה עלול לפרש את החוויה כלא נוחה, אף שהבעיה האמיתית היא התאמה לא נכונה בין התוכן לזמן הפנוי.

הגישה הזו גם עונה על שאלה נפוצה: האם צריך להיות קורא קבוע של המותג כדי ליהנות מהאפליקציה? לדעתי, לא. אפשר להתחיל מנושא שמעניין אתכם ולראות אם סגנון הכתיבה והעומק מתאימים לכם. עם זאת, מי שמחפש רק תקצירים מהירים ירגיש כנראה שהערך כאן אינו מיידי מספיק. האפליקציה מתגמלת סבלנות יותר מאשר שימוש אקראי של כמה שניות.

איפה היא חזקה יותר מהחלופות, ואיפה פחות

בהשוואה לאפליקציות חדשות כלליות, היתרון של The New Yorker הוא בזהות ברורה ובשילוב של חדשות עם תרבות וקריאה מגזינית. אפליקציות חדשות רגילות מצטיינות לעיתים במהירות, ברוחב מקורות ובכותרות תכופות. כאן אני מקבל חוויה ממוקדת יותר, שמתאימה למי שמעדיף איכות עריכה וסגנון מובחן על פני כמות בלתי פוסקת של עדכונים.

בהשוואה לקריאת מגזין בדפדפן, אפליקציה ייעודית יכולה להרגיש ישירה ונוחה יותר. אין צורך להתחיל כל פעם מחיפוש חדש, והגישה לתוכן נמצאת במקום אחד. מצד שני, הדפדפן עשוי להתאים יותר למי שלא רוצה להוסיף אפליקציה, למי שמחליף בין מכשירים לעיתים קרובות, או למי שמעדיף לקרוא בלי להיכנס לסביבת תוכן נפרדת.

היא אינה תחליף מלא למנהל חדשות אישי. אם אתם רוצים לאסוף מקורות רבים, להשוות בין סיקורים או לקבל תמונה מהירה של נושא מתפתח, כלי חדשות רחב יותר יהיה בחירה טובה יותר. אם אתם רוצים להקדיש זמן לכתבות ולתרבות, כאן מתקבלת חוויה ממוקדת ומשכנעת יותר. ההחלטה תלויה בשאלה אם אתם מחפשים רוחב ומהירות או עומק ואופי.

גם מודל התשלום דורש מחשבה. החינם מאפשר להתחיל בלי התחייבות מיידית, אך הרכישות בתוך האפליקציה עשויות להיות משמעותיות עבור מי שרוצה גישה רחבה יותר. אני ממליץ להתחיל בשימוש רגוע, להבין כמה אתם באמת קוראים, ורק אז לשקול רכישה. אין סיבה לשלם על תוכן שאינכם מצליחים לשלב בשגרה, גם אם הוא מעניין על הנייר.

עוד נקודה שכדאי לקחת בחשבון היא שדירוג ממוצע של 0.0 אינו נותן לי כלי שימושי להערכת חוויית המשתמש. לכן לא הייתי בוחר או פוסל את האפליקציה רק על סמך המספר הזה. עדיף לבדוק אם סגנון התוכן מתאים לכם, אם המכשיר שלכם נתמך, ואם מודל הגישה מתאים להרגלי הקריאה שלכם. במקרה הזה, התאמה אישית חשובה יותר ממדד יחיד שמופיע בחנות.

מגבלות שחשוב להכיר לפני שמאמצים אותה

המגבלה הראשונה היא קצב. מי שרוצה לדעת בתוך רגע מה קרה בעולם עשוי להרגיש שהאפליקציה אינה בנויה סביב הצורך הזה. היא מתאימה יותר לקריאה מכוונת מאשר לצריכת מבזקים. זה לא פגם בתכנון, אלא הבדל בין מוצר מגזיני לבין כלי חדשות שמטרתו להציג כמה שיותר עדכונים בזמן קצר.

המגבלה השנייה היא התחייבות הקשב. כתבה רצינית דורשת יותר זמן מכותרת קצרה, ולכן לא כל פתיחה של האפליקציה תוביל לחוויה מספקת. אם אתם קוראים בעיקר בזמן המתנה של דקה או שתיים, כדאי לבחור מראש פריטים קצרים יותר או להשתמש בה רק כשיש לכם חלון זמן מתאים. אחרת, תרגישו שאתם מתחילים הרבה ולא מסיימים דבר.

המגבלה השלישית קשורה לרכישות. העובדה שהאפליקציה חינמית להורדה אינה אומרת שכל התוכן או כל צורת הגישה יהיו ללא תשלום. משתמשים שמעדיפים שירות חינמי לחלוטין צריכים לבדוק היטב את מסכי הגישה לפני שהם בונים עליה כמקור העיקרי שלהם. עבור אחרים, התשלום עשוי להיות מוצדק אם הם באמת קוראים באופן קבוע, אבל זו החלטה שצריכה להגיע אחרי התנסות ולא לפניה.

היא גם לא תהיה הבחירה הנכונה למי שמחפש התאמה חזקה לחדשות מקומיות או זרם אישי שמורכב ממקורות רבים. במקרה כזה, אפליקציה שמרכזת אתרי חדשות שונים תיתן תמונה רחבה יותר. אני רואה ב-The New Yorker מוצר עם קול ותפיסה ברורים, ולכן מי שמעדיף לבנות לעצמו תפריט מידע מגוון עשוי להשתמש בה לצד שירות אחר ולא במקומו.

למשתמשים חדשים יש לעיתים שאלה פשוטה: האם כדאי להתקין אותה בטלפון או בטאבלט? התשובה שלי היא לפי אופי הקריאה. טלפון מתאים לבדיקה מהירה ולקריאה בדרכים; טאבלט עדיף אם אתם מתכננים לקרוא מגזין או כתבות ארוכות בבית. אם יש לכם רק מכשיר אחד, לא הייתי ממהר לשדרג חומרה רק עבורה, אבל כן הייתי בודק אם גודל המסך הנוכחי נוח לכם לפני רכישה כלשהי.

שאלה נוספת היא האם היא מתאימה לילדים בגלל דירוג PEGI 3. מבחינת סיווג הגיל, כן, היא אינה מסומנת כאפליקציה מוגבלת לגילים גבוהים. מבחינת תוכן, אני עדיין הייתי בוחר יחד איתם את הכתבות, משום שחדשות, תרבות וכתיבה מגזינית עשויות להיות מורכבות או לא מעניינות עבור קוראים צעירים. דירוג גיל אינו תחליף להתאמת חומר הקריאה לאדם שמול המסך.

למי הייתי ממליץ עליה בסופו של דבר

אחרי שבניתי סביבה הרגלים של בחירה, זמן קריאה ובדיקה של הגדרות, אני רואה ב-The New Yorker אפליקציה שמתאימה לקורא סקרן שמעריך עומק, תרבות ומגזין שבועי. היא אינה מנסה להיות הכלי היחיד לכל סוג של מידע, וזה דווקא מה שהופך אותה לשימושית. היא נותנת לי סיבה לפתוח את הטלפון לא רק כדי לבדוק מה חדש, אלא כדי לקרוא משהו שנשאר איתי יותר מכמה שניות.

היא מתאימה במיוחד למי שכבר קורא את המותג, למי שמחפש תוכן באנגלית בסגנון מגזיני, ולמי שמוכן להשקיע זמן בקריאה. היא פחות מתאימה למי שמעדיף עדכוני בזק, חדשות מקומיות בלבד, מקורות רבים במקום אחד או חוויה חינמית לחלוטין ללא רכישות אפשריות. במצבים האלה, אפליקציית חדשות כללית או דפדפן עשויים להיות פתרון מעשי יותר.

העובדה שהשירות הגיע ליותר מחצי מיליון התקנות מצביעה על נוכחות מוכרת בחנויות, אך היא אינה מחליפה בדיקה אישית של סגנון הקריאה. מבחינתי, הדרך הנכונה לנסות אותו היא להתחיל בחינם, לבדוק איך התוכן משתלב ביום רגיל, ורק אחר כך להחליט אם יש הצדקה להרחיב את הגישה. מי שמאמץ את ההרגל הזה יוכל להבין מהר אם הוא מקבל ערך אמיתי או רק מוסיף עוד אפליקציה למסך.

היישום יצא ב-7 בפברואר 2022, והוא פותח על ידי Condé Nast Digital. הפרטים האלה חשובים בעיקר למי שרוצה לדעת מי עומד מאחורי המוצר ובאיזה שלב הוא נמצא, אך חוויית השימוש עצמה נקבעת בעיקר לפי התאמה בין הקורא לבין סוג התוכן. אני לא הייתי מתקין אותו כדי להחליף את כל מקורות החדשות שלי; כן הייתי מתקין אותו כדי ליצור לעצמי מרחב קבוע לקריאה איכותית יותר.

בשורה התחתונה, זו אפליקציה שכדאי לגשת אליה בכוונה ברורה. אם אתם רוצים עוד זרם של כותרות, יש אפשרויות מהירות ורחבות יותר. אם אתם רוצים להפוך חדשות ותרבות לקריאה מסודרת, עם זמן לחשוב ולא רק להגיב, היא יכולה להשתלב היטב בשגרה. ההמלצה שלי היא חיובית אך ממוקדת: נסו אותה כהרגל קריאה שבועי, בדקו את אפשרויות הגישה וההתראות, ואל תצפו ממנה להיות משהו שהיא לא. למשתמש הנכון, הבחירה הטובה ביותר כאן היא לא לקרוא יותר, אלא לקרוא בצורה מכוונת יותר.