Idle Heroes

ניתוח מאת Appcrazy

יש משחקים שנועדו למלא כמה דקות פנויות, ויש משחקים שמבקשים להפוך את ההתקדמות עצמה להרגל יומי. Idle Heroes שייך בבירור לסוג השני: זהו משחק תפקידים חינמי של DHGAMES, שבו בונים אוסף גיבורים, מרכיבים צוותים ומתקדמים גם כשלא נמצאים מול המסך. אחרי שביליתי בו זמן, התרשמתי שהוא מצליח להפוך מערכת מוכרת של איסוף ושדרוג למשהו נוח מאוד לשגרה, אבל גם כזה שעלול להרגיש איטי או עמוס למי שמחפש קרבות ישירים ושליטה בכל מהלך.

המשחק זמין למכשירי אנדרואיד עם מערכת הפעלה 5.0 ומעלה, ומדורג PEGI 7. הוא חינמי להורדה, אך כולל רכישות בתוך המשחק בטווח של כ־3.50 עד 375 שקלים לפריט. זו נקודה שכדאי להבין כבר בהתחלה: אפשר להתחיל ולשחק בלי לשלם, אבל המבנה מעודד סבלנות, ניהול משאבים ולעיתים גם פיתוי להאיץ תהליכים. מבחינתי, השאלה החשובה אינה רק אם המשחק מהנה, אלא אם הקצב שלו מתאים לאופן שבו אתם אוהבים לשחק.

קצב ההתקדמות: מהיר כשנכנסים, סבלני כשנשארים

הכניסה הראשונית מרגישה נגישה. אין צורך ללמוד מערכת קרבות מסובכת כדי להבין את הכיוון: אוספים גיבורים, מחזקים אותם, מציבים אותם בקבוצה ונותנים למערכות האוטומטיות לעשות חלק גדול מהעבודה. זה הופך את הדקות הראשונות לנעימות במיוחד, משום שתמיד יש פעולה ברורה שאפשר לבצע. גם אם אינכם מכירים משחקי תפקידים לנייד, קל להבין מה כדאי לבדוק ומה עשוי לשפר את הקבוצה.

אחרי שלב ההיכרות, הקצב משתנה. בתחילת הדרך השדרוגים מגיעים לעיתים קרובות, ולכן קל להרגיש שכל כניסה מקדמת אתכם. בהמשך, ההתקדמות נשענת יותר על בחירות נכונות, המתנה, חזרה לאיסוף משאבים ובדיקה של הגיבורים שכבר נמצאים אצלכם. מי שמצפה שכל סבב יעניק קפיצה גדולה בכוח עלול להתאכזב. המשחק מתגמל התמדה יותר מאשר מרתון חד־פעמי.

היתרון הגדול של סגנון ה־idle הוא שאינכם חייבים להישאר מול המשחק כדי להרגיש שהוא ממשיך לעבוד עבורכם. זה מתאים לי במיוחד בימים שבהם יש לי כמה חלונות קצרים: כניסה בבוקר, בדיקה מהירה בצהריים ועוד סיבוב בערב. במקום להתחייב למשחק ארוך, אני אוסף את מה שהצטבר, משתמש במשאבים, מסדר את הקבוצה ויוצא. החוזקה האמיתית כאן היא לא מהירות הקרב, אלא היכולת להפוך התקדמות קטנה להרגל.

עם זאת, “אוטומטי” אינו אומר “ללא החלטות”. אם פשוט לוחצים על כל כפתור שדרוג, אפשר לבזבז משאבים על גיבורים שלא יישארו שימושיים לאורך זמן. אחת העצות החשובות שלי היא לא למהר לחזק כל דמות חדשה רק מפני שהיא נראית מרשימה. עדיף לעצור, לבדוק מי באמת משתלב בקבוצה הנוכחית, ולשמור חלק מהמשאבים לשלב שבו ברור יותר לאיזה כיוון אתם רוצים לבנות את ההרכב.

פרסומות

איך המשחק מרגיש בשימוש יומיומי

תרחיש יומיומי פשוט ממחיש למי הוא מתאים. נניח שיש לכם נסיעה בתחבורה ציבורית, הפסקת צהריים קצרה ועשר דקות לפני השינה. בכל אחד מהחלונות האלה אפשר להיכנס, לאסוף תגמולים, להפעיל משימות זמינות, לבדוק אם גיבור יכול לעלות שלב ולתת לקרבות האוטומטיים להתקדם. אין צורך לסיים פרק שלם בכל פעם. המשחק בנוי כך שגם כניסה קצרה יכולה להרגיש שימושית.

מצד שני, אם אתם מחפשים משחק שאפשר לשבת בו שעה ולשלוט בכל קרב, כאן תרגישו מגבלה מהר. הקרבות אינם המקום שבו אתם מבצעים כל פעולה בעצמכם. ההנאה מגיעה יותר מהכנה, שילוב דמויות, שיפור ציוד וקבלת החלטות לפני הקרב. עבורי זה היה מספק כאשר רציתי לנהל קבוצה, אבל פחות מספק ברגעים שבהם רציתי אקשן מיידי.

הציצו בבלוג שלנו

הקצב גם מושפע מהאופן שבו אתם מתייחסים למשאבים. שחקן שמוכן לתכנן ולחכות יפיק יותר מהמערכת מאדם שמנסה לפתוח כל אפשרות מיד. לכן אני ממליץ לקבוע לעצמכם כלל פשוט: לא להשתמש בפריט נדיר או במטבע יקר רק כדי לפתור עיכוב קטן, אלא אם ברור שהפעולה תשרת את הקבוצה גם בהמשך. זו דרך טובה להפחית את התחושה שהמשחק דוחף אתכם להוציא כסף.

הרגעים העמוסים והעבודה שהמכשיר צריך לעשות

ברוב הזמן, השימוש מרגיש כמו סדרה של מסכים קצרים: רשימת גיבורים, שדרוגים, משימות, תגמולים וקרבות. העומס אינו מגיע רק מהקרב עצמו, אלא מהמעבר המתמיד בין המערכות. כאשר מצטברים הרבה פריטים או כמה פעולות זמינות, צריך להקדיש תשומת לב כדי להבין מה באמת חשוב ומה יכול לחכות. על מסך קטן, ריבוי האפשרויות עלול להרגיש צפוף יותר מאשר בטאבלט.

הרגעים הכבדים יותר מבחינת חוויית השימוש הם בדרך כלל אלה שבהם מנסים לבצע כמה פעולות ברצף: לאסוף תגמולים, לשדרג מספר דמויות, להחליף הרכב ולחזור למסך הקרב. גם אם כל פעולה בפני עצמה פשוטה, הרצף דורש יותר הקשות ובדיקות. אני מצאתי שהדרך הנוחה ביותר היא לא לנסות “לנקות” את כל ההתראות בבת אחת. עדיף לבחור מטרה אחת בכל כניסה, למשל לחזק את הקבוצה הראשית, ורק אחר כך לעבור לדברים המשניים.

מבחינת משאבי המכשיר, נכון לגשת בציפיות מאוזנות. זה משחק תפקידים עם אוסף דמויות, אנימציות ומסכים רבים, ולכן הוא אינו שקול לאפליקציית טקסט פשוטה. במכשיר מודרני הוא אמור להיות בחירה טבעית יותר, בעוד שבמכשיר ותיק שעומד בדרישת המערכת המינימלית בלבד, ייתכן שהמעברים והטעינה ירגישו פחות חלקים. לא הייתי מתקין אותו על מכשיר חלש במיוחד מתוך ציפייה לחוויה זהה לזו של טלפון חדש.

כדאי גם לזכור שהעומס אינו רק עניין של ביצועים. משחקי idle נוטים למשוך את המשתמש לבדוק אותם שוב ושוב, ו־Idle Heroes עושה זאת באמצעות הצטברות של תגמולים ופעולות זמינות. אם אתם מעדיפים משחקים שמאפשרים להיכנס פעם אחת ולשכוח מהם, המבנה הזה עלול להרגיש תובעני למרות שהקרבות עצמם אוטומטיים. החיסכון בזמן בקרב מתחלף לעיתים בצורך לנהל את מה שנאסף סביבו.

יציבות, התאוששות והמשך משחק אחרי הפסקה

היתרון של משחק שמבוסס על התקדמות אוטומטית הוא שאפשר לחזור אליו בלי להרגיש שכל הזמן הפנוי שלכם נעלם. אם דילגתם על יום או נכנסתם רק לזמן קצר, המבנה עדיין מאפשר להמשיך מהמצב שבו עצרתם ולבדוק מה הצטבר. זה מתאים למי שהלו”ז שלו משתנה, לסטודנטים, להורים או לכל אדם שלא יכול להבטיח סשן משחק קבוע בכל ערב.

אני כן ממליץ לא להתייחס לחזרה אחרי הפסקה כאל פעולה אוטומטית לחלוטין. כשנכנסים לאחר זמן, כדאי לעבור קודם על המשאבים והמשימות, ולא להתחיל מיד לבזבז הכול על שדרוג אקראי. חזרה מסודרת עוזרת להבין מה השתנה בקבוצה ומה כדאי לשמור להמשך. זה גם מונע מצב שבו אתם משקיעים בדמות שכבר אינה מתאימה למטרה הנוכחית.

היציבות המעשית של המשחק תלויה כמובן במכשיר ובסביבת השימוש. במכשירים ישנים יותר, אחסון כמעט מלא, מעבר מהיר בין אפליקציות או חיבור לא יציב עלולים להפוך משחק קצר למעצבן. לכן, אם אתם מרגישים שהמשחק נפתח לאט או שהמעברים אינם חלקים, לא כדאי להסיק מיד שהבעיה היא במערכת המשחק עצמה. בדיקה של מקום פנוי, סגירת אפליקציות פעילות והפעלה מחדש של המכשיר עשויות לשפר את החוויה.

מה שעובד לטובת המשחק הוא שההתקדמות אינה תלויה רק ברפלקסים או בתזמון. גם אם הייתה לכם הפסקה, אינכם חוזרים למשחק שדורש מכם לזכור קומבינציה מורכבת. אתם חוזרים לניהול קבוצה ולתכנון צעדים. זו סיבה טובה לבחור בו על פני משחקי פעולה תחרותיים, שבהם כל הפסקה ארוכה יותר עלולה להרחיק אתכם מהקצב של שאר השחקנים.

מגבלות המכשיר והבחירה בפלטפורמה המתאימה

הדרישה למערכת אנדרואיד 5.0 ומעלה הופכת את המשחק לנגיש גם למכשירים שאינם חדשים, אבל תאימות אינה הבטחה לחוויה מושלמת. במכשיר שמסוגל להריץ את המערכת אך מוגבל בזיכרון או בביצועים, הייתי מצפה ליותר המתנה במעברים ולפחות נוחות כאשר עוברים בין מסכים רבים. אם הטלפון שלכם ישן, עדיף להתחיל בסשנים קצרים ולראות כיצד הוא מתמודד לפני שאתם בונים עליו כמשחק העיקרי שלכם.

במסך קטן, ניהול אוסף גדול של גיבורים ופריטים דורש סבלנות. קל יותר לפספס פרט, לבחור פעולה לא נכונה או להתעייף מקריאה של כמה מסכים ברצף. אני מעדיף לשמור את פעולות הניהול המורכבות יותר לזמן שבו אני רגוע ולא ממהר. כך אני מקבל החלטות טובות יותר ולא מבזבז משאבים רק כדי לסיים את הכניסה במהירות.

גם צריכת הזמן היא סוג של משאב. המשחק אמנם נוח למי שאין לו זמן לקרבות ארוכים, אך הוא יכול להפוך להרגל של בדיקות חוזרות. אם אתם רוצים משחק שמכבד הפסקות ארוכות בלי ליצור תחושת החמצה, כדאי לשקול אם מערכות ה־idle מתאימות לכם. לעומת זאת, אם אתם אוהבים לראות מספר קטן של משימות מתקדמות בכל כניסה, המבנה כאן עשוי להרגיש טבעי מאוד.

נקודה נוספת היא הרכישות בתוך המשחק. המחיר הראשוני הוא חינם, אבל טווח הרכישות, שמגיע עד כ־375 שקלים לפריט, אומר שכדאי להיכנס עם גבולות ברורים. אין צורך לקנות כדי להבין את המשחק או ליהנות מהרעיון המרכזי שלו, אך מי שמתקשה להתעלם מהצעות האצה צריך להיות מודע לכך מראש. מבחינתי, הדרך הבריאה לשחק היא להחליט לפני ההתחלה אם נשארים במסלול ללא תשלום, ולא לקבל החלטה מתוך לחץ של רגע.

למי הוא מתאים יותר מהחלופות הרגילות

בהשוואה למשחקי תפקידים עם שליטה ישירה, Idle Heroes מציע פחות מתח בכל קרב ויותר ניהול בין הקרבות. אם אתם אוהבים לבחור מיקום, לכוון התקפה או להגיב בזמן אמת, משחק פעולה או RPG טקטי עשוי להתאים לכם יותר. אם אתם אוהבים לאסוף דמויות, לנסות הרכבים ולראות כיצד החלטות קודמות משפרות את הקבוצה לאורך זמן, כאן תקבלו חוויה ממוקדת יותר.

בהשוואה למשחקי איסוף פשוטים, הוא דורש יותר מחשבה על סדרי עדיפויות. לא מספיק לפתוח דמות חדשה; צריך להבין אם היא משתלבת במה שכבר בניתם. זה יוצר עומק, אבל גם מוסיף עומס. שחקן מזדמן שרוצה רק לפתוח את המשחק וללחוץ על תגמול אחד עשוי להעדיף משחק קליל יותר, בעוד שמי שנהנה מאופטימיזציה ימצא כאן יותר מה לעשות.

הוא מתאים במיוחד למי שמשחק באנדרואיד במהלך היום ולא רוצה להתחייב לסשנים ארוכים. הוא פחות מתאים למי שמחפש סיפור קולנועי במרכז החוויה, תחושת שליטה מלאה או מערכת שמתגמלת בעיקר מיומנות בזמן אמת. ההבדל הזה חשוב יותר מהשאלה אם המשחק “טוב” באופן כללי, מפני שההנאה תלויה בציפייה שממנה אתם מתחילים.

מה כדאי לעשות בתחילת הדרך

העצה הראשונה שלי היא להגדיר קבוצה ראשית ולא לפזר את כל המשאבים על כל הגיבורים. בתחילת המשחק טבעי להתלהב מכל דמות חדשה, אבל השקעה רחבה מדי משאירה אתכם עם הרבה דמויות בינוניות במקום קבוצה אחת שמסוגלת להתקדם. שמרו את הפריטים והמטבעות שאינכם חייבים להשתמש בהם, במיוחד אם אינכם בטוחים מה יהיה הכיוון שלכם.

העצה השנייה היא להיכנס למשחק עם מטרה קצרה. למשל, אפשר להחליט שבכניסה הנוכחית בודקים רק את הגיבורים, או רק את המשימות הזמינות. כך הממשק מרגיש פחות עמוס, ואתם מפחיתים את הסיכון לבצע רכישה או שדרוג בלי לחשוב. אחרי כמה ימים, הגישה הזאת גם עוזרת להבין אילו פעולות באמת מקדמות אתכם ואילו רק ממלאות את המסך.

העצה השלישית נוגעת לסבלנות. אם שלב מסוים מרגיש תקוע, לא תמיד הפתרון הוא להוציא משאבים מיד. לפעמים עדיף לאסוף עוד זמן, לשנות מעט את ההרכב או לבדוק אם גיבור מסוים מקבל עדיפות גדולה מדי. במשחק כזה, עצירה קצרה לתכנון יכולה להיות יעילה יותר מעשר לחיצות מהירות.

לבסוף, עקבו אחרי התחושה שלכם. אם אתם נהנים מהחלטות קטנות ומהתקדמות מצטברת, יש סיכוי טוב שתמצאו כאן משחק שקל לחזור אליו. אם אתם נכנסים רק כדי “לא לפספס” תגמולים ומרגישים שהבדיקות הופכות למטלה, זה סימן שהסגנון אינו מתאים לכם, גם אם המשחק עצמו פועל היטב.

פסק הדין שלי על הביצועים והחוויה

אחרי שמפרידים בין קצב הקרבות לבין קצב ההתקדמות, התמונה ברורה יותר. Idle Heroes אינו מנסה להיות משחק פעולה מהיר; הוא מציע מערכת תפקידים שממשיכה להתקדם ברקע ומבקשת מכם לחזור, לאסוף, לבחור ולשדרג. על מכשיר מתאים, השימוש היומי קצר ונוח, אך הממשק והניהול יכולים להרגיש עמוסים כאשר מנסים לעשות הכול בבת אחת.

העובדה שהוא חינמי, עם דירוג ממוצע של 4.6 ועל יותר ממיליון דירוגים, מסבירה מדוע הוא מושך קהל רחב. הוא גם הגיע ליותר מעשרה מיליון התקנות, כך שקל להבין שמדובר במשחק מוכר בזירת משחקי התפקידים הניידים. מבחינתי, המספרים האלה אינם מחליפים ניסיון אישי, אבל הם כן מצביעים על כך שהרעיון שלו הצליח לדבר להרבה שחקנים.

המשחק יצא ב־22 ביוני 2016, ועדיין נשען על נוסחה שקל להבין: כניסה קצרה, החלטה קטנה, התקדמות מצטברת וחזרה מאוחר יותר. החיסרון הוא שאותה נוסחה עלולה להרגיש מחזורית, במיוחד אם אתם זקוקים לחידוש מתמיד או לשליטה ישירה. בנוסף, הרכישות בתוך המשחק מחייבות משמעת, בעיקר עבור שחקנים צעירים או מי שנוטים להאיץ תהליכים בלי לתכנן.

בשורה התחתונה, אני ממליץ עליו לחובבי משחקי תפקידים מסוג idle שרוצים לבנות קבוצה בהדרגה ולשחק בפרקי זמן קצרים. הוא בחירה טובה למי שמעדיף ניהול, איסוף ותכנון על פני תגובות מהירות. הייתי מדלג עליו אם אתם מחפשים קרבות אינטנסיביים, סיפור שמוביל כל רגע או חוויה נטולת פיתויים של רכישות. עבור הקהל הנכון, זו דרך נוחה ומהנה להפוך כמה דקות ביום להתקדמות מוחשית; עבור הקהל הלא נכון, האוטומציה והחזרתיות עלולות להרגיש כמו עבודה במקום משחק.