Shadow Fight 3 - RPG fighting

ניתוח מאת Appcrazy

כשאני חושב על Shadow Fight 3, הדבר שמבדיל אותו ממשחקי תפקידים רבים הוא שההתקדמות אינה מסתכמת בבחירת שדרוג טוב יותר מתוך תפריט: אני צריך לבטא את הבחירות שלי בתוך הקרב. הציוד והיכולות משפיעים על האופן שבו אני ניגש ליריב, אבל ההצלחה תלויה גם במרחק, בתזמון ובתגובה שלי. השילוב הזה הוא הסיבה שהמשחק יכול להרגיש מספק יותר ממשחק לחימה אוטומטי, וגם הסיבה שהוא לא מתאים לכל מי שרוצה להעביר כמה דקות בלי להתרכז.

כשהבחירה בדמות פוגשת את הידיים

במשחק תפקידים רגיל קל לפעמים להרגיש שהמספרים עושים את העבודה: אוספים ציוד, משפרים אותו וצופים בדמות מתחזקת. כאן השיפור חשוב, אבל הוא אינו מחליף את הקרב עצמו. גם כשהציוד נראה מבטיח, אני עדיין צריך להבין מתי להתקרב ומתי להמתין. הקשר הישיר בין בניית הדמות לבין הביצוע בזירה הוא היכולת המרכזית שכדאי להכיר לפני שמתחילים.

הגישה הזו מעניקה לכל מפגש תחושה אישית יותר. אם ניצחתי אחרי ששיניתי את הדרך שבה אני שומר מרחק, אני מרגיש שהלמידה שלי השפיעה; אם אני חוזר על אותה טעות, ציוד חדש לבדו לא בהכרח יפתור אותה. בעיניי, זה הבדל חשוב לעומת משחקים שבהם משימה מסתיימת בעיקר בזכות רמת הדמות או לחיצה על פעולה אוטומטית.

איך להפוך ניסוי לקרב שאפשר ללמוד ממנו

כדי להבין אם שינוי בציוד באמת מתאים לי, אני משתדל לשנות דבר אחד בכל פעם. אם החלפתי נשק, אני נותן לעצמי כמה קרבות להתרגל לטווח ולתחושה שלו לפני שאני מחליף גם פריטים אחרים או משנה את כל הגישה. זו דרך פשוטה להפריד בין שתי שאלות: האם הציוד החדש מתאים לסגנון שלי, והאם אני פשוט עדיין לא מיומן בו.

אותו עיקרון עובד גם אחרי הפסד. במקום להיכנס מיד לעוד ניסיון ולבצע אותן תנועות מהר יותר, אני בודק מה קרה ברגע שבו איבדתי שליטה על הקצב: האם התקרבתי מוקדם מדי, המשכתי לתקוף כשהיריב כבר התכונן, או לא השארתי לעצמי זמן להגיב. המשחק לא תמיד מציג תשובה חד־משמעית, ולכן חלק מההתקדמות מגיע מהתבוננות ומניסוי עצמי.

פרסומות

אחר צהריים קצר: מתי כדאי לפתוח את המשחק

נניח שיש לי הפסקה קצרה בין סידורים ואני רוצה פעילות שמרגישה יותר מעורבת מצפייה במסך. אני יכול לפתוח את המשחק, להתמקד בקרב ולנצל את הזמן לתרגול של מרחק או תזמון. אם אני יודע מראש שעליי לחזור לעיסוק אחר, כדאי לי לבחור מטרה קטנה ולא להפוך כל הפסד לסיבה להמשיך עד שאנצח.

זהו שימוש טוב במיוחד למי שנהנה ממשוב מיידי: אני מנסה גישה, רואה את תוצאתה ומחליט מה לשנות. אבל אם אני זקוק להפוגה שקטה, או אם אני נוטה להתעצבן כשמשהו לא מצליח מיד, משחק רגוע יותר עשוי לשרת אותי טוב יותר. כאן גם הפסקה קצרה עלולה להפוך לעוד ניסיון, מפני שהרצון לתקן טעות הוא חלק מהמשיכה.

כתבות שגיימרים קוראים

Clash of Clans: פחות המתנה, יותר תכנון בכל התקפה

WEBTOON שינתה את קצב הקריאה; עכשיו עליה לעזור לקוראים למצוא את הפרק הבא

איך Fishdom הופך פאזל יומיומי לקהילה סביב האקווריום

מדוע Call of Duty®: Mobile ממשיך למשוך שחקנים

למה קשה להניח את slither.io: מרדף קטן אחר גודל ושליטה

עולם האווטאר ® - משחק התפקידים שסוחף את כולם

מה מחפשים בו לעומת משחקים אחרים

ביחס למשחקי תפקידים שבהם רוב הזמן מוקדש לניהול ציוד ולבחירת משימות, כאן חלק ניכר מהעניין הוא המפגש הישיר עם היריב. מי שאוהב לחשוב על בניית דמות אבל רוצה גם להרגיש שהתגובה שלו משנה, יקבל שילוב מעניין. מי שמעדיף לעקוב אחר עלילה או להתקדם בקצב איטי בלי לנהל קרב בזמן אמת עשוי להעדיף משחק תפקידים שמבוסס יותר על בחירות ותפריטים.

גם מול משחקי מכות אחרים יש כאן פשרה ברורה: המחוות על מסך המגע מאפשרות להתחיל בלי ללמוד מערך ארוך של כפתורים, אבל הן דורשות דיוק ומושפעות מהדרך שבה אני מחזיק את הטלפון. אם השליטה במגע אינה נוחה לי, משחק עם בקר קבוע וברור יותר עשוי להתאים. לכן לא הייתי בוחר רק לפי מראה הקרבות; כדאי לבדוק אם סוג השליטה מרגיש טבעי בידיים שלכם.

למי הסגנון הזה נותן הכי הרבה

המשחק מתאים במיוחד למי שנהנה לשפר מיומנות לאורך זמן, לשנות גישה בעקבות קרב ולחבר בין ציוד לבין דרך פעולה. הוא עשוי להתאים גם למי שמחפש משחק שאפשר לפתוח בפרקי זמן קצרים, כל עוד ברור שלא כל מפגש יסתיים בתחושת התקדמות חלקה. עבור מי שרוצה לחימה שמגיבה לבחירות ולתרגול, החיבור הזה הוא היתרון העיקרי.

פרסומות

לעומת זאת, מי שמתקשה בתנועות מדויקות, רגיש לאפקטים או לא רוצה להתעסק בבחירת ציוד יכול להרגיש שהמשחק דורש ממנו יותר מדי. אין צורך להחליט מיד אם הוא מתאים: אפשר להתחיל בזהירות, לשים לב אם הקרבות ברורים ונוחים, ולבחון אם ההפסדים מלמדים משהו או רק מתסכלים. זו דרך טובה יותר להעריך את ההתאמה מאשר להסתמך על הרושם מהקרב הראשון.

במשחקי תפקידים רבים אני מוצא את עצמי עסוק בעיקר בתפריטים, ציוד ושדרוגים, אבל Shadow Fight 3 מציב במרכז את הקרבות עצמם. זהו משחק תפקידים עם לחימה דו־ממדית מסוגננת, שבו הדמות שלי מתקדמת דרך עימותים, אוספת פריטים ומשנה את סגנון המשחק שלה לפי הציוד והיכולות שבחרתי. אחרי זמן עם המשחק, הרושם שלי הוא שמדובר בכותר שקל להתחיל בו, אך לא תמיד קל לשלוט בו באמת.

המשחק פותח על ידי NEKKI, והוא זמין בחינם עם רכישות בתוך האפליקציה שנעות בין 3.70 ₪ ל־895.00 ₪ לפריט. הוא מיועד לגיל PEGI 12, תומך במכשירים עם Android 8.0 ומעלה, והגרסה הנוכחית שלו היא 1.45.0. הנתונים האלה חשובים בעיקר למי שבודק התאמה למכשיר או לילד, אבל הם לא מספרים את הסיפור המלא: החוויה תלויה מאוד ביכולת לקרוא טקסט קטן, להגיב במהירות ולהתמודד עם קצב קרב שמשתנה כל הזמן.

איך הקרבות, התפריטים והקריאות מרגישים בפועל

מסך קרב ברור, אבל לא נטול עומס

היתרון הראשון שאני מרגיש מיד הוא שהזירה עצמה פשוטה יחסית להבנה. הדמות שלי נמצאת מול יריב, והשליטה מתבססת על תנועות מגע שמאפשרות להתקרב, להתרחק, להכות ולהשתמש בציוד. אין כאן מסך עמוס בכפתורים קבועים כמו במשחקי פעולה מורכבים יותר. בזמן קרב, רוב תשומת הלב נשארת על הדמויות ועל המרחק ביניהן, וזה מקל על כניסה מהירה למשחק.

מצד שני, הפשטות החזותית לא אומרת שכל דבר ברור מהשנייה הראשונה. חלק גדול מההצלחה תלוי בהבנת הטווח של הנשק, בתזמון ובזיהוי הרגע שבו היריב עומד לתקוף. אנימציות הצללים נראות מרשימות, אך לפעמים הן גם מקשות להבחין מיד אם הדמות שלי נפגעה, אם התקפה עומדת להסתיים או אם כדאי להפסיק רצף תנועות. שחקנים שמתקשים לעבד תנועה מהירה עלולים להרגיש שהמסך משתנה מהר מדי.

פרסומות

התפריטים דורשים סבלנות

מחוץ לקרב יש יותר שכבות של מידע: ציוד, משימות, שדרוגים, פרסים והתקדמות. אני אוהב את העומק הזה, מפני שהוא נותן משמעות לכל קרב ולא משאיר את המשחק כאוסף עימותים מנותקים. עם זאת, מי שמעדיף ממשק מינימלי עשוי להרגיש שהוא צריך לעצור ולבדוק כמה מסכים לפני שהוא מבין מה באמת כדאי לשדרג.

הקריאות תלויה גם בגודל המסך. בטלפון קטן, טקסטים, סמלים ונתוני ציוד יכולים להרגיש צפופים, במיוחד כשאני משחק במהירות ורוצה לחזור מיד לזירה. במכשיר עם מסך גדול יותר קל לי להשוות בין פריטים ולזהות את האפשרויות, אבל גם שם יש רגעים שבהם סמל או צבע לבדו אינו מספיק כדי להבין את ההבדל. לכן אני ממליץ לשחקן חדש לא לאשר כל שדרוג באופן אוטומטי, אלא לעצור, לקרוא את התיאור ולבדוק איך השינוי מתאים לסגנון שלו.

העומק של הציוד משפיע גם על הנגישות

אחד הדברים הפחות מובנים מאליהם הוא שהציוד אינו רק עניין של מספר גבוה יותר. הבחירה בו משנה את הדרך שבה הקרב מרגיש: נשק מסוים עשוי להתאים למי שאוהב לשמור מרחק, ואחר ידרוש התקרבות ותזמון מדויק יותר. מבחינתי, זו נקודת חוזק, אבל היא גם יוצרת עומס החלטות. שחקן שמתקשה לזכור סמלים, שמות או הבדלים קטנים בין פריטים עלול לבחור ציוד לפי מראה או לפי הערך הבולט ביותר, בלי להבין את המחיר המעשי של הבחירה.

דרך עבודה נוחה יותר היא לבחור סגנון אחד לתקופה קצרה, לשחק איתו בכמה קרבות, ורק אחר כך להחליף. כך קל יותר להרגיש מה באמת השתנה. החלפה בלתי פוסקת בין מערכות ופריטים יוצרת בלבול ומקשה לדעת אם הפסד נבע מחוסר תרגול, מבחירת נשק לא מתאימה או מיריב חזק יותר.

שליטה מוטורית: פשוטה להתחלה, תובענית בהמשך

השליטה באמצעות החלקות ומגע מרגישה טבעית בתחילת הדרך. לא צריך לזכור רצפים ארוכים של כפתורים, וזה יתרון משמעותי למי שמעדיף מחוות על פני בקר וירטואלי עמוס. אני יכול להתחיל קרב, להזיז את הדמות ולנסות התקפה בלי ללמוד מדריך ארוך. אחרי כמה דקות, לעומת זאת, מתברר שהמחוות דורשות דיוק. החלקה קצרה מדי עלולה להפוך לתנועה אחרת, ומגע שמבוצע מעט מאוחר מדי יכול להסתיים בפגיעה.

פרסומות

המשמעות היא שיש הבדל בין “אפשר לשחק” לבין “אפשר לשחק בנוחות”. אדם עם קושי בתנועות עדינות, רעד בידיים או עייפות באצבעות עשוי ליהנות מהשלבים הראשונים, אבל להיתקל במחסום כשהמשחק מתחיל לדרוש תגובות מהירות ומדויקות יותר. כאן עדיף לשחק במקטעים קצרים, להחזיק את הטלפון בצורה יציבה ולהימנע מניסיון לנצח קרב קשה בזמן שהיד כבר עייפה.

המשחק מתאים יותר למי שמוכן ללמוד תזמון מאשר למי שמחפש לחיצה אחת שמבצעת הכול. יש סיפוק אמיתי כשאני מבין מדוע מהלך נכשל ומצליח לשנות את המרחק או את הקצב בניסיון הבא. אבל אם אתם מחפשים חוויה רגועה, שבה אפשר להתקדם בלי תגובות מהירות, משחק תפקידים מבוסס תפריטים עשוי להתאים לכם יותר.

עומס חזותי ושמיעתי בזמן המשחק

הסגנון האפל והצלליות מעניקים למשחק זהות ברורה. הדמויות בולטות מול הרקע, והקרבות מרגישים כמו מופע קצר ולא כמו אוסף אייקונים. עם זאת, ניגוד חזותי אינו תמיד מספיק כדי לפתור את כל בעיות הקריאה. במהלך תנועה מהירה, כמה אפקטים יכולים להופיע יחד, והעין צריכה להבחין בין הדמות שלי, היריב, כלי הנשק וסימני ההתקפה.

למי שרגיש לעומס תנועה או לאפקטים חזותיים, הקרבות עשויים להיות מעייפים יותר ממשחק תפקידים סטטי. אני מוצא שהפסקות קצרות עוזרות, במיוחד אחרי רצף קרבות. גם משחק במקום מואר היטב ובמרחק צפייה נוח יכול להפוך את החוויה לנעימה יותר. לא הייתי בוחר במשחק הזה כפעילות העיקרית למי שיודע שתנועה מהירה, הבזקי אפקטים או שינויי קצב גורמים לו אי־נוחות.

גם הצליל ממלא תפקיד בתחושת הפגיעה והקצב, אך לא כדאי להסתמך רק עליו כדי להבין מה מתרחש. מי שמשחק בלי קול עדיין יכול לעקוב אחר הקרב, אבל יצטרך להישען יותר על תנועה ועל הסימנים שעל המסך. זו נקודה שימושית למי שמשחק בתחבורה ציבורית, בעבודה בהפסקה או בסביבה שבה אי אפשר להפעיל שמע.

תרחישים יומיומיים שבהם המשחק עובד היטב

אני רואה את Shadow Fight 3 מתאים במיוחד להפעלות קצרות במהלך היום. לדוגמה, אם יש לי עשר דקות לפני פגישה או בזמן המתנה, אני יכול להיכנס לקרב, להתאמן על תזמון ולצאת בלי להתחייב למפגש ארוך עם חברים אחרים. הקרבות נותנים תחושת התקדמות גם כשאין לי זמן לשבת במשך שעה.

עם זאת, לא כל הפעלה קצרה מרגישה קצרה באמת. אם אני נכנס במטרה “רק לפתוח פרס”, קל להיסחף לתפריטי הציוד, למשימה הבאה ולעוד ניסיון מול יריב שגרם לי להפסיד. עבור מי שמתקשה להפסיק פעילות באמצע, כדאי לקבוע מראש גבול ברור: קרב אחד או זמן משחק מוגדר. המבנה המעודד המשך יכול להיות מהנה, אך הוא דורש ניהול עצמי.

בנסיעה או בזמן המתנה, גודל המסך, יציבות האינטרנט והסוללה משפיעים על הנוחות. אני מעדיף לשחק כשהטלפון בידיים ולא כשהוא מונח בצורה שמקשה על החלקות. מי שמשתמש במכשיר ישן יותר צריך לזכור שהמשחק דורש תגובה חלקה; גם עיכוב קטן במגע עלול להרגיש כמו טעות אישית, אף שלפעמים מקור הבעיה הוא במכשיר או בתנאי השימוש.

מה קורה כשמתקדמים מעבר לשלב הראשון

הפתיחה נגישה יחסית, אבל בהמשך המשחק מבקש ממני להבין יותר: איזה ציוד מתאים לי, מתי להתגונן, מתי להתרחק ואיך להתמודד עם יריבים שלא מאפשרים אותו קצב. זה המקום שבו הוא מפסיק להיות משחק מכות מזדמן והופך למשחק תפקידים עם שכבת החלטות אמיתית.

היתרון הוא שכל קרב יכול ללמד משהו. אם אני ממשיך להשתמש באותה התקפה בלי לבדוק את תגובת היריב, המשחק חושף במהירות את החולשה של ההרגל הזה. החיסרון הוא שהלמידה אינה תמיד מיידית או מסבירה את עצמה. לפעמים צריך לנסות שוב, לשנות ציוד ולבחון את התוצאה במקום לקבל הוראה ברורה. שחקנים שאוהבים לגלות דרך ניסוי וטעייה ייהנו מכך; אחרים עלולים לפרש את הקושי כחוסר הוגנות.

המלצה מעשית שלי היא לא לבזבז משאבים על כל פריט חדש רק מפני שהוא מופיע. עדיף להשוות אותו למה שכבר עובד, לשמור על סגנון עקבי ולשפר בהדרגה. כך גם קל יותר לזהות אילו שינויים באמת עזרו, במקום להחליף הכול וליצור תחושה שהמשחק נהיה אקראי.

רכישות בתוך האפליקציה והקצב הכלכלי

המשחק חינמי להורדה, ולכן טבעי שהוא כולל רכישות בתוך האפליקציה. הטווח נע מפריטים זולים יחסית ועד פריטים יקרים מאוד, עד 895.00 ₪ לפריט. מבחינתי, זו אינה הערת שוליים אלא חלק מרכזי מההחלטה אם להתקין. שחקן שמעדיף חוויה ללא פיתוי להוצאה כספית צריך להיכנס עם גבולות ברורים, במיוחד אם המשחק מציג פרסים, ציוד או קיצורי דרך לאורך ההתקדמות.

אני ממליץ להחליט מראש אם אתם משחקים רק ללא תשלום, ואם כן לא להתייחס להצעות רכישה כאל תנאי להצלחה. גם כשאפשר להתקדם בלי לפתוח את הארנק, עצם קיומן של הצעות יכול להשפיע על התחושה ועל הקצב. עבור ילדים, כדאי שמבוגר יבדוק את הגדרות הרכישה במכשיר ולא יסתפק בהסבר בעל פה.

הבחירה לשלם או לא לשלם משנה גם את סוג השחקן שנהנה מהמשחק. מי שאוהב איסוף, שדרוג והתקדמות איטית עשוי לראות בחינם חלק מהאתגר. מי שרוצה לפתוח אפשרויות מהר ולהגיע לקרבות בלי המתנה או חזרה על משימות עלול להתעצבן. במקרה השני, משחק בתשלום מראש או משחק תפקידים ללא רכישות פנימיות עשוי להיות בחירה נקייה ונוחה יותר.

למי הוא מתאים, ולמי עדיף לדלג

אני ממליץ עליו למי שאוהב קרבות מסוגננים, ניסוי בכלי נשק, שיפור הדרגתי ולמידה דרך תרגול. הוא מתאים גם לשחקנים שרוצים משחק שאפשר לפתוח לזמן קצר, אך עדיין מציע עומק למי שנשאר לאורך זמן. דירוג ממוצע של 4.6, שנצבר מתוך כ־4.5 מיליון דירוגים, מראה שהמשחק מצא קהל רחב, והיקף של מעל 100 מיליון התקנות מחזק את התחושה שמדובר בכותר מוכר ולא בניסוי קטן.

הוא פחות מתאים למי שמחפש משחק רגוע, שליטה באמצעות כפתורים גדולים בלבד או התקדמות שאינה תלויה בתזמון. גם מי שרגיש לעומס חזותי, מתקשה לקרוא טקסט קטן או מתוסכל במהירות מהפסדים חוזרים צריך לנסות אותו בזהירות. המשחק אינו בהכרח בלתי אפשרי עבור שחקנים כאלה, אבל הוא דורש התאמות אישיות והרבה יותר סבלנות מהחוויה הראשונית.

בהשוואה למשחקי תפקידים אוטומטיים, שבהם הדמות מבצעת חלק גדול מהלחימה בעצמה, כאן אני מרגיש בעל שליטה ישירה יותר. זו נקודת חוזק למי שרוצה שהמיומנות שלו תשפיע על התוצאה. לעומת משחקי מכות תחרותיים עם בקר וירטואלי קבוע, המגע כאן מרגיש פחות מסורתי ויותר מבוסס מחוות, ולכן הוא נגיש להתחלה אך לא בהכרח מדויק באותה מידה לכל סוג יד או מסך.

התרשמות סופית מהנגישות ומהחוויה

אחרי שבחנתי את הקרבות, התפריטים והקצב, אני רואה ב־Shadow Fight 3 משחק עם נגישות חלקית ולא אחידה. הוא עושה עבודה טובה בהצגת זירה ממוקדת ובשליטה שאפשר להבין במהירות, אבל דורש יכולת לקרוא פרטים, לעקוב אחר תנועה ולהגיב בזמן. אין כאן סיבה לפסול אותו מראש עבור שחקנים עם צרכים שונים, אך גם לא הייתי מציג אותו כמשחק שמתאים לכולם באותה מידה.

העצה החשובה ביותר שלי היא לבדוק לא רק אם אתם מצליחים לנצח, אלא אם אתם מצליחים להבין למה ניצחתם או הפסדתם. אם התנועה, הטקסט והמחוות מרגישים ברורים, יש כאן משחק תפקידים מהנה עם קרבות שמתגמלים תרגול. אם כל קרב הופך למאמץ חזותי או מוטורי, עדיף לבחור משחק איטי יותר, עם ממשק פשוט יותר או עם שליטה שניתנת להתאמה רחבה יותר.

בסופו של דבר, זהו משחק חינמי שאפשר ליהנות ממנו בלי להתחייב מיד להוצאה, אבל כדאי להגיע אליו עם ציפיות נכונות. הוא אינו רק אוסף קטטות קצרות, וגם לא משחק תפקידים רגוע שמתקדם מעצמו. הוא דורש תשומת לב, מעודד ניסוי בציוד ומציע סיפוק אמיתי כששיפור קטן בתזמון משנה את תוצאת הקרב. עבורי, זו הסיבה להמליץ עליו לחובבי לחימה שמוכנים להשקיע בלמידה, תוך שמירה על גבולות ברורים לרכישות ועל הפסקות כשעומס המשחק מתחיל להצטבר.

שאלות נפוצות

מהם המפרטים המינימליים להפעלת Shadow Fight 3 במכשיר שלי?

כדי להריץ את Shadow Fight 3 בצורה חלקה, מכשירי אנדרואיד זקוקים לגרסה 5.0 ומעלה עם לפחות 2GB של זיכרון RAM. מכשירי iOS צריכים להיות בגרסה 9.0 ומעלה. חשוב לוודא שיש מספיק שטח אחסון פנוי מכיוון שהמשחק דורש הורדה גדולה יחסית.

---

האם Shadow Fight 3 מציע רכישות בתוך האפליקציה?

כן, Shadow Fight 3 מציע רכישות בתוך האפליקציה המאפשרות לשחקנים לרכוש מטבעות, חבילות ציוד וחבילות מיוחדות. למרות שהמשחק אפשרי לסיום ללא רכישות, השקעות פיננסיות יכולות להקל על התקדמות מהירה יותר במשחק.

---

האם ניתן לשחק ב-Shadow Fight 3 במצב לא מקוון?

Shadow Fight 3 דורש חיבור אינטרנט פעיל כדי לשחק. המשחק מתעדכן באופן קבוע ומאפשר קרבות מרובי משתתפים, ולכן חיבור אינטרנט נחוץ גם כדי לשמור על התקדמות השחקן וגם כדי להתחרות מול שחקנים אחרים ברחבי העולם.

---

כמה זמן לוקח להשיג שליטה על המשחק?

זמן השליטה ב-Shadow Fight 3 משתנה בהתאם לשחקן. המשחק דורש הבנה של טקטיקות לחימה ושימוש נכון בציוד. שחקנים חדשים עשויים למצוא אתגר בהתחלה, אך לאחר מספר שעות של תרגול, ניתן לשפר את המיומנויות וליהנות מחוויית משחק עשירה.

---

האם המשחק מתאים לכל הגילאים?

Shadow Fight 3 מתאים לבני 12 ומעלה בשל האלימות הקלה שנמצאת במשחק. הוא כולל קרבות עם כלי נשק שונים ומכות ידיים, ולכן מומלץ להורים לוודא שהתוכן מתאים לילדיהם לפי ראות עיניהם.