דפדפן אינטרנט פרטי Brave

ניתוח מאת Appcrazy

כשאני מחפש דפדפן חדש לטלפון, אני לא בודק רק אם דפים נפתחים במהירות. חשוב לי גם כמה התעסקות נדרשת כדי להגיע לחוויית גלישה נוחה, מה קורה כשאתר מתנהג בצורה מוזרה, והאם אפשר להבין בקלות מי אחראי לבעיה. אחרי שימוש בדפדפן Brave, הרושם שלי הוא שמדובר באפליקציית תקשורת רצינית למי שרוצה גלישה פרטית יותר, חסימת חלונות קופצים ופחות הפרעות בזמן קריאת אתרים.

Brave פותח על ידי Brave Software, והוא מוצע בחינם. בחנות הוא מופיע עם ממוצע של 4.7 מתוך 5, על סמך יותר משלושה מיליון דירוגים, ובסך הכול עבר את רף מאה מיליון ההתקנות. אלה נתונים שמסבירים למה קל למצוא סביבו קהילה גדולה, אבל הם לא מחליפים בדיקה אישית: דפדפן יכול להתאים מאוד לאדם אחד ולהרגיש מסורבל לאחר.

מה קורה מהרגע הראשון ועד לגלישה היומיומית

ההתקנה עצמה אינה החלק המאתגר. האפליקציה מיועדת למכשירים עם מערכת הפעלה 10 ומעלה, והגרסה הנוכחית היא 1.87.188. אחרי הפתיחה הראשונה, כדאי לא למהר לייבא הכול או לשנות כל הגדרה אפשרית. אני מעדיף להתחיל בגלישה רגילה, לפתוח כמה אתרים שאני מכיר, ולראות אם הטקסט, התמונות, תפריטי ההתחברות והסרטונים מתנהגים כמצופה.

הסיבה לגישה הזאת פשוטה: אחת מנקודות החוזק של Brave היא ההגנה המובנית מפני פרסומות פולשניות, מעקב וחלונות קופצים, אבל אותה שכבת הגנה יכולה לפעמים לשנות את הדרך שבה אתר נטען. אם עמוד נראה חסר, כפתור לא מגיב או חלון התחברות לא מופיע, לא כדאי להסיק מיד שהאפליקציה התקלקלה. קודם צריך לבדוק אם ההגנה של הדפדפן מתערבת בפעולה המסוימת.

במקרה כזה, אני בודק את סמל ההגנה שמופיע ליד כתובת האתר ומשנה את ההגדרה עבור אותו אתר בלבד, במקום לבטל את ההגנה בכל הדפדפן. זה פתרון מאוזן: אתר בעייתי מקבל את ההרשאה הדרושה, בעוד שאתרים אחרים ממשיכים ליהנות מהחסימה. הטיפ החשוב הוא לשנות הגדרות נקודתית ולא להפוך תקלה אחת לוויתור כולל על פרטיות.

גם מעבר מדפדפן אחר דורש מעט סדר. אם הסימניות, הכרטיסיות או פרטי ההתחברות חשובים לכם, כדאי לתכנן מראש מה באמת צריך לעבור ומה עדיף להשאיר מאחור. אני לא ממליץ לנקות את הדפדפן הישן מיד. במשך כמה ימים אפשר להשתמש בשניהם, לוודא שכל האתרים החיוניים זמינים, ורק אחר כך להחליט אם Brave יכול להפוך לדפדפן הראשי.

פרסומות

היכן משתמשים נתקעים בדרך כלל

הבעיה הנפוצה ביותר אינה בהכרח מהירות, אלא ציפייה שאתר יעבוד בדיוק כפי שעבד בדפדפן הקודם. אתרים מסוימים מסתמכים על חלונות קופצים, סקריפטים, מערכות פרסום או רכיבי התחברות חיצוניים. Brave עשוי לחסום רכיב כזה, ואז המשתמש רואה עמוד שנראה שבור. זה יכול לקרות דווקא באתר לגיטימי, למשל שירות עבודה, אתר לימודים או עמוד תשלום.

כשזה קורה לי, אני פועל לפי סדר קבוע. קודם אני מרענן את העמוד. אחר כך אני בודק אם הבעיה קיימת רק באתר אחד או בכל הגלישה. אם רק אתר אחד נפגע, אני בודק את הגנת האתר ומנסה לאפשר את הפעולה הדרושה באופן זמני. אם כל האתרים איטיים או לא נטענים, אני עובר לבדיקה של החיבור, של האפליקציה ושל המכשיר עצמו.

הציצו בבלוג שלנו

עוד נקודת חיכוך היא ההתרגלות למיקום של פעולות מוכרות. מי שמגיע מדפדפן אחר עלול לחפש את הסימניות, את הכרטיסיות או את אפשרויות הפרטיות במקומות שבהם הן היו בעבר. אני מציע להקדיש כמה דקות לסיור בתפריט, לפתוח כרטיסייה חדשה ולבדוק את ההיסטוריה וההגדרות. ההשקעה הקטנה הזאת חוסכת חיפוש מתסכל בכל פעם שרוצים לבצע פעולה בסיסית.

יש גם משתמשים שמצפים שכל אתר יזהה אותם אוטומטית לאחר המעבר. זה לא תמיד קורה, ובצדק לא כדאי לראות בכך תקלה. דפדפן שמדגיש פרטיות עשוי לגרום לכך שחלק מהאתרים יבקשו התחברות מחדש או ידרשו אישור נוסף. אני רואה בזה מחיר סביר, כל עוד יודעים שהוא קיים ומתכוננים אליו לפני יום עבודה עמוס.

בדיקות שכדאי לבצע לפני שמאשימים את הדפדפן

כאשר עמוד לא נפתח, אני מתחיל מהדברים הפשוטים: האם יש חיבור יציב, האם אתרים אחרים נטענים, והאם הבעיה מופיעה גם ברשת אחרת. לפעמים נדמה שהדפדפן אשם, אך למעשה מדובר בנתב עמוס, ברשת ציבורית מוגבלת או בשירות שנמצא בתקלה. בדיקה קצרה בכמה אתרים חוסכת שינויי הגדרות מיותרים.

אם הבעיה מופיעה רק בדף מסוים, אני בודק גם את הכתובת עצמה. קישור ישן, הפניה שבורה או עמוד שדורש כניסה מחדש יכולים להיראות כמו תקלה בדפדפן. במקרה של שירות מוכר, כדאי להיכנס אליו דרך העמוד הראשי במקום להשתמש בקישור שנשלח בהודעה ישנה.

בשלב הבא אני סוגר כרטיסיות שאינן נחוצות ומפעיל מחדש את Brave. זה לא פתרון קסם, אבל הוא שימושי כאשר הדפדפן נשאר פתוח זמן רב או כאשר עמוד מסוים הפסיק להגיב. אם התקלה חוזרת, אני בודק אם יש עדכון זמין לאפליקציה ולמערכת ההפעלה, תוך שמירה על גרסה תואמת לדרישות המכשיר.

חשוב גם לזכור שחסימת חלונות קופצים אינה זהה לחסימת כל תוכן לא רצוי. אתר יכול להציג שכבת הודעה בתוך העמוד, להפעיל סרטון או לבקש הרשאה בצורה שאינה חלון קופץ קלאסי. לכן, אם משהו מפריע, אני בודק מה בדיוק מופיע על המסך ולא מניח שכל התנהגות מעצבנת נובעת מאותה הגדרה.

במכשיר עם מעט מקום פנוי, ביצועים של כל אפליקציה עלולים להיפגע. לפני שמוחקים נתוני גלישה, אני בודק אם יש מקום אחסון פנוי ואם אפליקציות אחרות פועלות כרגיל. מחיקת נתונים יכולה לפתור בעיה מסוימת, אבל היא גם עלולה להסיר מצב התחברות, העדפות או מידע מקומי. לכן אני שומר אותה כאפשרות מאוחרת ולא כצעד ראשון.

איך אני מחזיר את השגרה אחרי תקלה

תרחיש יומיומי מוכר מבחינתי הוא ניסיון להיכנס לשירות עבודה בזמן נסיעה. הדף נטען, אך חלון ההתחברות לא מופיע או שהכפתור שממשיך לשלב הבא אינו מגיב. במקום להחליף מיד דפדפן, אני בודק את הגנת האתר, מרענן את העמוד ומנסה שוב. אם נדרש, אני מאפשר את רכיב האתר באופן נקודתי. לאחר שהמשימה מסתיימת, אני מחזיר את ההגנה למצבה הקודם.

הגישה הזאת שימושית במיוחד למי שרוצה גם פרטיות וגם תאימות. אין צורך לבחור בין דפדפן שחוסם הכול לבין דפדפן שמאפשר הכול. אפשר לנהל חריגים לפי אתר ולזכור אילו שירותים זקוקים להתאמה. זה דורש מעט תשומת לב בהתחלה, אך עם הזמן התהליך הופך קצר וברור.

אם עמוד עדיין לא עובד, אני פותח אותו בכרטיסייה חדשה ובודק אם הבעיה קשורה לכרטיסייה המקורית. לפעמים טעינה שנקטעה או טופס שנשאר במצב ביניים יוצרים תקלה זמנית. אם אין שינוי, אני מנסה את אותו שירות ברשת אחרת. רק אחרי הבדיקות האלה אני משווה מול דפדפן נוסף, וגם אז המטרה היא לא להכריע מי טוב יותר, אלא לזהות אם מדובר בבעיה כללית של השירות.

כשאני משווה ל-Chrome או לדפדפנים שמגיעים עם הטלפון, ההבדל הבולט הוא סדר העדיפויות. הדפדפנים הרגילים נוטים להרגיש מוכרים יותר למשתמשים שכבר נמצאים בתוך המערכת שלהם, ולעיתים המעבר ביניהם לבין שירותים אחרים חלק יותר. Brave, לעומת זאת, מבליט את הפרטיות ואת החסימה כבר כחלק מחוויית הגלישה, ולכן הוא מתאים למי שמוכן ללמוד מעט את ההתנהגות שלו.

בהשוואה לדפדפנים שמתרכזים רק בפרטיות, היתרון של Brave הוא שהוא עדיין מרגיש כמו דפדפן יומיומי ולא ככלי מיוחד למשימות רגישות בלבד. אפשר להשתמש בו לקריאת חדשות, חיפוש, קניות, עבודה ולימודים. החיסרון הוא שהגנה רחבה יותר יכולה ליצור יותר מקרים שבהם צריך להבין למה אתר מסוים מתנהג אחרת.

מתי הבעיה בכלל נמצאת מחוץ לאפליקציה

לא כל האטה קשורה ל-Brave. אתר עמוס, שרת רחוק, רשת סלולרית חלשה או שירות שמגיב לאט ייראו דומים לתקלה בדפדפן. כדי להבדיל בין האפשרויות, אני בודק כמה אתרים מסוגים שונים: אתר טקסט פשוט, שירות עם התחברות ועמוד עשיר בתמונות. אם רק שירות אחד איטי, הסבירות שהבעיה נמצאת בו גבוהה יותר.

גם הגדרות המכשיר משפיעות. מצב חיסכון בסוללה, עומס של אפליקציות ברקע או מערכת שלא עודכנה יכולים להשפיע על טעינה ותגובה. לא הייתי משנה את כל הגדרות הטלפון בגלל עמוד יחיד. עדיף לבצע שינוי אחד בכל פעם, לבדוק את התוצאה, ולהחזיר את ההגדרה אם היא לא עזרה.

ברשתות ציבוריות יש לפעמים עמוד כניסה שצריך להופיע לפני שהגלישה מתחילה. אם Brave חוסם או לא מציג אותו בצורה הצפויה, אפשר לפתוח את עמוד הכניסה של הרשת דרך הדפדפן ולפעול לפי ההוראות. אם אין חיבור בכלל, כדאי לבדוק את הרשת עצמה ולא להניח שהחלפת דפדפן תפתור מגבלה של ספק האינטרנט.

אותו עיקרון חל על סרטונים ושירותים אינטראקטיביים. אם סרטון אחד לא פועל, ייתכן שמדובר בהגבלה של האתר, באזור גאוגרפי, בחשבון המשתמש או ברכיב חיצוני. אם כל תוכן המדיה במכשיר מתקשה, כדאי לבדוק את החיבור ואת המערכת. הפרדה בין בעיית אתר, בעיית רשת ובעיית אפליקציה היא הדרך המהירה ביותר להימנע מניסוי וטעייה.

למי הוא מתאים, ולמי עדיף לבחור אחרת

אני ממליץ על Brave למי שמבלה זמן רב בגלישה ורוצה פחות חלונות קופצים והפרעות, אך גם מוכן להתמודד מדי פעם עם אתר שדורש חריגה. הוא מתאים במיוחד למשתמשים שמעריכים שליטה בהגנות ולא רוצים להתקין חוסם נפרד כדי לקבל חוויית קריאה נקייה יותר.

הוא מתאים גם למי שעובר בין אתרים רבים במהלך היום ורוצה דפדפן אחד למשימות רגילות ולגלישה שמרגישה פרטית יותר. דירוג התוכן שלו הוא PEGI 3, כך שהוא מסווג כמתאים לקהל רחב מבחינת גיל. המחיר הבסיסי הוא חינם, אך קיימות רכישות בתוך האפליקציה בטווח של 38 עד 549.90 שקלים לפריט. לכן, לפני רכישה כלשהי, אני בודק אם האפשרות בתשלום באמת נחוצה לי ולא מניח שכל משתמש חייב בה.

מצד שני, אם אתם רוצים שכל אתר יעבוד בלי לגעת באף הגדרה, דפדפן שמגיע עם הטלפון עשוי להיות נוח יותר. הוא בדרך כלל משתלב באופן טבעי עם החשבון, עם פתיחת קישורים ועם הרגלי השימוש שכבר בניתם. גם מי שתלוי באתרי עבודה ישנים או במערכות שמבוססות על חלונות קופצים צריך לבדוק תאימות לפני מעבר מלא.

אני גם לא חושב ש-Brave הוא פתרון קסם לאנונימיות מוחלטת. פרטיות בדפדפן היא רק חלק מהתמונה; חשבונות שאליהם נכנסים, הרשת שבה משתמשים והמידע שמשתפים באתרים עדיין משפיעים על החשיפה. מי שמחפש כלי ייעודי למצב שימוש מסוים צריך לבדוק אם דפדפן רגיל עם הגנות מובנות מספק את הצורך שלו.

האם כדאי להישאר איתו לאורך זמן?

אחרי תקופת הסתגלות קצרה, השימוש היומיומי מרגיש לי נוח. אני אוהב את העובדה שהחסימה אינה תוספת חיצונית שצריך לזכור להפעיל, ושאפשר להתמודד עם אתר בעייתי באופן נקודתי. התהליך הזה נותן לי שליטה טובה יותר מאשר ביטול מוחלט של כל ההגנות או מעבר ידני בין כמה אפליקציות.

החיסרון המרכזי הוא הצורך להבין את מערכת ההגנה במקום לפרש כל תקלה כבעיה אקראית. משתמש שלא רוצה לבדוק הגדרות, לרענן עמודים או ליצור חריגים עלול להתעצבן. בעיניי, זו אינה סיבה לפסול את האפליקציה, אבל כן סיבה להתקין אותה תחילה לצד הדפדפן הקיים ולא למחוק מיד את סביבת העבודה המוכרת.

Brave נמצא בחנות מאז 12 באוקטובר 2016, והוותק שלו יחד עם קהל המשתמשים הגדול נותנים לי תחושה שמדובר בבחירה מבוססת ולא בניסוי קצר. עם זאת, המספרים אינם מבטיחים שכל אתר יתאים לו. ההחלטה הנכונה תלויה בכמה אתם מעריכים פרטיות וחסימה מובנית לעומת תאימות אוטומטית ונוחות מוכרת.

בשורה התחתונה, אני רואה ב-Brave דפדפן חינמי מוצלח למי שרוצה להפחית הפרעות ולגלוש עם דגש ברור יותר על פרטיות. כדאי להתקין אותו, לבדוק את האתרים החשובים לכם, ללמוד את הגדרות ההגנה ולהשאיר מקום לחריגים נקודתיים. אם אתם מוכנים להשקיע את דקות ההיכרות האלה, הוא יכול להפוך לדפדפן הראשי שלי ושלכם. אם אתם זקוקים לתאימות מוחלטת בלי שום התעסקות, האלטרנטיבה המוכרת שמגיעה עם המכשיר עשויה להתאים יותר.