ProCam X ( HD Camera Pro )

ניתוח מאת Appcrazy

אם אתם מצלמים הרבה בטלפון ומרגישים שהמצלמה המובנית מחליטה בשבילכם יותר מדי, ProCam X יכולה להיות שינוי מרענן. אני רואה בה אפליקציית צילום שמנסה להכניס לטלפון תחושה של מצלמה ידנית, בלי להפוך כל צילום לשיעור ארוך בציוד מקצועי. היא מתאימה במיוחד למי שרוצה שליטה ברורה יותר על התמונה, אבל עדיין מצפה לפתוח את האפליקציה, לכוון ולצלם בלי להסתבך.

במהלך השימוש שלי, היתרון המרכזי שלה לא היה אפקט נוצץ או פילטר, אלא האפשרות לבנות הרגל צילום עקבי. במקום לקוות שהמצב האוטומטי יבין סצנה חשוכה, חלון בהיר או אובייקט בתנועה, אפשר לגשת להגדרות ולנסות להשפיע על התוצאה. זה לא הופך טלפון למצלמה ייעודית, אבל הוא כן נותן לצלם מנוסה יותר מרחב פעולה.

איך נראה השימוש היומיומי בפועל

התחלתי את השימוש בצורה הפשוטה ביותר: פתיחה, בחירת קומפוזיציה וצילום. מי שמגיע מאפליקציית המצלמה הרגילה ירגיש מהר שיש כאן יותר דברים שכדאי להכיר, ולכן לא הייתי ממהר לשנות כל הגדרה כבר בדקה הראשונה. עדיף לצלם כמה תמונות במצב הבסיסי, לראות מה חסר לכם, ורק אז להוסיף שליטה ידנית לפי הצורך.

הגישה הזאת חשובה מפני שצילום טוב אינו נובע רק מכמות האפשרויות. אם אתם עסוקים בחיפוש אחר כל כפתור, אתם עלולים לפספס את הרגע. אני ממליץ להתחיל בשגרה קבועה: לבדוק את כיוון האור, לנקות את העדשה, לבחור את הנושא המרכזי ולצלם כמה גרסאות. לאחר מכן אפשר לבדוק אם הבעיה הייתה חשיפה, מיקוד, צבע או פשוט זווית לא מוצלחת.

בצילום רחוב, למשל, אהבתי את האפשרות לעבוד בצורה פחות אקראית מהמצב האוטומטי. כשיש אור חזק מצד אחד וצל מצד אחר, תמונה אחת יכולה לצאת בהירה מדי ותמונה אחרת כהה מדי. שליטה ידנית מאפשרת לי להתייחס מראש למצב הזה, במקום להסתמך על תיקון מקרי של הטלפון. עדיין צריך לבדוק את התוצאה על המסך, מפני שהמסך הקטן לא תמיד מגלה מיד פרטים שאבדו בצללים.

גם בצילום מסמכים או לוח בכיתה יש לאפליקציה שימוש מעשי. כאן לא מדובר ביצירת תמונה אמנותית, אלא בקריאות. אני ממקם את הטלפון ישר ככל האפשר, נמנע מהשתקפות ישירה ומצלם כמה גרסאות. אם הטקסט קטן, חשוב יותר לשמור על יציבות ועל מסגור נכון מאשר לרדוף אחרי הגדרה מתקדמת שלא בהכרח תשפר את התמונה.

פרסומות

במקרה יומיומי אחר, צילום של ילד או חיית מחמד בבית, למדתי ששליטה ידנית אינה תמיד עדיפה. כשהנושא זז במהירות, הרגע חשוב יותר מהדיוק המושלם. במצבים כאלה אני מעדיף הכנה מהירה, מיקוד סביר וסדרה של תמונות, במקום לעצור כדי לכוון כל פרמטר. זו אחת המגבלות שכדאי להבין מראש: כלי מקצועי יותר אינו בהכרח הבחירה הטובה ביותר לכל סצנה.

הגדרות שכדאי לבדוק לפני שמתחילים

הדבר הראשון שאני בודק הוא כיצד האפליקציה מציגה את השליטה על הצילום. אם הכפתורים מרגישים צפופים או אם אתם מצלמים ביד אחת, כדאי להקדיש כמה דקות להיכרות עם הפריסה. המטרה היא לא לזכור כל אפשרות, אלא לדעת איפה נמצאות ההגדרות שבהן אתם באמת משתמשים. ברגע שהעיניים נשארות על הסצנה ולא על הממשק, חוויית הצילום משתפרת באופן מורגש.

הציצו בבלוג שלנו

רזולוציה היא הגדרה שקל להתעלם ממנה, אבל היא משפיעה על הדרך שבה תשתמשו בתמונות אחר כך. לצילום שמיועד לשליחה מהירה או לשיתוף, אין תמיד צורך לבחור את האפשרות הכבדה ביותר. לעומת זאת, אם אתם מתכננים לחתוך חלק מהתמונה או לשמור אותה להדפסה, כדאי לחשוב על מרחב נוסף לפרטים. אני משתדל לבחור מראש לפי היעד, ולא לצלם הכול באותה צורה.

גם יחס התמונה ראוי לבדיקה. תמונה שמתאימה למסך הטלפון אינה בהכרח מתאימה להדפסה, לאלבום או לפרסום בפורמט אחר. אם אני יודע מראש שהתמונה תעבור חיתוך, אני משאיר מעט מרווח סביב הנושא. זה טיפ קטן, אבל הוא מונע מצב שבו הראש של אדם או קצה של מוצר נחתכים רק מפני שהקומפוזיציה נבנתה למסך צר.

בצילום בתאורה חלשה, אני בודק במיוחד את האיזון בין בהירות לבין יציבות. תמונה בהירה יותר אינה בהכרח טובה יותר אם היא מטושטשת. אני נשען על שולחן, קיר או מעקה כשאפשר, מצלם בלי להזיז את הטלפון מיד לאחר הלחיצה, ומשווה כמה תוצאות. אם הסצנה כוללת תנועה, אני מקבל מראש שעדיף לפעמים צילום מעט כהה אך חד על פני תמונה בהירה עם מריחה.

איזון לבן הוא הגדרה שימושית במקומות שבהם האור מקבל גוון ברור, למשל בחדר עם תאורה מלאכותית או ליד חלון בשעת ערב. במקום לתקן כל תמונה לאחר מכן, אפשר לנסות להגיע לצבע טבעי יותר כבר בזמן הצילום. עם זאת, אני לא נצמד לערך אחד לכל מצב. תאורה משתנה בין חדרים, ולכן הגדרה שעבדה במטבח לא בהכרח תתאים לסלון.

המיקוד דורש גישה דומה. בצילום של אובייקט קרוב, אני מוודא שהאזור החשוב באמת חד, ולא רק שהטלפון מצא נקודה כלשהי. בצילום נוף, לעומת זאת, מיקוד על פרט קרוב עלול לפגוע בתחושה של עומק. ההמלצה שלי היא לא להשתמש בשליטה ידנית רק מפני שהיא קיימת, אלא כאשר המצלמה האוטומטית מתעקשת לבחור את הדבר הלא נכון.

איך משתמשים מנוסים מצלמים מהר יותר

הדרך הטובה ביותר להפיק מהאפליקציה יותר היא ליצור רצף פעולות שחוזר על עצמו. לפני אירוע, טיול או יום צילום, אני מחליט מראש אם המטרה היא מהירות, פרטים, צבע טבעי או שליטה בתאורה. ההחלטה הזאת חוסכת מעבר אקראי בין אפשרויות. במקום לשנות הכול בכל תמונה, אני משנה רק את ההגדרה שמפריעה לי באותו רגע.

למשל, בצילום מוצר קטן ליד חלון, אני מתחיל ממיקום יציב ומרקע נקי. אחר כך אני בודק אם האור מגיע מהצד הרצוי, מכוון את החשיפה כך שהחלק הבהיר לא ייעלם, ומצלם כמה וריאציות עם שינוי קטן בלבד. כך אפשר להבין מה באמת שיפר את התמונה. אם משנים חמש הגדרות יחד, קשה לדעת מה עבד ומה רק יצר בלבול.

קיצור דרך חשוב נוסף הוא צילום סדרתי של אותה סצנה, גם אם נדמה שהתמונה הראשונה טובה. אני לא מתכוון ללחוץ בלי מחשבה, אלא ליצור שלוש גרסאות: אחת מאוזנת, אחת מעט בהירה יותר ואחת עם קומפוזיציה שונה. זה יעיל במיוחד בצילום אנשים, מפני שמצמוץ קטן או תנועה בלתי צפויה יכולים להרוס תמונה שנראתה מושלמת במסך הצילום.

אני גם ממליץ להפריד בין שלב הצילום לשלב הבדיקה. בזמן הצילום אני מתרכז בנושא ובתזמון. לאחר מכן אני עובר על התמונות ובודק חדות, קצוות, אור והבעות. ההרגל הזה מונע עצירה אחרי כל תמונה ומאפשר להישאר נוכחים בסיטואציה. הוא שימושי במיוחד באירועים משפחתיים, שבהם צילום איטי מדי עלול לגרום לכם לפספס את הרגע הבא.

כשאני מצלם סדרה באותו מקום, אני משתדל לאפס את החשיבה ולא את ההגדרות. אם האור נשאר דומה, אין סיבה להתחיל מחדש בכל צילום. אני שומר על אותה נקודת מבט ומבצע שינוי אחד בכל פעם. כך מתקבלת סדרה אחידה יותר, וגם קל יותר לבחור תמונה מוצלחת בלי להתמודד עם הבדלים גדולים שנוצרו בטעות.

העבודה הזאת מתאימה למי שמוכן להשקיע כמה דקות בלמידה. מי שרוצה רק לפתוח מצלמה ולסמוך על זיהוי אוטומטי, עשוי להרגיש שהשליטה הנוספת היא עומס. בעיניי, זו אינה חולשה מוחלטת של האפליקציה אלא בחירה ברורה: היא פונה גם למשתמשים שרוצים להבין מדוע תמונה יצאה כפי שיצאה.

איפה השליטה הידנית נעצרת

חשוב לא לצפות ש-ProCam X תפתור כל בעיה של צילום בטלפון. החיישן, העדשה והתאורה עדיין קובעים הרבה. אם הסצנה כהה מאוד, שליטה בחשיפה לא תיצור פרטים שלא נקלטו. היא יכולה לעזור לבחור פשרה טובה יותר, אבל היא אינה מחליפה אור נכון, יציבות או ציוד צילום ייעודי.

גם מסך הטלפון עלול להטעות. תמונה יכולה להיראות מצוינת בתצוגה קטנה, ואז להיחשף כמרוחה או רועשת כשמגדילים אותה. לכן אני בודק מדי פעם תמונות בהגדלה, במיוחד אם הן מיועדות להדפסה או לחיתוך. מי שמצלם רק לשיתוף מהיר כנראה ירגיש פחות את המגבלה הזאת, אבל יוצרי תוכן וצלמים חובבים צריכים לקחת אותה בחשבון.

העומס התפעולי הוא מגבלה נוספת. יותר שליטה פירושה יותר החלטות, והחלטות כאלה עלולות להאט אתכם. אם אתם מצלמים ילדים, ספורט או בעלי חיים, המצב היעיל ביותר עשוי להיות דווקא הפשוט ביותר. אני משתמש באפליקציה בעיקר כאשר יש לי זמן להתבונן בסצנה, ולא כאשר כל היתרון הוא תגובה של שבריר שנייה.

בהשוואה לאפליקציית המצלמה הרגילה, היתרון כאן הוא תחושת שליטה והיכולת לעבוד בצורה מודעת יותר. האפליקציה המובנית בדרך כלל נוחה יותר למשתמש מזדמן, מהירה יותר להיכרות ומותאמת היטב לפעולות בסיסיות. בהשוואה לאפליקציות צילום מקצועיות אחרות, ProCam X מרגישה לי נגישה יותר למי שרוצה להתקדם בהדרגה, אך לא בהכרח תספק כל כלי שמחפש צלם מתקדם מאוד.

לכן אני לא ממליץ עליה באופן אוטומטי לכל אחד. אם אתם מצלמים בעיקר תמונות משפחתיות מיידיות, משתמשים בפילטרים או רוצים עריכה משולבת לאחר הצילום, ייתכן שאפליקציה פשוטה יותר תתאים לכם. אם אתם רוצים להבין חשיפה, צבע, מיקוד וקומפוזיציה, היא נעשית מעניינת הרבה יותר. הערך שלה נמצא בהרגלים שהיא מאפשרת לבנות, לא בכמות הכפתורים לבדה.

למי היא מתאימה ומה כדאי לדעת לפני ההתקנה

האפליקציה פותחה על ידי Imagi Mobile, והיא זמינה למכשירי אנדרואיד שמריצים מערכת הפעלה בגרסה חמש ומעלה. היא מסווגת כאפליקציית צילום, מיועדת לגילאי PEGI 3, ומופיעה בגרסה הנוכחית 1.26. מבחינתי, אלה פרטים חשובים למי שמשתמש במכשיר ותיק יחסית ורוצה לדעת אם בכלל יש טעם לנסות אותה.

היא אינה אפליקציה חדשה: היא יצאה בספטמבר 2018, ובכל זאת היא זכתה לחשיפה רחבה עם יותר ממיליון התקנות. ממוצע של 4.1 מתוך חמש, על בסיס בערך עשרים וארבעה אלף דירוגים, מצביע על כך שהיא מעניינת קהל גדול אך אינה פתרון מושלם לכולם. המחיר שמופיע עבורה הוא 18 שקלים, ולכן כדאי לשאול את עצמכם אם אתם באמת תשתמשו בשליטה הידנית ולא רק תפתחו אותה פעם אחת.

למי שמגיע ממצלמה בסיסית, אני מציע לתת לה כמה ימי שימוש ולא לשפוט אותה אחרי צילום בודד. בחרו שני מצבים שחוזרים אצלכם, למשל צילום בתוך הבית וצילום בחוץ, ותרגלו בהם את אותן פעולות. כך תבינו אם הממשק עוזר לכם או רק מוסיף שלבים. אם אחרי כמה ניסיונות אתם עדיין מחפשים את הכפתורים במקום לצלם, כנראה שהחלופה הפשוטה יותר תשרת אתכם טוב יותר.

למי שכבר מכיר צילום ידני, ההמלצה שלי זהירה יותר. כדאי לבדוק אם ההגדרות שאתם צריכים נמצאות בדיוק במקום ובצורה שנוחה לכם, מפני שתחושת השליטה משתנה ממכשיר למכשיר. גם אם האפליקציה מתאימה לרוב השימושים שלכם, ייתכן שבצילום מהיר או בתאורה מורכבת תעדיפו לעבור זמנית למצלמה המובנית.

הטיפ החשוב ביותר שלי הוא ליצור לעצמכם “מצב עבודה” ולא אוסף של ניסויים. הגדירו מטרה לכל צילום, שמרו על אחיזה יציבה, שנו פרמטר אחד בכל פעם ובדקו את התוצאה בהגדלה. השיטה הזאת הופכת את ProCam X מכלי עם אפשרויות רבות לאפליקציה שאפשר להשתמש בה באופן עקבי. היא גם עוזרת להבחין בין בעיה שהגדרה יכולה לפתור לבין בעיה שמקורה באור, בתנועה או במגבלות הטלפון.

השורה התחתונה מניסיון שימוש

ProCam X מתאימה לי בעיקר כשאני רוצה להיות מעורב יותר בתהליך הצילום. היא נותנת סיבה לעצור, לקרוא את הסצנה ולבחור הגדרה במקום לקבל תוצאה אוטומטית בלי להבין אותה. במצבים כמו צילום אובייקטים, נוף, מסמכים ותמונות בתאורה משתנה, הגישה הזאת יכולה להוביל לתוצאות עקביות יותר.

מצד שני, היא אינה הבחירה הראשונה שלי לרגעים שבהם המהירות קודמת לכל. המשתמש שצריך צילום מיידי, עיבוד אוטומטי ופחות התעסקות עשוי להרגיש נוח יותר עם האפליקציה המובנית או עם כלי צילום פשוט. גם מי שמחפש עריכה מתקדמת לאחר הצילום צריך להפריד בין תהליך הלכידה לבין תהליך העיבוד, ולא לצפות שאפליקציית מצלמה אחת תעשה הכול.

בסופו של דבר, אני ממליץ עליה למי שרוצה ללמוד את המצלמה שבכיס שלו ולפתח שגרה מדויקת יותר. המחיר אינו גבוה במיוחד, אבל הוא מוצדק רק אם אתם באמת מתכוונים להשתמש בשליטה שהיא מציעה. אם תיגשו אליה בהדרגה, תתרגלו כמה תרחישים קבועים ותדעו מתי לחזור לאוטומטי, היא יכולה להפוך לכלי צילום שימושי מאוד ולא רק לניסיון חד-פעמי.