Songsterr Guitar Tabs & Chords

ניתוח מאת Appcrazy

מה שהופך את Songsterr למעניין בעיניי הוא לא עצם קיומן של טאבים, אלא הדרך שבה הם הופכים את התווים למסך שאפשר לנגן איתו. במקום להסתכל על דף סטטי ולנסות לנחש איפה אנחנו נמצאים, אני יכול לעקוב אחרי השיר בזמן שהוא מתקדם, להקשיב לחלק הרלוונטי ולתרגל את התפקיד שלי בתוך ההקשר המוזיקלי. זו אפליקציית מוזיקה ואודיו של Songsterr, והיא מתאימה במיוחד למי שלומד גיטרה, בס או תופים דרך חיקוי, חזרה והקשבה.

המאגר שלה כולל יותר ממיליון טאבים ואקורדים לכלים האלה, לכן התחושה הראשונית היא של ספרייה רחבה מאוד ולא של אוסף מצומצם לשיעורים בסיסיים. עם זאת, הכמות לבדה אינה הסיבה שבגללה הייתי ממליץ עליה. הערך האמיתי נמצא בנגן האינטראקטיבי: הוא עוזר לי להפוך קטע מורכב לרצף שאפשר להבין, לעצור, לחזור עליו ולתרגל בהדרגה. עבורי, זה ההבדל בין “מצאתי את הטאב של השיר” לבין “אני באמת יודע איך להתחיל לנגן אותו”.

נגן אינטראקטיבי שמחבר בין הטאב לבין הנגינה

בטאב רגיל אני רואה מספרים, סימנים ומבנה של שיר, אבל עדיין צריך לבנות בראש את הקצב ואת סדר הכניסות. כאן הנגן נותן לתווים תנועה. כשאני עוקב אחרי השורה המתנגנת, קל יותר להבין מתי לעבור למיתר הבא, מתי להחזיק צליל ומתי חלק מסוים חוזר. זה לא מחליף מורה או אוזן מוזיקלית, אבל הוא מוריד חלק מהעומס שמפריע להתחיל.

היכולת הזו משמעותית במיוחד בשירים שבהם הגיטרה אינה מנגנת רק אקורדים פתוחים. ריפים קצרים, מעברים בין חלקים, תפקידי בס שחוזרים מתחת לגיטרה וקצב תופים שמחזיק את כל הקטע יכולים להיראות מבלבלים על הנייר. כשהם מוצגים בתוך נגן, אני יכול לראות את התפקיד כחלק ממשפט מוזיקלי ולא כאוסף הוראות מנותקות. היתרון המרכזי הוא הקשר בין מה שאני רואה לבין מה שאני שומע.

אני גם אוהב את העובדה שהאפליקציה אינה מוגבלת לגיטרה בלבד. אם אני מנגן בס, אותו רעיון עובד בצורה טבעית: במקום ללמוד רק את שמות התווים, אני יכול להקשיב לאופן שבו התפקיד משתלב עם השיר. למתופפים, הצגת המקצב בתוך רצף מוזיקלי יכולה לעזור להבין את המעבר בין בתים, פזמונים ומעברים, גם אם היא לא הופכת את לימוד התופים לפשוט בן לילה.

הגישה הזו שונה מאפליקציות שמלמדות שיעורים מסודרים או מאפליקציות שמציגות בעיקר אקורדים. שיעור מובנה טוב למי שצריך מסלול מהבסיס, עם הסברים ותרגילים שמתקדמים לפי רמה. אקורדים בלבד מספיקים למי שרוצה ללוות שירה. Songsterr מכוונת יותר למי שכבר בחר שיר ורוצה להבין את התפקיד המדויק שלו. לכן היא מרגישה כמו סביבת תרגול ממוקדת, לא כמו קורס מלא.

פרסומות

איך אני משתמש בטאב בלי ללכת לאיבוד

כשאני פותח שיר חדש, אני לא מתחיל מיד במהירות מלאה. קודם אני מקשיב לחלק קצר ומסתכל על המבנה. אני מנסה לזהות אם מה שמופיע הוא פתיחה, בית, פזמון או מעבר, ורק אחר כך מתחיל לפרק את הקטע. השימוש בנגן הופך את הפעולה הזו לנוחה יותר, כי אפשר לחזור שוב ושוב לאותו אזור במקום לנגן את כל השיר מההתחלה.

טיפ שעזר לי במיוחד הוא להפריד בין שלוש מטרות: להבין את התווים, לזכור את הסדר ולנגן בקצב. אם אני מנסה להשיג את שלושתן בבת אחת, טאב מסובך נראה קשה יותר ממה שהוא באמת. אני מתחיל מהבנת התנועה, ממשיך לחזרה איטית ומסיים בניסיון להשתלב בהשמעה. כך האפליקציה אינה רק מסך שמציג מידע, אלא כלי שמארגן את האימון.

הציצו בבלוג שלנו

בקטעים מהירים, אני מעדיף לעבוד על משפט קטן ולא על עמוד שלם. אני חוזר אליו עד שהידיים מתחילות לזכור את התנועה, ואז מחבר אותו למשפט הבא. זה שימוש פחות очевидי במאגר גדול: לא חייבים לבחור שיר שלם כמטרה. אפשר לקחת ממנו חלק אחד בלבד, להשתמש בו כתרגיל טכני ולהמשיך הלאה.

עוד דרך יעילה היא להשוות בין תפקידים. אם אני מנגן גיטרה, אני יכול להסתכל לרגע על תפקיד הבס או התופים כדי להבין איפה נמצאת הפעימה. גם אם איני מתכוון ללמוד את הכלי השני, ההקשר הזה עוזר לי לנגן בצורה יציבה יותר. הוא מזכיר לי שאני לא מתרגל סדרת מספרים, אלא חלק ממוזיקה שיש לה דופק ומבנה.

תרחיש יומיומי שבו האפליקציה באמת שימושית

נניח שאני רוצה להכין שיר לחזרה עם חברים בערב. אין לי זמן ללמוד את כל היצירה באופן מושלם, אבל אני צריך להגיע כשאני יודע את הפתיחה, את המעבר לפזמון ואת התפקיד שחוזר לאורך השיר. במקרה כזה אני פותח את Songsterr, מאתר את הגרסה המתאימה לכלי שלי ומתחיל מהחלקים שצפויים להופיע הכי הרבה.

במקום לבזבז את כל זמן האימון על קריאת הטאב, אני מחלק את העבודה למקטעים. קודם אני בודק שהאצבוע או המיקום על הכלי הגיוניים לי, אחר כך אני חוזר על המעבר בין שני חלקים, ולבסוף מנגן יחד עם הנגן. אם אני נתקע, אני חוזר לנקודה הבעייתית ולא מפרש את הכישלון כסימן שאני לא מסוגל לנגן את השיר.

התרחיש הזה מתאים גם למי שמנגן לבד בבית. אפשר להשתמש באפליקציה כדי לשמר שירים שכבר למדתי, לבדוק תפקידים ששכחתי או לקבל רעיון חדש לתרגול. היא שימושית במיוחד כשיש לי מטרה מוגדרת: ללמוד ריף, להתכונן לחזרה או להבין תפקיד שמיעה שלא הצלחתי לפענח.

לעומת זאת, אם אני מחפש ליווי מלא בסגנון קריוקי, שיעורי וידאו או מסלול שמתחיל מהאחיזה הראשונה בגיטרה, זו כנראה לא הבחירה הראשונה שלי. הנגן יכול לעזור לי לנגן עם השיר, אבל הוא אינו תחליף להסבר אנושי על יציבה, תנועה, מתח ביד או תיקון טעויות. מי שמתחיל מאפס עשוי להפיק יותר מקורס מסודר, ובמקביל להשתמש כאן רק אחרי שיקבל את היסודות.

מה מקבלים בחינם ומה משנה את חוויית השימוש

האפליקציה זמינה בחינם, וזה מאפשר להתחיל לבדוק את הרעיון בלי התחייבות. לצד זאת, קיימות רכישות בתוך האפליקציה במחיר של כעשרים שקלים לפריט. מבחינתי, חשוב לגשת לזה בצורה מעשית: קודם לבדוק אם שיטת הטאבים האינטראקטיביים מתאימה לי, ורק אחר כך להחליט אם יש ערך בהוצאה נוספת. מי שמתרגל פעם בשבוע בלבד לא בהכרח ירגיש צורך להשקיע, בעוד שמי שעובד עם האפליקציה באופן קבוע עשוי לראות בה כלי מרכזי.

הדירוג הממוצע שלה הוא 4.5 מתוך קהל של עשרות אלפי מדרגים, והיא עברה את רף חמשת מיליון ההתקנות. המספרים האלה לא מבטיחים שכל שיר או כל גרסה יתאימו לי, אבל הם כן מצביעים על כך שהרעיון פונה לקהל רחב של נגנים. בעיניי, זה גם מחייב ציפיות נכונות: מאגר גדול נותן הרבה אפשרויות, אך דורש ממני לבחור בקפידה את העיבוד שמתאים לרמה ולכלי שלי.

Songsterr מדורגת PEGI 3, והיא פועלת במכשירים עם Android 7.0 ומעלה. הגרסה הנוכחית היא 6.4.23, והאפליקציה נמצאת בחנות מאז ינואר 2012. עבור משתמש שמחזיק מכשיר Android ותיק יחסית, דרישת המערכת הנמוכה יכולה להיות נקודה חיובית. עדיין, חוויית תרגול טובה תלויה גם בגודל המסך ובנוחות הקריאה: במסך קטן, שורות צפופות עלולות להיות פחות נוחות בזמן נגינה.

החיכוך האמיתי: מאגר גדול אינו מורה אישי

החיסרון הראשון שאני מרגיש הוא עודף אפשרויות. כשיש כל כך הרבה טאבים, קל להקדיש זמן לחיפוש במקום לנגינה. לפעמים אני מוצא כמה גרסאות לאותו שיר וצריך להחליט איזו מהן מתאימה לי. אם איני יודע להבחין בין עיבוד בסיסי, תפקיד מתקדם או גרסה שאינה תואמת בדיוק להקלטה שאני מכיר, המאגר עלול ליצור בלבול במקום לפתור אותו.

החיסרון השני הוא שהנגן אינו יודע מה הידיים שלי מסוגלות לבצע. הוא מציג את התפקיד, אבל אינו עוצר כדי להסביר למה אצבוע מסוים נוח יותר, איך להחזיק מפרט או כיצד להימנע מתנועה מיותרת. אני יכול ללמוד את הרצף ועדיין לפתח הרגל לא יעיל. לכן אני ממליץ לשלב את האפליקציה עם הקשבה ביקורתית ועם בדיקה של טכניקה, במיוחד בקטעים מהירים או מתוחים.

יש גם פער בין “אפשר לנגן את התווים” לבין “אפשר לנגן את השיר בצורה משכנעת”. טאב עשוי לעזור לי למצוא את הצלילים, אבל תחושה, דינמיקה, השתקות ותזמון דורשים אימון נוסף. אם אני מתרכז רק בסמן שמתקדם, אני עלול לנגן נכון על הנייר אך לא להישמע כמו המוזיקה המקורית. הדרך הטובה יותר היא להשתמש בנגן כשלד, ואז להרים את הראש ולהקשיב לתוצאה.

בהשוואה לאתרי אקורדים פשוטים, היתרון כאן הוא עומק התפקיד וההקשר המוזיקלי. בהשוואה לאפליקציות לימוד עם סרטונים, היתרון הוא חופש הבחירה והיכולת להגיע מהר לשיר מסוים. אבל כל יתרון מגיע עם מחיר: אין כאן בהכרח מסלול שמכריח אותי להתקדם, ולכן המשמעת נשארת אצלי. מי שאוהב הוראות ברורות, שיעורי בית ומשוב רציף עלול להרגיש שהכלי פתוח מדי.

למי היא מתאימה במיוחד

אני חושב שהקהל הטוב ביותר הוא נגן שכבר יודע לקרוא טאבים בסיסיים ורוצה לעבור משירים פשוטים לתפקידים מדויקים יותר. גם נגן בינוני שמכיר אקורדים אך מתקשה בריפים, במעברים או בתפקידי בס יכול להרוויח מהנגן האינטראקטיבי. הוא נותן מסגרת ברורה לתרגול בלי לכפות עליי תוכנית לימודים שאינה קשורה לשירים שאני אוהב.

היא מתאימה גם לנגנים שמחליפים בין כלים. אם אני מנגן גיטרה אבל רוצה להבין מה הבס עושה, או מתופף שרוצה להתמצא במבנה של שיר, המאגר הרב-כלי מאפשר להסתכל על אותה יצירה מזוויות שונות. זו דרך טובה לפתח מודעות להרכב, לא רק לשפר את החלק האישי שלי.

מתחילים מוחלטים יכולים להשתמש בה, אבל כדאי להם לראות בה כלי משלים. לפני שמנסים ללמוד שיר מהיר, עדיף לדעת לכוון את הכלי, לקרוא מספרים על המיתרים ולהבין קצב בסיסי. אחרת, התצוגה האינטראקטיבית עלולה להיראות כמו הוראות שמתחלפות מהר מדי. במקרה כזה, מורה, מדריך מסודר או אפליקציית יסודות יהיו בחירה יעילה יותר בתחילת הדרך.

גם מי שמחפש רק אקורדים לליווי פשוט עשוי להעדיף פתרון ממוקד יותר. אם כל מה שאני רוצה הוא לנגן כמה אקורדים ולשיר, עומק התפקידים כאן עלול להיות מיותר. Songsterr מתחילה להיות משתלמת באמת כשאני רוצה לדעת מה מנוגן בפועל, ולא רק לקבל גרסה מקוצרת שאפשר ללוות איתה.

איך להפיק ממנה יותר בלי להפוך את האימון למסורבל

אני ממליץ לבחור מראש יעד קטן לכל אימון. לדוגמה, ללמוד את הפתיחה בלבד, לייצב מעבר אחד או להבין את תפקיד הבס בפזמון. יעד כזה מונע מהמאגר למשוך אותי לשיטוט אינסופי. אחרי שהחלק יושב, אפשר להרחיב אותו בהדרגה ולאסוף את השיר כמו סדרה של אבני בניין.

כדאי גם לשמור על איזון בין צפייה להקשבה. אם אני מסתכל רק על הטאב, אני נעשה תלוי במסך. אם אני מקשיב בלבד, אני עלול לפספס פרטים. השילוב הנכון מבחינתי הוא להסתכל בתחילת הלמידה, להקשיב בזמן הנגינה ולנסות מדי פעם לבצע את הקטע בלי להביט בכל שורה. כך האפליקציה מסייעת לי ללמוד, אך לא מחליפה את הזיכרון המוזיקלי.

כשאני מתכונן לנגינה עם אחרים, אני בודק לא רק אם אני מצליח לעבור את התווים, אלא אם אני נשאר יציב כאשר השיר ממשיך. זה שימוש חשוב בנגן: הוא מאפשר לי לזהות את ההבדל בין תרגול מבודד לבין נגינה בתוך רצף. אם אני נופל שוב ושוב באותו מעבר, אני יודע שהבעיה אינה בהכרח בתווים עצמם, אלא בתזמון של הכניסה אליהם.

בסופו של דבר, Songsterr היא בחירה חזקה למי שרוצה ללמוד שירים דרך טאבים חיים ונגן שמחזיק את ההקשר המוזיקלי. אני ממליץ עליה לחובבי גיטרה, בס ותופים שכבר מחזיקים בסיס ומחפשים דרך מעשית לפרק שירים, לתרגל תפקידים ולהגיע מוכנים יותר לחזרה. היא פחות מתאימה למי שצריך מורה דיגיטלי שמסביר כל תנועה, או למי שמסתפק באקורדים פשוטים. אם אני משתמש בה עם מטרה ברורה, מקשיב ולא רק קורא, ומקבל את מגבלות הטאב, היא הופכת ממאגר גדול לכלי עבודה יומיומי באמת.