ToonMe - cartoons from photos

נותח על ידי Appcrazy

יש אפליקציות צילום שמנסות לשפר תמונה, ויש אפליקציות שהופכות אותה למשהו אחר לגמרי. ToonMe שייכת לקבוצה השנייה: היא לוקחת תמונה רגילה ומעבירה אותה דרך סגנונות איור וקריקטורה, כך שהתוצאה מרגישה יותר כמו דמות מצוירת מאשר כמו צילום שעבר פילטר קטן. אחרי שבדקתי אותה, התרשמתי שהרעיון המרכזי שלה פשוט להבנה, אבל ההבדל האמיתי מורגש דווקא בבחירת התמונה ובמידת ההתאמה של הסגנון לפנים.

היישום פותח על ידי PHOTO LAB DMCC, והוא זמין כאפליקציית צילום חינמית למכשירי Android. הוא מדורג PEGI 3, מתאים למערכת הפעלה 6.0 ומעלה, והגרסה הנוכחית שלו היא 0.7.21. בחנות הוא מחזיק ממוצע של 4.5 מתוך 5, עם כמות גדולה מאוד של משתמשים שנתנו לו ציון, ולכן ברור שהוא כבר לא כלי נישתי שמיועד רק לחובבי עריכה.

המרכז של ToonMe: להפוך צילום לדמות מצוירת

היכולת שהכי עניינה אותי היא ההמרה של דיוקן לסגנון מאויר. לא מדובר רק בהוספת צבעים חזקים או קו מתאר מעל התמונה. המטרה היא לשנות את השפה החזותית של הפנים: העיניים, השיער, צורת הפנים וההבעה מקבלים טיפול שמנסה לגרום לתוצאה להיראות כמו איור של אדם מסוים.

האפקט הזה עובד היטב כאשר התמונה המקורית ברורה, הפנים פונות יחסית למצלמה, ויש תאורה סבירה. בתנאים כאלה, אפשר לקבל תמונת פרופיל שמרגישה אישית יותר מתמונה רגילה, בלי לשבת מול תוכנת עריכה ולבנות את המראה ידנית. החוזקה האמיתית היא המהירות שבה רעיון ויזואלי הופך לתמונה שאפשר לשתף.

מה שמצא חן בעיניי הוא שהאפליקציה מתאימה במיוחד למי שרוצה תוצאה עם אופי, ולא רק תיקון קטן. אם אתם מחפשים עור חלק יותר, חיתוך מדויק או שליטה מקצועית בכל פרט, ToonMe אינה בהכרח הבחירה הראשונה שלי. אבל אם המטרה היא לקחת סלפי, תמונת חברים או צילום משפחתי ולהעניק להם מראה מאויר, היא מגיעה מהר מאוד לנקודה.

הסגנונות השונים אינם שקולים זה לזה. תמונה אחת יכולה להיראות מצוין בסגנון עדין, בעוד שסגנון דרמטי יותר יבליט בצורה לא מחמיאה את האף, את השיער או את הצללים מתחת לעיניים. לכן לא כדאי לשפוט את האפליקציה לפי ניסיון בודד. התוצאה תלויה בשילוב שבין הצילום, מבנה הפנים והסגנון שנבחר.

פרסומות

מה קורה כשמתחילים מתמונה אמיתית

בתהליך השימוש, אני מתחיל מבחירת תמונה קיימת או צילום חדש, ואז בוחן את העיבודים שהאפליקציה מציעה. כאן חשוב לא למהר לבחור את התוצאה הראשונה. לפעמים התמונה שנראית הכי מרשימה בתצוגה המקדימה אינה זו שהכי דומה לאדם שבתמונה. אני מעדיף להשוות בין כמה אפשרויות ולבדוק במיוחד את העיניים, קו הלסת והשיער.

הטיפ הזה נשמע קטן, אבל הוא משנה את התוצאה. באיור פנים, הדמיון אינו נמדד רק בצבעים או באווירה. אם העיניים מקבלות צורה שונה מדי או שהשיער הופך לגוש אחיד, התמונה יכולה להיות יפה ועדיין לא להרגיש כמו האדם המקורי. לכן אני בודק קודם את הדמיון, ורק אחר כך את מידת ה״וואו״ של האפקט.

הציצו בבלוג שלנו

תמונה עם אדם יחיד היא בדרך כלל נקודת פתיחה נוחה יותר מתמונה עמוסה. כשיש כמה אנשים בפריים, כל פנים עשויות לקבל טיפול מעט שונה, ולעיתים הקומפוזיציה הכוללת נעשית פחות אחידה. זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בתמונות קבוצתיות, אלא שכדאי לצפות לתוצאה ניסיונית יותר ולבחור צילום שבו הפנים אינן קטנות מדי.

גם הרקע משפיע על התחושה. רקע עמוס יכול להתחרות בדמות המצוירת, במיוחד כאשר הסגנון משתמש בקווים חזקים או בצבעים בולטים. במקרה כזה, חיתוך פשוט של התמונה לפני ההמרה עשוי לעזור יותר מניסיון לתקן את התוצאה אחר כך. זה אחד השימושים החכמים באפליקציה: להכין את חומר הגלם לפני שמפעילים את האפקט.

איך לבחור צילום שייתן תוצאה טובה יותר

אני ממליץ להתחיל בתמונה שבה הפנים אינן מוסתרות במשקפי שמש, כובע או יד. לא משום שהאפליקציה אינה יכולה להתמודד עם פרטים כאלה, אלא מפני שכל הסתרה מצמצמת את המידע שממנו היא בונה את האיור. צילום חד, עם הבעה טבעית ואור שמגיע מהחזית, נותן בדרך כלל בסיס אמין יותר.

פרסומות

תמונות עם הבעה מוגזמת יכולות להיות משעשעות, אבל הן גם מבליטות טעויות. אם אתם רוצים תמונת פרופיל או תמונה לשליחה למשפחה, עדיף להתחיל בהבעה רגועה. אם אתם רוצים דווקא תוצאה קומית, חיוך רחב או פרצוף מופתע יכולים לעבוד היטב, כל עוד הפנים נשארות ברורות.

עוד שיקול הוא המרחק. צילום שבו הראש קטן מאוד בתוך הפריים משאיר פחות מקום לפרטים שהופכים את הדמות למזוהה. במקרה כזה, חיתוך מתון סביב הפנים יכול לשפר את התוצאה. לעומת זאת, חיתוך קרוב מדי עלול להעלים חלק מהשיער או מהצוואר ולגרום לאיור להיראות פחות טבעי.

המלצה מעשית נוספת היא לשמור את התמונה המקורית ולא להחליף אותה מיד בגרסה המאוירת. ToonMe נועדה ליצירת וריאציה יצירתית, לא בהכרח לעבודה על הקובץ המקורי. אני אוהב להשוות בין השתיים לפני שיתוף, משום שלעתים הגרסה המצוירת מתאימה לסטורי או לאווטאר, בעוד שהתמונה הרגילה מתאימה יותר להקשר אישי או מקצועי.

התרחיש שבו היא באמת משתלמת

השימוש הכי מוצלח שמצאתי הוא יצירת תמונת פרופיל אישית לרשת חברתית או לאפליקציית הודעות. במקום לבחור צילום שכבר הופיע אצל כולם, אפשר ליצור גרסה מאוירת שמזהים בה את האדם, אך היא עדיין מרגישה חדשה. זה מתאים במיוחד למי שרוצה להחליף תמונה בלי להצטלם מחדש בעשרות ניסיונות.

תרחיש יומיומי טוב הוא הכנת תמונה ליום הולדת של חבר. אני יכול לקחת צילום ברור שלו, לבדוק כמה סגנונות, לבחור את זה ששומר בצורה הטובה ביותר על ההבעה שלו, ואז לשתף את התוצאה עם ברכה קצרה. כאן הערך אינו רק באיכות האיור; הוא בכך שהתהליך מהיר מספיק כדי להפוך רעיון ספונטני למשהו אישי.

פרסומות

היא יכולה להתאים גם למשפחה שרוצה ליצור סדרת תמונות מאוירות. כדי שהתוצאה תיראה אחידה, כדאי להשתמש בתמונות עם תאורה דומה ולבחור סגנון קבוע לכל בני המשפחה. אם כל אדם מקבל סגנון אחר לגמרי, האוסף יהיה צבעוני, אבל פחות ירגיש כמו סדרה אחת.

יוצרי תוכן מתחילים יכולים להשתמש בה כדי להכין תמונת פתיחה, דמות מזוהה או תמונה שמושכת תשומת לב בפיד. עם זאת, לא הייתי בונה עליה לבדה עבור שפה גרפית שלמה. היא טובה ליצירת חומר ויזואלי מהיר, אך מי שצריך עקביות מושלמת בין עשרות תמונות יגלה שכל צילום מגיב אחרת לעיבוד.

גם ילדים ובני נוער עשויים ליהנות ממנה, במיוחד מפני שדירוג הגיל שלה הוא PEGI 3. ועדיין, אני לא רואה בזה סיבה להתעלם מהשיחה הרגילה על שיתוף תמונות. לפני שמפרסמים תמונה מאוירת של אדם אחר, כדאי לקבל את הסכמתו, גם אם התוצאה נראית מחמיאה ומשעשעת.

מה היא עושה טוב יותר מעורך תמונות רגיל

בעורך תמונות מסורתי יש בדרך כלל יותר שליטה: אפשר לכוון בהירות, ניגודיות, חידוד, רוויה וחיתוך. היתרון שלו הוא דיוק. אני יכול להחליט בדיוק כמה לשנות כל פרט. החיסרון הוא שהדרך לתוצאה מעניינת דורשת זמן, ניסוי והבנה של כלי העריכה.

ToonMe פועלת בכיוון ההפוך. היא מצמצמת את העבודה הידנית ומציעה שינוי חזותי גדול כבר מההתחלה. עבור משתמש שרוצה איור מוכן לשיתוף, זה יתרון משמעותי. עבור צלם או מעצב שרוצה שליטה מלאה, זו מגבלה ברורה. לכן אני לא רואה בה תחליף לעורך תמונות מלא, אלא כלי ממוקד יותר.

פרסומות

בהשוואה לפילטרים רגילים של מצלמה, היא יוצרת שינוי עמוק יותר בזהות החזותית של התמונה. פילטר יכול להוסיף גוון או אווירה, אבל כאן הפנים עצמן הופכות למרכז האיור. מצד שני, פילטר עדין יהיה בדרך כלל צפוי ובטוח יותר: הוא פחות עלול לשנות תווי פנים בצורה שתפריע למי שמכיר את האדם.

מול ציור ידני או הזמנה ממאייר, היתרון הוא כמובן הנגישות והמהירות. אין צורך להסביר לאמן מה אתם רוצים או להמתין לתוצאה. אבל איור ידני יכול לשמר פרטים אישיים בצורה מדויקת יותר ולהציע סגנון ייחודי. אם התמונה מיועדת למתנה חשובה או לפרויקט מקצועי, הייתי בודק אם האוטומציה מספיקה לפני שמסתפק בה.

המחיר של הנוחות והנקודות שעלולות להפריע

האפליקציה מוצעת בחינם, אך כוללת רכישות בתוך האפליקציה בטווח של 3.40 עד 325.00 ש״ח לפריט. עבורי, המשמעות היא שכדאי להיכנס אליה עם ציפייה ברורה: אפשר להתחיל בלי לשלם, אבל לא כל חוויית השימוש בהכרח נשארת באותה מסגרת. לפני אישור רכישה, אני בודק היטב מה בדיוק נפתח ומה מתאים לי, במקום ללחוץ מתוך הרגל.

הפער בין תוצאה מוצלחת לתוצאה בינונית יכול להיות גדול. כאשר הפנים מצולמות בזווית, נמצאות בצל או מופיעות בפריים קטן, האיור עלול להיראות פחות דומה. זה אינו כשל בכל ניסיון, אבל זו סיבה טובה לא למחוק את המקור ולא להניח שכל תמונה תהפוך אוטומטית לתמונה ראויה לפרסום.

יש גם עניין של טעם. סגנון מצויר שמרגיש מקסים לאדם אחד עלול להיראות מוגזם לאחר. מי שאוהב עריכה טבעית, צבעים מאופקים ותוצאה כמעט מציאותית, עשוי להעדיף אפליקציית ריטוש רגילה. ToonMe מכוונת לשינוי ברור, ולכן היא פחות מתאימה למי שרוצה רק להעלים פגם קטן או לאזן תאורה.

עוד trade-off הוא בין דמיון לבין אפקט. ככל שהעיבוד דרמטי יותר, כך התמונה יכולה להיות בולטת יותר, אך גם להתרחק מהאדם המקורי. אני פותר את זה בכך שאני בוחר לפי מטרת התמונה: לתמונה מצחיקה עם חברים אני מרשה יותר חופש, ואילו לתמונת פרופיל אני מעדיף סגנון ששומר על מבנה הפנים.

העובדה שיש לה מעל מאה מיליון התקנות וממוצע של 4.5 מעניקה ביטחון מסוים בכך שהרעיון מדבר לקהל רחב, אבל היא אינה מבטיחה שכל צילום יתאים לכל משתמש. נתוני פופולריות אומרים שהרבה אנשים מצאו בה ערך; הם לא מחליפים בדיקה של הסגנונות על התמונות שלכם.

למי היא מתאימה, ולמי עדיף לחפש כלי אחר

היא מתאימה במיוחד למי שרוצה תוצאה יצירתית בלי ללמוד עריכה. אם אתם מחליפים תמונת פרופיל, מכינים ברכה אישית, רוצים להפתיע חבר או מחפשים דרך להפוך סלפי רגיל למשהו עם אופי, יש כאן ערך ברור. גם משתמשים שמעדיפים לעבוד מהר ולא להתעסק בשכבות, מסכות והגדרות ירגישו שהיא נגישה.

היא מתאימה פחות למי שצריך ריטוש מדויק, תיקוני צבע מקצועיים או שליטה בפרטים קטנים. אם אתם עורכים תמונות לעבודה, למוצר או למותג שדורש מראה עקבי, עורך תמונות מלא יהיה בחירה בטוחה יותר. גם מי שאינו אוהב תמונות שמרגישות ״מעובדות״ מאוד עלול להתאכזב מהכיוון המרכזי של האפליקציה.

למשתמש שמתלבט אם לשלם, הייתי מציע להתחיל בתמונות שונות ובמטרות שונות: צילום פנים, תמונה קבוצתית ותמונה עם רקע מורכב. כך אפשר להבין אם הסגנונות מתאימים לחומר שלכם לפני שמחליטים על רכישה בתוך האפליקציה. אין טעם לשלם רק מפני שתוצאה אחת נראתה יפה, אם רוב התמונות שאתם רוצים לערוך אינן מגיבות באותה מידה.

למי ששואל אם היא מתאימה לשימוש מהיר, התשובה שלי היא כן, בתנאי שמגיעים עם צילום מוכן ובוחרים לפי מטרה. למי ששואל אם היא מחליפה מצלמה או תוכנת עריכה, התשובה היא לא. היא מתמקדת בהפיכת תמונות קיימות לדמויות מאוירות, וזה בדיוק המקום שבו היא מעניינת.

הגרסה הנוכחית, 0.7.21, עובדת על Android 6.0 ומעלה, כך שהיא אינה מיועדת רק למכשירים חדשים. עבורי, זה הופך אותה לנגישה יותר למי שמחזיק טלפון ותיק יחסית, אף שהחוויה בפועל עדיין תלויה במכשיר ובתמונה שבוחרים. בכל מקרה, כדאי לשמור את הקובץ המקורי ולבחון את התוצאה לפני שיתוף.

פסק הדין שלי אחרי השימוש

ToonMe מצליחה משום שהיא אינה מנסה להיות הכול לכולם. היא לוקחת את הפעולה המוכרת של בחירת תמונה ומוסיפה לה כיוון ברור: להפוך אדם לדמות מצוירת. כשהצילום מתאים והסגנון נבחר בקפידה, התוצאה יכולה להיות אישית, משעשעת ומוכנה לשיתוף בתוך זמן קצר.

החיסרון הוא שהאוטומציה אינה מבטיחה דמיון מושלם, והסגנונות הדרמטיים עלולים להרחיק את התוצאה מהפנים המקוריות. גם הרכישות בתוך האפליקציה דורשות תשומת לב, במיוחד אם אתם רוצים להשתמש בה שוב ושוב. מבחינתי, אלה מגבלות הגיוניות לכלי שמעדיף מהירות ואפקט חזותי על פני שליטה מקצועית.

אני ממליץ עליה למי שרוצה להוסיף לתמונות שלו אופי מאויר, ולא למי שמחפש רק ליטוש עדין. הדרך הטובה ביותר להשתמש בה היא לבחור צילום ברור, להשוות כמה סגנונות, לשמור את המקור ולבחור את הגרסה שמתאימה להקשר. אם זה מה שאתם מחפשים, האפליקציה של PHOTO LAB DMCC היא כלי מהנה ושימושי; אם אתם רוצים עריכה מדויקת עד הפרט האחרון, עדיף להישאר עם עורך תמונות מסורתי.