AI Dungeon: RPG & Story Maker

ניתוח מאת Appcrazy

יש משחקים שמבקשים ממני ללמוד מערכת חוקים, לבחור דמות ולהתקדם במסלול שנכתב מראש. AI Dungeon: RPG & Story Maker הולך לכיוון אחר לגמרי: הוא מציע לי להיכנס להרפתקת RPG נרטיבית שבה הטקסט שנוצר סביב הפעולות שלי הוא חלק מרכזי מהמשחק. במקום להסתפק בבחירות סגורות, אני יכול לנסח פעולה, רעיון או תגובה ולראות לאן הסיפור מתפתח.

אחרי שימוש במשחק, הרושם שלי הוא שמדובר בחוויה שמתאימה בעיקר למי שאוהב לדמיין, לכתוב ולבדוק גבולות של עלילה. זה פחות משחק הרפתקה קלאסי עם שלבים ברורים, ויותר ארגז חול סיפורי. לפעמים הוא מצליח להפתיע אותי ולגרום לי להמשיך עוד סיבוב, ולפעמים הוא דורש ממני להשקיע יותר מחשבה כדי שהעלילה לא תאבד כיוון.

איך החוויה עובדת ולמי היא מתאימה

הבסיס פשוט להבנה: אני נכנס לעולם, מתחיל סיטואציה ומתקדם באמצעות פעולות וטקסט. המערכת מנסה להמשיך את הסיפור בהתאם למה שכתבתי, ולכן התחושה שונה ממשחק שבו כל אפשרות כבר הוכנה מראש. אפשר לשחק מתוך דמיון חופשי, לנסות תפקידים שונים או לבנות תרחיש שמתחיל מנקודת מוצא מוכרת ומקבל תפנית אישית.

החופש הזה הוא גם היתרון הגדול וגם הדרישה המרכזית מהשחקן. אם אני כותב פעולה כללית מדי, התוצאה עלולה להרגיש פחות ממוקדת. לעומת זאת, כשאני מציין מי פועל, מה המטרה ומה הסיכון, קל לי יותר לשמור על סיפור ברור. זה אחד הטיפים החשובים שלי: לא לכתוב רק “אני נכנס לחדר”, אלא להוסיף כוונה, למשל חיפוש אחר רמז, ניסיון להסתיר פחד או רצון לבדוק אם מישהו עוקב אחריי.

בתרחיש יומיומי, אני יכול לפתוח את המשחק בזמן נסיעה או בהפסקה קצרה, לבחור רעיון כמו חוקר שמגיע לעיירה נטושה, ולשחק כמה דקות בכל פעם. אם אני חוזר עם מטרה ברורה, קל יותר להמשיך מאותה נקודה. אם אני מנסה לשחק בלי כיוון בכלל, הסיפור עלול להפוך לרצף של אירועים אקראיים במקום להרפתקה שאני באמת מוביל.

המשחק פותח על ידי Latitude Inc., והוא מסווג כמשחק הרפתקה. הוא זמין ללא תשלום, מה שהופך את הכניסה אליו לקלה יחסית, אבל קיימות רכישות בתוך המשחק בטווח של 3.20 עד 999.90 שקלים לפריט. מבחינתי, זו נקודה שצריך להבין כבר בהתחלה: אפשר להתחיל בלי לשלם, אך מי שרוצה להוציא כסף צריך להתייחס לרכישות כחלק נפרד מההחלטה ולא כהכרח כדי לבדוק אם הרעיון מתאים לו.

פרסומות

הדירוג הממוצע שלו הוא 3.7 מתוך 5, והוא צבר יותר ממיליון התקנות. המספרים האלה מצביעים על משחק מוכר עם קהל משמעותי, אבל לא על חוויה שתתאים לכולם. גם דירוג גיל PEGI 12 חשוב כאן, במיוחד להורים: מדובר במשחק סיפורי שבו התוכן תלוי במידה רבה בכיוון שהשחקן נותן להרפתקה, ולכן כדאי שהשימוש יתאים לגיל ולרמת הבשלות של המשתמש.

החופש הנרטיבי דורש ממני להיות גם שחקן וגם כותב

במשחקי RPG רגילים אני בדרך כלל מקבל עולם מוגדר, דמויות עם תפקידים ברורים ומשימות שמסמנות לי לאן ללכת. כאן אני צריך לקחת חלק גדול יותר ביצירת המסגרת. זה יכול להיות כיף מאוד למי שאוהב להמציא דמויות, אבל פחות נוח למי שמחפש מסך משימות, מפה והתקדמות מדידה.

הציצו בבלוג שלנו

הדרך הטובה ביותר שלי לשמור על שליטה היא להגדיר בתחילת ההרפתקה שלושה דברים: מי הדמות שלי, מה היא רוצה להשיג ומה עלול להפריע לה. אפילו תיאור קצר כזה נותן לסיפור עוגן. בנוסף, אני מעדיף להכניס שינוי אחד בכל פעולה במקום לנסות לדחוף חמישה אירועים בבת אחת. כך קל יותר לזהות אם העלילה מתקדמת בכיוון שרציתי.

תובנה נוספת שהתבררה לי היא שכדאי להשתמש בטקסט לא רק כדי לתאר פעולה, אלא גם כדי לקבוע את הקצב. משפט כמו “אני בודק את המפה בזהירות לפני שאני מתקדם” מזמין התפתחות איטית יותר, בעוד שפעולה חדה כמו “אני רץ אל הדלת לפני שהיא נסגרת” יוצרת תחושת דחיפות. זה לא טריק טכני, אלא דרך מעשית לגרום להרפתקה להרגיש פחות מקרית.

אני גם ממליץ לעצור מדי פעם ולנסח לעצמי מה כבר קרה. בהרפתקה ארוכה, קל לשכוח שמות, מטרות או פרטים שהיו חשובים לפני כמה מהלכים. סיכום קצר שאני כותב בצד עוזר לי לחזור למשחק אחרי הפסקה בלי להרגיש שהדמות שלי איבדה את הכיוון שלה. עבור מי שרוצה סיפור מתמשך, זה שימושי יותר מניסיון לזכור הכול בעל פה.

האם ההתקדמות מרגישה הוגנת כשיש רכישות?

הנקודה המרכזית מבחינתי היא ההפרדה בין עצם הכניסה לחוויה לבין ההוצאה הכספית. המשחק חינמי, ולכן אפשר לבדוק את סגנון המשחק לפני שמחליטים אם הוא מצדיק תשלום. עם זאת, טווח הרכישות הרחב אומר שכדאי להפעיל שיקול דעת ולא ללחוץ באופן אוטומטי על כל הצעה שמופיעה במהלך השימוש.

אני לא רואה כאן סיבה להניח שרכישה תהפוך סיפור חלש לסיפור טוב. אם אני לא נהנה מהכתיבה החופשית ומהצורך להוביל את ההרפתקה, תשלום לא ישנה את העובדה שהסגנון עצמו אינו בשבילי. לכן הדרך ההוגנת בעיניי היא להתחיל בחינם, להבין איך אני מרגיש אחרי כמה תרחישים, ורק אז לשקול אם יש ערך ממשי לפריט מסוים.

גם בהיבט התחרותי, זה משחק שקשה להשוות למשחקי RPG תחרותיים שבהם שחקנים מתחרים על דירוג, ציוד או ניצחונות. החוויה כאן מתמקדת בסיפור האישי שלי, ולכן רכישות אינן יוצרות עבורי אותה שאלה של “מי קיבל יתרון מול מי”. אם אתם מחפשים משחק שבו ההוגנות נמדדת מול יריבים אנושיים, משחק תפקידים תחרותי רגיל יהיה בחירה ברורה יותר.

מצד שני, מי שמעדיף חוויה רגועה ולא תחרותית עשוי לראות בכך יתרון. אני לא צריך להיות מהיר יותר משחקנים אחרים, ולא הרגשתי שהמטרה היא לנצח קהל או לטפס בטבלה. ההשוואה הנכונה בעיניי היא לספר משחקי, משחק תפקידים שולחני או כתיבה אינטראקטיבית, ולא למשחק פעולה מקוון.

החיסרון הוא שההתקדמות יכולה להרגיש פחות מוחשית. במשחק רגיל אני רואה רמה, ציוד, משימה שהושלמה או אזור שנפתח. כאן תחושת ההתקדמות נבנית בעיקר מהתפתחות העלילה ומהקשר שאני יוצר עם הדמות והעולם. אם אתם צריכים תגמולים ברורים כדי להרגיש שהזמן שלכם משתלם, ייתכן שהמבנה הזה ירגיש לכם עמום.

מה עובד טוב יותר ומה פחות

החוזקה הגדולה ביותר היא הגמישות. אני יכול להתחיל מאותו רעיון בסיסי ולכוון אותו למתח, הומור, חקירה או פנטזיה, בהתאם לאופן שבו אני כותב. אין צורך להמתין שהמשחק יציע בדיוק את הפעולה שחשבתי עליה. עבור שחקנים שאוהבים לאלתר, זה יוצר תחושת חופש שקשה לקבל במסלולים סגורים.

החופש הזה גם יוצר רגעים לא אחידים. לפעמים ההמשך מרגיש טבעי ומוסיף שכבה מעניינת לדמות. בפעמים אחרות, אני צריך לתקן את הכיוון באמצעות ניסוח מדויק יותר. במקום לראות בכך תקלה מוחלטת, אני מתייחס לזה כחלק מהמחיר של מערכת שמנסה להגיב ליצירתיות שלי ולא רק להציג תפריט אפשרויות מוגבל.

עוד נקודה שכדאי לדעת היא שהמשחק מתאים יותר למפגשים קצרים וגמישים מאשר לסשן שבו אני מצפה לסיום מסודר. אני יכול להיכנס לכמה דקות, להוסיף פעולה ולצאת, אבל אם אני רוצה תחושת מסע שלמה, עדיף לפנות זמן ולשמור על רצף. מי שמגיע אליו רק כדי “לסיים שלב” עלול להתאכזב, מפני שהמטרה אינה בנויה באותה צורה.

אני גם לא ממליץ עליו למי שמחפש גרפיקה עשירה, קרבות בזמן אמת או עולם שמוצג בעיקר דרך תמונות ואנימציה. הליבה היא הטקסט והדמיון, ולכן ההנאה תלויה בסבלנות לקרוא ולנסח. לעומת זאת, קוראים שאוהבים לבחור תגובות, לבנות דמויות ולראות כיצד החלטה משנה את ההמשך ימצאו כאן סיבה טובה להתנסות.

איך להשיג יותר מההרפתקה בלי להוציא כסף מיד

הגישה שלי היא להתחיל בתרחיש קטן ולא באפוס ענק. דמות עם מטרה אחת, מקום אחד וסוד אחד מספיקה כדי לבדוק אם המערכת מדברת אליי. לאחר מכן אפשר להרחיב את העולם בהדרגה. כך אני מבין מה עובד עבורי, במקום להעמיס פרטים ואז להתקשות לעקוב אחריהם.

אני משתדל גם להפריד בין עובדות שהדמות יודעת לבין דברים שאני, כשחקן, יודע. אם הדמות לא ראתה מי השאיר את המכתב, אני לא מנסח את הפעולה כאילו היא כבר מכירה את התשובה. ההפרדה הזאת הופכת את החקירה למעניינת יותר ומונעת מהסיפור להתקדם בקפיצות לא משכנעות.

טיפ שלישי הוא להשתמש בכישלון כחומר לעלילה. אם פעולה לא מובילה לתוצאה שרציתי, אני לא תמיד מנסה למחוק את הכיוון ולחזור על אותה פקודה. לפעמים עדיף להפוך את הכישלון לסיבוך: הדלת ננעלה, החשד התעורר או שהדמות נאלצה לשנות תוכנית. כך הסיפור מקבל מתח במקום להרגיש כמו ניסוי שצריך לקבל תשובה נכונה.

למי שחולק מכשיר עם ילדים או בני משפחה צעירים, אני מציע להגדיר מראש גבולות ברורים סביב סוגי התרחישים והנושאים. דירוג PEGI 12 אינו תחליף לשיקול דעת אישי, במיוחד משום שהשחקן עצמו משפיע על האופי של הסיפור. אם אתם רוצים חוויה משפחתית סגורה ומבוקרת, משחק הרפתקה עם תוכן קבוע יהיה בחירה פשוטה יותר.

מה חשוב לדעת על גרסה, התאמה וציפיות

המשחק יצא ב-17 בדצמבר 2019, והגרסה הנוכחית המופיעה עבורו היא 1.3.33. הוא דורש מערכת הפעלה 12 ומעלה, ולכן כדאי לבדוק את התאמת המכשיר לפני שמנסים להתקין. עבור משתמשים עם מכשיר ישן יותר, זו נקודת החלטה מעשית ולא פרט טכני שאפשר להתעלם ממנו.

המשפט הקצר שמופיע בחנות הוא “AI Dungeon”, אבל הוא לא מספר את כל מה שצריך לדעת כדי להחליט. השאלה האמיתית היא אם אתם רוצים משחק שבו אתם מנסחים חלק מהחוויה. אני מצאתי שההנאה עולה כשאני מגיע עם רעיון ברור ומוכן לשתף פעולה עם התוצאה, במקום לדרוש שכל משפט יופיע בדיוק כפי שתכננתי.

גם לגבי רכישות, הייתי נשאר זהיר. העובדה שהמחיר מתחיל בסכום קטן יחסית אינה אומרת שכל הצעה מתאימה לכל שחקן, והפריט היקר ביותר בטווח מגיע עד 999.90 שקלים. אני לא רואה הצדקה להוצאה גדולה רק כדי לבדוק את המשחק. קודם כדאי להבין אם אתם חוזרים אליו מרצון, אם אתם נהנים מהכתיבה ואם ההרפתקאות שלכם באמת מתפתחות לאורך זמן.

למי שתוהה אם אפשר לשחק בו בלי להיות כותב מנוסה, התשובה שלי היא כן, אבל צריך להסכים להתנסות. לא חייבים לכתוב פסקאות ארוכות; הוראות קצרות וברורות מספיקות לעיתים קרובות. עם זאת, מי שמעדיף לבחור מתוך כפתורים מוכנים ולא לנסח בעצמו, כנראה ירגיש נוח יותר במשחקי סיפור אינטראקטיביים מסורתיים.

השורה התחתונה שלי

אחרי שבחנתי את הדרך שבה הוא בנוי, אני רואה ב-AI Dungeon משחק הרפתקה יוצא דופן למי שרוצה להיות שותף לכתיבת הסיפור. הוא לא מחליף RPG קלאסי עם מערכת התקדמות ברורה, ולא מנסה להתחרות במשחק פעולה או במשחק מרובה משתתפים. הערך שלו נמצא בחופש, באלתור ובאפשרות לקחת רעיון קטן ולהפוך אותו למסע אישי.

אני ממליץ עליו למי שאוהב פנטזיה, חקירות, משחקי תפקידים וכתיבה יצירתית, במיוחד אם הוא מוכן לקבל גם תוצאות בלתי צפויות. אני פחות ממליץ עליו למי שמחפש מטרות קצרות, שליטה מוחלטת, גרפיקה עשירה או תחרות מול שחקנים אחרים. במקרה כזה, האלטרנטיבה הרגילה בקטגוריה תהיה כנראה מספקת יותר.

מבחינת אמון והוצאה, הגישה הנכונה בעיניי היא פשוטה: להתחיל בחינם, לשחק בקצב שלכם, ולבחון כל רכישה בנפרד. החופש הסיפורי הוא הסיבה להתקין, לא הבטחה שכל סצנה תהיה מוצלחת. אם אתם נהנים להוביל את הדמות ולבנות עלילה תוך כדי תנועה, יש כאן חוויה שיכולה להפתיע אתכם. אם אתם רוצים משחק שמסביר הכול, מודד הכול ומוביל אתכם במסלול קבוע, עדיף לבחור בהרפתקה מסורתית יותר.