AirReceiver AirPlay Cast DLNA

ניתוח מאת Appcrazy

אם יש לכם טלוויזיה או מסך Android בבית, ואתם רוצים לקבל אליו תוכן ממכשירי AirPlay, Cast ו-DLNA בלי להחליף כל פעם אפליקציה או התקן, AirReceiver הוא פתרון ממוקד למדי. אני רואה בו בעיקר “מקלט” שמרחיב את מה שהמסך שלכם יודע לקבל, ולא נגן מדיה מלא או כלי לעריכת וידאו. ההבדל הזה חשוב: הוא יכול להפוך מסך Android ליעד שימושי לשיתוף תמונות, מוזיקה וסרטונים, אבל הוא לא נועד להחליף שירותי סטרימינג או מנהל קבצים.

במהלך השימוש שלי התרשמתי שהרעיון שלו פשוט וברור: מתקינים את האפליקציה על המכשיר שמחובר למסך, ומשתמשים בטלפון, בטאבלט או במחשב כמקור השידור. במקום לחפש כבל מתאים או לבדוק אם הטלוויזיה תומכת בכל תקן, מקבלים נקודת קבלה אחת לכמה שיטות נפוצות. החוזקה המרכזית היא הגמישות בין מערכות שונות, במיוחד בבית שבו יש גם מכשירי Apple וגם Android.

מקלט אחד לשלוש שיטות שידור

AirReceiver, מאת softmedia, משתייך לקטגוריית נגנים וכלי עריכה לווידאו, אבל בפועל השימוש העיקרי שלו הוא קבלת מדיה ממכשירים אחרים. הוא תומך ב-AirPlay, ב-Cast וב-DLNA, ולכן הוא מתאים למצבים שבהם מקור התוכן משתנה. מכשיר iPhone יכול לשדר אליו דרך AirPlay, טלפון Android יכול להשתמש ב-Cast, ומכשירים או אפליקציות שתומכים ב-DLNA יכולים לזהות אותו כיעד ברשת המקומית.

היתרון המעשי הוא שלא חייבים להחליט מראש על מערכת אקולוגית אחת. אם בן משפחה מציג תמונות מה-iPhone שלו, אורח אחר רוצה לשדר סרטון מ-Android, ואתם מחזיקים מחשב או נגן שתומך ב-DLNA, אותו מסך יכול לשמש את כולם. זה לא מבטל את הצורך בתאימות מצד האפליקציה שממנה משדרים, אבל הוא מצמצם את מספר המחסומים בצד המקבל.

ההתקנה הגיונית במיוחד על Android TV או על מכשיר Android שמחובר ב-HDMI למסך. אחרי שמפעילים את המקלט, המכשיר צריך להיות נגיש למקורות השידור ברשת המקומית. כאן חשוב להגדיר ציפיות: AirReceiver לא הופך מסך ישן למסך חכם בכל מובן, אלא מוסיף לו יכולת קבלה של זרמי מדיה. אם המטרה שלכם היא להפעיל שירותי תוכן ישירות על הטלוויזיה, עדיף להשתמש באפליקציות הרשמיות של אותם שירותים או בנגן ייעודי.

איך זה מרגיש בשימוש יומיומי

התרחיש שבו הוא הכי שימושי עבורי הוא ערב משפחתי. אני יכול לפתוח תמונות בטלפון, לבחור את המסך בסלון ולהציג אותן לכולם בלי להעביר קבצים ובלי לחבר כבל. באותה מידה, אפשר להעביר סרטון קצר שצולם בטלפון, להשמיע מוזיקה דרך מערכת שמע מחוברת, או להציג תוכן מהמסך הקטן על תצוגה גדולה יותר. הפעולה עצמה קצרה, והערך מגיע מכך שלא צריך לזכור איזה תקן מתאים לכל מכשיר.

פרסומות

יש גם שימוש מעניין יותר למי שמחזיק כמה מכשירים בבית: אפשר להשאיר Android ישן מחובר למסך ולהשתמש בו כמקלט קבוע. כך הטלפון נשאר ביד, והמסך מקבל תפקיד ברור בלי שתצטרכו להחליף חומרה בכל פעם שמגיע אורח עם מכשיר מסוג אחר. זה פתרון חסכוני במקום שבו כבר יש מסך ומכשיר Android זמינים.

מצד שני, המקלט תלוי בתנאים של הרשת הביתית. אם הטלפון והמסך נמצאים ברשתות מבודדות, אם הנתב מתקשה לגלות מכשירים מקומיים, או אם האות האלחוטי חלש באזור המסך, החוויה עלולה להיות פחות חלקה. זו לא בהכרח בעיה ייחודית לאפליקציה, אבל היא כן משפיעה ישירות על השימוש. לפני שמסיקים שהאפליקציה לא עובדת, כדאי לוודא ששני המכשירים מחוברים לאותה רשת ושאין בידוד בין לקוחות אלחוטיים.

הציצו בבלוג שלנו

היתרון האמיתי: פחות תלות בסוג הטלפון

רוב הפתרונות המקבילים נוטים להיות מצוינים בתוך מערכת אחת. מקלט AirPlay ייעודי נוח מאוד למשתמשי Apple, ו-Chromecast מתאים במיוחד למשתמשי Android ולאפליקציות שמכירות ב-Cast. AirReceiver מנסה לגשר בין העולמות האלה במקום לבחור רק אחד מהם. זו לא סיבה להתקין אותו בכל בית, אבל היא משמעותית אם אתם עוברים בין מכשירים או מארחים אנשים עם טלפונים שונים.

הבחירה בין שיטות השידור משפיעה גם על אופן השליטה. בשידור מסוים הטלפון עשוי לשמש כשלט, ובאחר התוכן עשוי לעבור דרך המקלט באופן שונה. לכן אני ממליץ לבדוק את האפשרות המתאימה מתוך האפליקציה שממנה אתם רוצים לשדר, ולא להניח שכל סרטון או קובץ יופיע באותו אופן. הפתרון גמיש, אבל הגמישות אינה תחליף לתאימות מלאה של כל מקור תוכן.

נקודה שימושית נוספת היא ההבדל בין שיקוף מסך לבין שליחת מדיה. אם אתם רוצים להציג פעולה באפליקציה, מסמך או תמונה שמופיעה בדיוק כפי שהיא בטלפון, שיקוף יכול להיות הבחירה המתאימה. אם אתם רוצים להפעיל סרטון או מוזיקה, שליחת המדיה עשויה להיות נוחה יותר ולשחרר את הטלפון לשימוש אחר. לא בכל מקור ובכל פרוטוקול ההתנהגות תהיה זהה, ולכן כדאי לבחור את שיטת השידור לפי המטרה ולא רק לפי שם התקן.

איפה הוא פחות משכנע

החיסרון העיקרי הוא שאפליקציה כזאת אינה קסם שמעלים את כל בעיות הרשת והפורמטים. היא יכולה לקבל שידורים, אבל איכות התוצאה עדיין תלויה במקור, בחיבור ובאופן שבו האפליקציה שממנה משדרים מיישמת את הפרוטוקול. סרטון שעובד היטב בשירות אחד לא בהכרח יתנהג באותה צורה דרך DLNA או בשיקוף מסך. משתמש שמחפש חוויה עקבית לחלוטין בכל תוכן עלול להעדיף התקן רשמי ומערכת אחת.

גם התלות במכשיר היעד חשובה. התקנה על Android TV מודרני ונוח לשימוש אינה זהה להתקנה על חומרה חלשה או על Android ישן שמחובר למסך. האפליקציה עצמה עשויה להיות המקלט, אך היא עדיין פועלת בתוך מערכת הפעלה, רשת וחומרה מסוימות. אם המכשיר שמריץ אותה איטי, מתחמם או מאבד חיבור, לא תקבלו את היציבות של סטרימר ייעודי רק בזכות התקנת התוכנה.

המחיר הוא נקודה שצריך לשקול. AirReceiver עולה ‏9.80 ₪, ולכן זו אינה החלטה כבדה במיוחד, אבל קיימים פתרונות חינמיים או מובנים שיכולים להספיק למי שמשתמש רק ב-AirPlay או רק ב-Cast. בעיניי, התשלום מוצדק בעיקר כשבאמת צריך תמיכה בכמה שיטות, או כאשר כבר יש לכם Android שמחובר למסך ואתם רוצים להפיק ממנו יותר. למשתמש שמבצע שידור פעם בחודש, פתרון קיים בטלוויזיה עשוי להיות מספיק.

יש גם חיכוך קטן אך חשוב סביב אבחון תקלות. כאשר שידור לא מתחיל, קשה לפעמים לדעת אם הבעיה נמצאת במקור, ברשת, בהרשאות הגילוי המקומיות או במקלט. משתמש מנוסה יוכל לבדוק כל חוליה בנפרד, אבל מי שמצפה להתקנה של “לחיצה אחת וזהו” עלול להתאכזב. לכן הייתי מתקין אותו על מכשיר שמחובר לרשת יציבה, ומעדיף רשת ביתית פשוטה על פני סביבה עם כמה נקודות גישה והפרדות מורכבות.

שלושה טיפים שעושים את ההבדל

• התחילו בבדיקה עם תמונה או סרטון מקומי לפני שתנסו שירות מקוון. כך אפשר לדעת אם המקלט והטלפון מזהים זה את זה, בלי לערב בעיית תאימות של שירות תוכן.

• אם שיקוף המסך מרגיש איטי, נסו לשלוח את המדיה עצמה כאשר האפליקציה המקורית מציעה אפשרות Cast או AirPlay. שיקוף מעביר את כל התצוגה, בעוד שליחת תוכן ממוקדת יותר במוזיקה או בווידאו.

• בבית עם כמה רשתות אלחוטיות, הגדירו את המסך והטלפון על אותה רשת לפני שמחליפים פרוטוקול. מעבר בין AirPlay, Cast ו-DLNA לא יפתור מצב שבו המכשירים אינם יכולים לגלות זה את זה.

• אם אתם משתמשים ב-Android ישן כמקלט קבוע, השאירו אותו מחובר לחשמל ולמסך באופן מסודר, ופתחו את האפליקציה מראש. כך לא תצטרכו לחפש את המכשיר או להפעיל אותו מחדש בכל פעם שמגיע תוכן חדש.

הטיפים האלה אינם הופכים את AirReceiver לנגן עצמאי, אבל הם מבהירים כיצד להשתמש בו נכון. הוא עובד טוב יותר כשחושבים עליו כעל גשר בין מקור למסך, ולא כעל מקום שבו מנהלים את כל ספריית המדיה. זו הבחנה שמונעת הרבה תסכול, במיוחד אצל מי שמגיע אליו מתוך ציפייה לקבל ממשק דומה לשירות סטרימינג.

למי הוא מתאים ולמי עדיף פתרון אחר

אני ממליץ עליו למי שכבר יש לו Android TV, קופסת Android או טלפון Android ישן שמחובר למסך, ורוצה לקבל שידורים ממגוון מכשירים. הוא מתאים גם למשקי בית מעורבים, שבהם חלק מהאנשים משתמשים ב-iPhone ואחרים ב-Android. עבור משפחות, אירוח, הצגת תמונות ושיתוף סרטונים קצרים, התמיכה בכמה פרוטוקולים יכולה להיות שימושית יותר מעוד אפליקציית נגן.

הוא מתאים פחות למי שרוצה רק לצפות בסרטים משירות מסוים. במקרה כזה, האפליקציה הרשמית של השירות בדרך כלל תהיה ישירה יותר, עם ממשק שמותאם לחיפוש, המשך צפייה וניהול חשבון. הוא גם לא הבחירה הראשונה שלי עבור מי שצריך שיקוף מקצועי, מצגות קריטיות או יציבות של חדר ישיבות. במצבים כאלה, התקן ייעודי או חיבור קווי עשויים לספק פחות הפתעות.

גם משתמשי Apple שמחזיקים Apple TV או טלוויזיה עם AirPlay מובנה לא בהכרח ירוויחו ממנו. אם כל הציוד שלכם כבר מדבר היטב זה עם זה, התקנת מקלט נוסף עלולה רק להוסיף שכבה. היתרון שלו מתגלה כאשר יש פער בין המכשירים, לא כאשר המערכת הקיימת כבר סגורה ונוחה.

מבחינת נגישות, דירוג התוכן שלו הוא PEGI 3, כך שהוא אינו מוצג כמוצר שמיועד לתוכן בוגר. זה מתאים לאופי השימוש המשפחתי שלו, אך כמובן לא אומר שכל תוכן שתשדרו יהיה מתאים לילדים. האפליקציה היא צינור קבלה; האחריות על התוכן נשארת אצל המשתמשים והמקורות שמהם הם משדרים.

מה אומרים הוותק והגרסה הנוכחית

AirReceiver יצא ב-2 באפריל 2013, והגרסה הנוכחית שלו היא 5.1.7. מבחינתי, הוותק הזה מראה שמדובר ברעיון שנמצא זמן רב בעולם האפליקציות, ולא בניסיון חד-פעמי. עם זאת, משתמשים צריכים לזכור שפרוטוקולי שידור, מערכות הפעלה ויישומי מקור משתנים לאורך השנים. לכן כדאי לבדוק את ההתנהגות בפועל עם המכשירים שלכם, במיוחד אם אתם קונים אותו עבור תרחיש ספציפי.

הדרישה היא Android בגרסה 5.0 ומעלה, מה שמרחיב את מספר המכשירים שעליהם אפשר לנסות אותו. זו נקודה חיובית למי שמחזיק חומרה שאינה חדשה, אך תמיכה במערכת הפעלה ותיקה אינה מבטיחה שכל מכשיר ישן ייתן ביצועים טובים. למסך משני או למקלט פשוט היא יכולה להספיק; לשידור כבד ומתמשך עדיף לבחור חומרה שמרגישה זריזה ויציבה.

העניין באפליקציה ניכר גם בכך שהיא צברה סביב 100 אלף התקנות, עם ממוצע של 4.2 מתוך 5 על סמך 778 דירוגים. המספרים האלה מצביעים על כך שהיא אינה פתרון איזוטרי לחלוטין, אך הם לא יכולים להבטיח התאמה לרשת או לטלוויזיה שלכם. אני הייתי משתמש בהם כסימן לכך שיש קהל אמיתי לרעיון, לא כהבטחה שכל שימוש יעבוד ללא הגדרה.

העובדה שמופיעה ביקורת אחת בלבד לצד הדירוגים מדגישה גם מדוע עדיף לבחון את המוצר לפי הצורך האישי. דירוג ממוצע יכול להיות מעודד, אבל הוא לא מספר אם משתמשים אחרים החזיקו בדיוק באותו דגם מסך, באותו נתב או באותו מקור תוכן. במקרה הזה, ההתאמה בין המכשירים חשובה יותר מהתרשמות כללית.

פסק הדין שלי

AirReceiver הוא בחירה טובה למי שצריך גשר פשוט בין כמה שיטות שידור, ולא למי שמחפש מרכז בידור שלם. הוא מצטיין ברעיון ממוקד: לקחת מכשיר Android שמחובר למסך ולאפשר לו לקבל תוכן מ-AirPlay, מ-Cast ומ-DLNA. כאשר בבית יש שילוב של iPhone, Android ומכשירים נוספים, התמיכה הרחבה הזאת יכולה לחסוך כבלים, החלפות ותלות בפלטפורמה אחת.

אני אוהב אותו במיוחד כפתרון למסך שכבר נמצא אצלכם. אם יש לכם Android ישן שאפשר להקדיש לתפקיד, או טלוויזיה שבה חסרה תמיכה באחד מהפרוטוקולים, הוא עשוי להיות שימושי מאוד ביחס למחיר. ההמלצה שלי היא להתחיל בתרחיש קטן וברור: לחבר את המקלט למסך, לוודא ששני המכשירים באותה רשת, ולבדוק תמונה, מוזיקה ווידאו ממקורות שונים.

אם הבדיקה עובדת, תקבלו כלי נוח לשיתוף יומיומי. אם אתם זקוקים לנגן עם ספרייה, חיפוש, חשבונות ושירותי תוכן משולבים, עדיף לבחור פתרון אחר שמיועד לכך מלכתחילה. מבחינתי, זו אפליקציה ששווה לשקול דווקא בגלל שהיא אינה מנסה לעשות הכול: היא פותרת בעיית תאימות מסוימת, עושה זאת בכמה פרוטוקולים, ומעניקה את הערך הגדול ביותר למי שחי בין כמה מערכות.

בשורה התחתונה, הייתי ממליץ עליה לחבר שמחזיק מסך Android ורוצה להפוך אותו ליעד גמיש יותר לשידור. לא הייתי מתקין אותה באופן אוטומטי על כל טלוויזיה, אבל בבית המתאים היא יכולה להיות תוספת קטנה עם השפעה מורגשת. אם הצורך שלכם הוא להעביר תוכן ממכשירים שונים אל אותו מסך, זו אחת האפשרויות המעשיות יותר לבדיקה; אם הצורך הוא לצפות ישירות בתוכן בצורה מסודרת, חפשו נגן או סטרימר ייעודי.