‏Gboard – מקלדת Google

נותח על ידי Appcrazy

כשאני מחליף טלפון או מאפס את המכשיר, אחת האפליקציות הראשונות שאני בודק היא Gboard – מקלדת Google. זו אפליקציית כלים חינמית של Google LLC, אבל בפועל היא הרבה יותר ממקלדת שמציגים על המסך: היא קובעת כמה מהר אני כותב, כמה תיקונים אצטרך לבצע, ועד כמה קל לי לעבור בין עברית, אנגלית, אימוג'י, GIF והקלדה קולית. אחרי שימוש ממושך, התרשמתי שהיא מצליחה להיות נגישה למתחילים ועדיין להציע מספיק עומק למי שמוכן להשקיע כמה דקות בהגדרות.

הצד החזק שלה הוא לא אפקט מרשים אחד, אלא רצף קטן של פעולות שחוסך חיכוך. אני מקליד הודעה, מחליק על האותיות כשנוח לי, עובר לשפה אחרת בלי לפתוח תפריט נפרד, ומוסיף סימן או GIF בלי לצאת מהשיחה. החוויה הזו מסבירה גם את קנה המידה שלה: בחנות היא מחזיקה ממוצע של 4.6 מתוך 5, עם יותר מ־19 מיליון דירוגים ויותר מ־10 מיליארד התקנות. המספרים האלה לא מבטיחים שהיא תתאים לכל אדם, אבל הם כן מצביעים על כך שהיא הפכה לברירת מחדל מוכרת עבור משתמשים רבים.

איך נראית שגרת כתיבה טובה עם Gboard

בשימוש יומיומי, אני מתחיל מהדבר הבסיסי ביותר: מקלדת שמגיבה מהר, מציגה את השפה הנכונה ולא גורמת לי לחפש את הסימנים שאני צריך. Gboard עושה זאת דרך פריסה מוכרת, שורת הצעות מעל האותיות וגישה מהירה לאימוג'י. מי שמעדיף להקליד אות אחרי אות ירגיש בבית כמעט מיד. מי שמעדיף להחליק את האצבע בין האותיות יכול להשתמש בהקלדה בתנועה, והיא שימושית במיוחד במילים קצרות ובהודעות שנכתבות ביד אחת.

אני לא ממליץ להפעיל כל אפשרות רק מפני שהיא קיימת. שגרת כתיבה טובה מתחילה בפריסה רגועה: שתי השפות שבהן משתמשים באמת, שורת הצעות שלא עמוסה מדי, וגישה נוחה לסימני פיסוק. אם אני מוסיף שפות רבות, עובר ביניהן עלול להפוך לאיטי יותר. לכן עדיף להתחיל בעברית ובאנגלית, למשל, ולהוסיף שפה נוספת רק אם היא חלק אמיתי מהיום שלי.

בתרחיש רגיל, כמו שליחת הודעה לחבר בזמן הליכה לתחנת אוטובוס, היתרון של Gboard מורגש דווקא בפרטים הקטנים. אני יכול להקליד כמה מילים, לבחור הצעה במקום להשלים את כולן, ולהכניס אימוג'י בלי להחליף אפליקציה. אם היד השנייה עסוקה בתיק, ההחלקה על המקלדת או ההכתבה הקולית עשויות להיות נוחות יותר מהקלדה מדויקת על כל אות.

עם זאת, תיקון אוטומטי אינו תחליף לקריאה מהירה של ההודעה לפני שליחה. בעברית, במיוחד עם שמות פרטיים, קיצורים ומילים מקצועיות, ההצעה הנכונה לא תמיד נמצאת במקום הראשון. אני משתדל להסתכל על השורה כולה ולא לאשר אוטומטית כל תיקון. זה הרגל קטן, אבל הוא מונע את אחת התקלות המעצבנות ביותר במקלדות חכמות: משפט שנראה תקין עד שקוראים אותו שוב.

פרסומות

Gboard מתאימה גם לכתיבה מעורבת. אני יכול להתחיל משפט בעברית, להכניס שם של שירות באנגלית, ואז לחזור לעברית בלי להעתיק ולהדביק. המעבר אינו מושלם בכל מצב, בעיקר כשמילים משתי השפות דומות או כשאני מקליד במהירות, אבל הוא נוח יותר מהחלפה חוזרת של מקלדות. עבור מי שמנהל שיחות עבודה, קבוצות משפחתיות וחשבונות שונים באותה שגרה, זה חוסך הרבה תנועות מיותרות.

הגדרות שכדאי לבדוק לפני שמתרגלים להרגלים לא נוחים

ההגדרה הראשונה שאני בודק היא השפות והפריסה. לא מספיק לבחור שפה; כדאי לבחור גם את צורת הפריסה שמרגישה טבעית. בעברית, מרווחים, סימני פיסוק וכיוון הכתיבה משפיעים על התחושה יותר ממה שנדמה. אם המקלדת מציעה סימנים שאינכם משתמשים בהם או מקשה להגיע לפסיק, שווה לשנות את הפריסה במקום להילחם בה בכל הודעה.

הציצו בבלוג שלנו

אחר כך אני עובר להגדרות התיקון וההצעות. יש משתמשים שמעדיפים תיקון אוטומטי אגרסיבי, ויש כאלה שרוצים שהמקלדת רק תציע ולא תשנה. אני נמצא באמצע: הצעות מילים מועילות לי, אבל בשמות, מספרים ומונחים מקצועיים אני מעדיף שליטה ידנית. אם אתם כותבים הרבה קוד, כתובות דוא"ל או שמות מסחריים, כדאי לבדוק אם התיקון האוטומטי מפריע יותר משהוא עוזר.

בדיקה חשובה נוספת היא שורת המספרים, אם היא מתאימה לכם. היא יכולה לחסוך מעבר למסך סימנים, במיוחד למי שמקליד סיסמאות זמניות, סכומים או פרטי הזמנה. מצד שני, היא מצמצמת מעט את גובה אזור ההקלדה. במסך קטן, ייתכן שהפריסה הצפופה תרגיש פחות נוחה, ולכן אני ממליץ לנסות אותה יום שלם ולא להחליט אחרי דקה.

גם גובה המקלדת משפיע על הדיוק. מקלדת נמוכה משאירה יותר מקום לתוכן, אך עלולה לגרום לי לפספס אותיות. מקלדת גבוהה יותר נוחה לאצבעות, במיוחד בעת הקלדה ביד אחת, אבל היא מסתירה חלק גדול יותר מהשיחה. אני מעדיף גובה בינוני ומפעיל מצב ביד אחת רק כשאני באמת זקוק לו, במקום להשאיר את כל הממשק מכווץ.

פרסומות

מי שמרבה להשתמש באימוג'י יפיק תועלת מסידור פשוט של ההרגלים: להשתמש בשורת החיפוש כשזוכרים את המשמעות, ולגלול רק כשמחפשים משהו חזותי. כך לא מבזבזים זמן על מעבר בין קטגוריות. גם ה־GIFים יכולים להוסיף אופי לשיחה, אבל הם פחות מתאימים להודעות רשמיות או לרשתות עם חיבור איטי. אני רואה בהם כלי חברתי נחמד, לא תחליף לניסוח ברור.

ההכתבה הקולית היא אפשרות מעשית, אבל אני משתמש בה לפי הסביבה. בבית או במכונית כשהטלפון מונח בבטחה, היא יכולה לעזור לנסח הודעה ארוכה. בבית קפה, במשרד פתוח או בתחבורה ציבורית, היא פחות פרטית ולעיתים פחות מדויקת. גם כאן, כדאי לקרוא את התוצאה לפני השליחה, בעיקר כשיש שמות, מספרים או מילים בעברית ובאנגלית באותו משפט.

דפוסים מהירים שמתגמלים שימוש עקבי

הדרך הטובה ביותר להאיץ את Gboard אינה לזכור עשרות מחוות, אלא לבחור כמה פעולות שחוזרות על עצמן. אני משתמש בהחלקה על מקש הרווח כדי להזיז את הסמן בתוך משפט. זו פעולה קטנה, אך היא מדויקת יותר מניסיון ללחוץ עם האצבע בדיוק בין שתי אותיות. כשאני צריך לתקן מילה באמצע פסקה, אני מעביר את הסמן, מוחק רק את החלק הבעייתי וממשיך לכתוב בלי להתחיל מחדש.

במקרה של טעות ארוכה, מחיקה בהחלקה יכולה להיות מהירה יותר מלחיצה חוזרת על מקש המחיקה. אני משתמש בה בעדינות: החלקה קצרה מוחקת מעט, והחלקה ארוכה עלולה למחוק יותר ממה שהתכוונתי. לכן אני משלב אותה עם עצירה ובדיקה, במקום להפוך אותה לתנועה אוטומטית בכל מצב.

עוד הרגל יעיל הוא שימוש בהצעות רק כאשר הן באמת מקצרות את המשפט. אם המילה המוצעת נכונה, נגיעה בה חוסכת הקלדה. אם היא כמעט נכונה, עדיף להמשיך להקליד ולא להיאבק בתיקון. משתמשים חדשים לפעמים בוחרים את ההצעה הראשונה כדי לסיים מהר, אבל דווקא כך מצטברות טעויות. המהירות האמיתית מגיעה מהצעות מדויקות, לא מאישור עיוור של כל הצעה.

פרסומות

אני גם משתדל להפריד בין כתיבה קצרה לבין כתיבה שדורשת ניסוח. הודעת “אני מגיע” מתאימה להקלדה מהירה או להכתבה. פנייה רשמית, תגובה ללקוח או טקסט ארוך דורשים בדיקה נוספת, גם אם המקלדת הציעה השלמות טובות. Gboard יכולה לעזור להכניס את המילים, אבל היא לא מחליטה אם הטון מנומס, אם המשפט ברור או אם הפרטים נכונים.

במעבר בין עברית לאנגלית, אני מנסה לא להחליף שפה באמצע כל מילה. אם אני יודע שהמשפט כולל מונח באנגלית, אני כותב את החלק העברי, עובר פעם אחת, מכניס את המונח וחוזר. המעבר המתוכנן הזה מהיר יותר מהחלפה עצבנית אחרי כל מילה. הוא גם מפחית מצבים שבהם המקלדת מפרשת מילה לועזית כעברית או להפך.

למי שכותב שוב ושוב משפטים דומים, כדאי לחשוב על לוח ההעתקה ועל טקסטים חוזרים בזהירות. אפשר להיעזר בו כדי להעביר כתובת, מספר מעקב או נוסח קצר, אבל מידע רגיש לא כדאי להשאיר זמין יותר מהנדרש. אני מעדיף להעתיק פרטים כאלה רק ברגע השימוש ולנקות אותם אחר כך, במיוחד כשאני עובד על מכשיר שאנשים אחרים עשויים לראות.

הכלי המובנה לתרגום מתוך המקלדת יכול להיות שימושי כשאני צריך להבין או לנסח משפט קצר בשפה אחרת בלי לעבור בין יישומים. הוא מתאים במיוחד לשיחה מהירה, אבל לא הייתי מסתמך עליו למסמך חשוב או לטקסט שבו ניואנסים משפטיים ומשמעות תרבותית קריטיים. היתרון הוא זרימת עבודה רציפה; החיסרון הוא שהנוחות עלולה לגרום למשתמש לוותר על בדיקה.

איפה נגמרת החוכמה של המקלדת

למרות השם והחיבור למערכת האקולוגית של Google, Gboard אינה קוראת מחשבות. היא יכולה להציע השלמה, לתקן שגיאה נפוצה או להפוך דיבור לטקסט, אך היא לא תמיד מבינה את הכוונה. שמות מקומות, שמות משפחה, סלנג ומילים חדשות הם נקודות חולשה טבעיות. אם אתם משתמשים באוצר מילים ייחודי, תצטרכו להתרגל לבחור את המילה ידנית או להוסיף אותה להרגלי ההקלדה שלכם במקום לצפות לתיקון מושלם.

פרסומות

גם עברית ואנגלית יחד מציבות אתגר. משפטים קצרים בדרך כלל עובדים היטב, אבל רצף של קיצורים, מספרים וסימנים יכול להפוך את כיוון הטקסט למבלבל. זה בולט במיוחד בהודעות שכוללות כתובת, מספר טלפון ושם באנגלית. במקרה כזה אני בודק את ההודעה בתצוגה הסופית, ולא מסתמך רק על שורת ההקלדה בזמן הכתיבה.

משתמשים שמחפשים פרטיות מחמירה במיוחד צריכים לשקול את אופי השימוש שלהם ולא רק את הנוחות. מקלדת נמצאת במקום שבו מקלידים סיסמאות, הודעות אישיות ופרטים רגישים. לכן אני ממליץ לבדוק את אפשרויות ההגדרות הקשורות להצעות, התאמה אישית והכתבה, ולהימנע מהכתבת מידע רגיש במרחב ציבורי. גם בלי להיכנס לפרטים טכניים, כלל הזהירות פשוט: אם לא היית אומר את המשפט בקול ליד אחרים, אל תכתיב אותו בקול ליד אחרים.

יש גם עניין של עומס. Gboard מציעה הרבה יכולות, אבל לא כל משתמש צריך GIF, תרגום, מדבקות, חיפוש או שורת כלים מורחבת. אם אתם רוצים מקלדת מינימלית שמציגה רק אותיות וסימני פיסוק, אפליקציה פשוטה יותר עשויה להרגיש נקייה ומהירה יותר. לעומת זאת, מי שאוהב לבצע כמה פעולות מאותו מקום ירגיש שהכלים הנוספים מצדיקים את שטח המסך.

בהשוואה למקלדת המובנית של הטלפון, היתרון של Gboard הוא בדרך כלל ברוחב האפשרויות ובתחושת האחידות בין מכשירים ויישומים. עם זאת, המקלדת שהיצרן מתקין מראש עשויה להשתלב טוב יותר בעיצוב המכשיר, באפשרויות השפה המקומיות או בתכונות נגישות מסוימות. אני לא מחליף אוטומטית: אם המקלדת המובנית מדויקת עבורכם, נוחה בעברית ומספקת את קיצורי הדרך שאתם צריכים, אין חובה לשנות.

בהשוואה למקלדות צד שלישי שמתמקדות בעיצוב, פרטיות או התאמה אישית, Gboard נמצאת בעמדה מאוזנת. היא פחות מיועדת למי שרוצה לשנות כל פרט במראה או לבנות סביבת כתיבה ייחודית, אבל היא חזקה למי שרוצה שילוב של כתיבה רגילה, שפות, אימוג'י, GIF, הכתבה וכלים מהירים. הבחירה הנכונה תלויה במה שמפריע לכם היום: אם הבעיה היא מהירות ומעבר בין משימות, Gboard הגיונית; אם הבעיה היא שליטה חזותית או מדיניות פרטיות מחמירה, כדאי לבדוק חלופות ייעודיות.

למי היא מתאימה, ולמי עדיף לחפש אחרת

אני ממליץ עליה למי שמחליף בין עברית לאנגלית, שולח הרבה הודעות, משתמש באימוג'י או רוצה להכתיב טקסט מדי פעם. היא מתאימה גם למי שאינו רוצה ללמוד מערכת מורכבת: אפשר להתחיל מהקלדה רגילה ולהוסיף מחוות וכלים בהדרגה. דירוג התוכן שלה הוא PEGI 3, והמחיר הוא חינם, כך שקל לנסות אותה בלי להתחייב לרכישה.

היא מתאימה במיוחד למשפחות ולמשתמשים שמעדיפים פתרון מוכר של Google LLC. גם מי שכותב בעיקר בטלפון ולא רוצה לפתוח יישום נפרד בשביל תרגום, חיפוש או GIF ימצא כאן זרימת עבודה נוחה. תאריך ההשקה שמופיע בחנות הוא 26 בינואר 2015, והוותק הזה מורגש בכך שהמקלדת אינה מרגישה כמו ניסוי חדש אלא כמו כלי שכבר הפך לחלק מהשימוש היומיומי באנדרואיד.

מצד שני, מי שמקליד טקסטים מקצועיים ארוכים, קוד, נוסחאות או שפה נדירה עשוי להעדיף מקלדת עם התאמה ממוקדת יותר. גם מי שמעדיף אפס הסחות דעת ייתקל כאן ביותר אפשרויות ממה שהוא צריך. אם אתם נוטים לשלוח הודעות בלי לבדוק, התיקון האוטומטי עלול להוסיף סיכון במקום לחסוך זמן. במקרה כזה, הפתרון אינו בהכרח להחליף מקלדת; לעיתים מספיק להפחית תיקונים אוטומטיים ולהשאיר הצעות בלבד.

שאלה נפוצה היא אם צריך להפעיל את כל הכלים כדי לקבל ערך מהאפליקציה. התשובה שלי היא לא. אפשר להשתמש בה כמקלדת רגילה לחלוטין, ואז לבחור רק שתי תוספות: למשל מעבר חלק בין שפות והחלקה להזזת הסמן. לאחר שההרגלים האלה מתבססים, אפשר לבדוק הכתבה או לוח העתקה. כך קל להבין מה באמת עוזר ומה רק מוסיף עומס.

שאלה אחרת היא איך לשפר דיוק בעברית. אין פתרון קסם, אבל שילוב של פריסה מתאימה, גובה נוח, בדיקת ההצעות והוספת מילים מיוחדות להרגלי הכתיבה עושה הבדל. אני גם ממליץ לא להקליד מהר מדי בזמן שהמקלדת עדיין לומדת את הסגנון שלכם. כמה ימים של תיקון ידני עקבי עדיפים על אישור אוטומטי של מילים שגויות.

אם אתם חוששים מהקלדה קולית, אפשר להתייחס אליה ככלי נקודתי ולא כדרך העבודה העיקרית. אני משתמש בה למשפטים ארוכים כשאין לי יד פנויה, אבל חוזר להקלדה כשיש מידע רגיש או כשאני נמצא ליד אנשים. כך מקבלים את הנוחות בלי להפוך כל מצב להכתבה קולית.

פסק הדין שלי אחרי שימוש עקבי

Gboard אינה מושלמת, והערך שלה אינו בכך שהיא מנצחת בכל מדד אפשרי. היא מצליחה מפני שהיא מחברת פעולות שבדרך כלל מפוזרות בין כמה מקומות: כתיבה, מעבר שפה, אימוג'י, GIF, הכתבה וכלי טקסט. כאשר מגדירים אותה לפי השגרה האישית ולא מפעילים הכול באופן אקראי, היא מרגישה מהירה ונעימה יותר.

ההמלצה שלי היא להתחיל בפריסה נקייה, לבחור רק את השפות הנחוצות, לכוון את גובה המקלדת, לבדוק את רמת התיקון ולהתרגל להזזת הסמן באמצעות מקש הרווח. אלה השינויים שמביאים לי את התועלת הגדולה ביותר. אחר כך אפשר להוסיף הכתבה, תרגום, GIF או לוח העתקה לפי הצורך, תוך שמירה על זהירות עם מידע אישי.

בשורה התחתונה, זו בחירה חזקה למי שרוצה מקלדת מהירה, גמישה ונגישה בלי לשלם עליה. היא פחות מתאימה למי שמחפש מינימליזם קיצוני או התאמה מקצועית מאוד, אבל עבור רוב המשתמשים היא נותנת בסיס יציב והרבה קיצורי דרך שאפשר לגלות בהדרגה. אני ממשיך להמליץ עליה לא מפני שהיא חפה מחסרונות, אלא מפני שהחסרונות שלה ניתנים לרוב לניהול באמצעות הגדרות והרגלים נכונים.

בסופו של דבר, Gboard היא מסוג האפליקציות שמעריכים יותר אחרי שמפסיקים לחשוב עליה. כשהשפות מסודרות, הסמן זז בדיוק למקום הנכון וההצעות חוסכות הקלדות בלי להשתלט על המשפט, הטלפון פשוט מגיב כמו שאני מצפה. למי שמוכן להשקיע מעט זמן בכיוון הראשוני, Gboard – מקלדת Google נשארת אחת האפשרויות המעשיות ביותר לכתיבה יומיומית באנדרואיד.