Mi Remote controller - for TV,

ניתוח מאת Appcrazy

יש רגעים שבהם שלט הטלוויזיה נעלם בדיוק כשמתחיל הסרט, או כשהסוללות נגמרות באמצע משחק. במצב כזה, Mi Remote מציע להפוך את טלפון האנדרואיד לשלט חלופי למכשירים תואמים. אחרי שבדקתי אותו ככלי יומיומי, התרשמתי בעיקר מהרעיון הפשוט: במקום לחפש שלט פיזי נוסף, אני פותח אפליקציה, בוחר את סוג המכשיר ומנסה להחזיר לעצמי שליטה בסיסית במהירות.

זו אפליקציית כלים מבית Beijing Xiaomi Mobile Software Co.,Ltd, והיא זמינה בחינם. היא מיועדת גם לטלוויזיות וגם למכשירים ביתיים נוספים, כך שהשימוש שלה אינו מסתכם בהדלקה וכיבוי של מסך. עם זאת, מידת הנוחות תלויה מאוד במכשיר עצמו ובאופן שבו הטלפון מתקשר איתו. לכן כדאי לראות בה פתרון מעשי למצבים מסוימים, ולא תחליף קסם לכל שלט ולכל מערכת בידור.

מהרגע שאין שלט ועד שהטלוויזיה חוזרת לעבוד

המצב ההתחלתי: טלפון ביד, טלוויזיה בלי שליטה

התרחיש הכי הגיוני להתחיל ממנו הוא טלוויזיה שנמצאת מולכם, אבל השלט שלה לא זמין. אולי הוא אבד בין כריות הספה, אולי הסוללות התרוקנו, ואולי אתם פשוט רוצים לצמצם את מספר השלטים על השולחן. במקרה כזה, Mi Remote יכולה להיות שימושית במיוחד אם הטלפון שלכם תומך בתקשורת המתאימה למכשיר שאליו אתם מנסים להתחבר.

כבר כאן יש נקודה חשובה: הטלפון אינו הופך אוטומטית לשלט אוניברסלי רק מפני שהתקנתם את האפליקציה. האפליקציה מספקת ממשק ושיטות שליטה, אבל החיבור בפועל תלוי בהתאמה בין הטלפון, הטלוויזיה והפרופיל שתבחרו. אם אתם מחפשים פתרון שמבוסס תמיד על רשת ביתית או על חיבור אלחוטי מודרני, ייתכן שתעדיפו אפליקציה ייעודית של יצרן הטלוויזיה.

היתרון של הכלי הזה מתחיל דווקא במצבי חירום קטנים. אני יכול לדמיין אותו שימושי בדירה שכורה, בחדר אורחים או בבית שבו כמה טלוויזיות משתמשות בשלטים דומים. במקום להתחיל לחפש את הדגם המדויק של השלט הפיזי, אני מנסה לבנות שליטה בסיסית דרך הטלפון ולבדוק אם היא מגיבה.

השלב הראשון: בחירת סוג המכשיר

הזרימה מתחילה בבחירה של סוג המכשיר. עבור טלוויזיה, המטרה היא להגיע לממשק שמרכז את הפעולות שהכי צריך בזמן צפייה: הפעלה, כיבוי, שינוי עוצמת קול, מעבר בין ערוצים וניווט בסיסי. עבור מזגן או מכשיר אחר, הממשק עשוי להיות שונה בהתאם לאופי השליטה הנדרש.

פרסומות

הבחירה הזו נשמעת מובנת מאליה, אבל היא משפיעה על כל ההמשך. אם בוחרים קטגוריה לא נכונה, אפשר לקבל תחושה שהאפליקציה אינה עובדת, אף שהבעיה היא רק בתהליך ההגדרה. לכן אני ממליץ להתחיל מהמכשיר עצמו ולא מהמותג: קודם לבחור טלוויזיה, ורק אחר כך לחפש את היצרן המתאים.

הגישה הזו גם חוסכת ניסוי אקראי. במקום ללחוץ על כל אפשרות ולנחש, כדאי להתקדם לפי הסדר שהאפליקציה מציגה ולבדוק כל ניסיון מול הטלוויזיה. אם יש תגובה, לא כדאי להמשיך להחליף הגדרות בלי צורך. ברגע שהכפתורים המרכזיים עובדים, עדיף לעצור ולבדוק את השימוש האמיתי לפני שמנסים ללטש כל פעולה קטנה.

הציצו בבלוג שלנו

השלב השני: בדיקת תגובה ולא רק חיבור

הצלחה בהגדרה אינה מסתיימת בכך שמופיע שלט על המסך. מה שחשוב הוא האם הטלוויזיה מגיבה לפקודות. אני בודק קודם פעולה שאפשר לזהות מיד, כמו שינוי עוצמת קול או כיבוי. אם אין תגובה, אני עובר לאפשרות הבאה שהאפליקציה מציעה, במקום להניח שהטלפון או הטלוויזיה תקולים.

זהו אחד ההבדלים בין בדיקה מהירה לבין שימוש אמיתי. שלט יכול להיראות נכון, אבל להפעיל רק חלק מהפקודות. לדוגמה, ייתכן שההפעלה עובדת אך הניווט בתפריטים אינו נוח, או שהווליום מגיב אבל מעבר הקלטים אינו זמין באותה צורה. לכן כדאי לבדוק לפחות כמה פעולות שונות לפני שמחליטים שההגדרה מתאימה לשימוש קבוע.

הטיפ החשוב ביותר הוא לבחון את הפעולות לפי סדר החשיבות שלכם. אם אתם צריכים רק להדליק מסך ולהנמיך קול, אין טעם לפסול פרופיל מפני שכפתור משני אינו מגיב. לעומת זאת, אם הטלוויזיה משמשת אתכם עם כמה מקורות, ממיר או קונסולת משחק, עליכם לבדוק גם את הניווט ואת מעבר הקלטים לפני שאתם מסתמכים על האפליקציה.

השלב השלישי: להפוך פעולה חד-פעמית להרגל

אחרי שהשליטה הבסיסית עובדת, מגיעה השאלה אם באמת נוח להשתמש בטלפון כשלט. כאן Mi Remote יכולה להצליח במצבים שבהם אתם ממילא מחזיקים את הטלפון, אך להיות פחות נוחה משלט פיזי כשאתם צופים במשך זמן רב. בשלט רגיל אני מרגיש את הכפתורים בלי להביט. במסך הטלפון, לעומת זאת, צריך לפתוח את האפליקציה, למצוא את הממשק ולראות היכן לוחצים.

לכן אני רואה בה פתרון טוב במיוחד לפעולות קצרות: להדליק את הטלוויזיה, להשתיק אותה בזמן שיחה, להחליף עוצמה או לעבור לערוץ. היא פחות משכנעת כאשר כל הצפייה דורשת ניווט מתמשך, במיוחד אם הטלפון נעול או נמצא בחדר אחר.

שימוש חכם נוסף הוא להחזיק אותה כגיבוי ולא כתחליף יחיד. אם השלט המקורי עובד בדרך כלל, האפליקציה יכולה להישאר למקרה שהוא נעלם. כך לא צריך לשנות את כל הרגלי הצפייה, אבל עדיין יש פתרון זמין כשמתעוררת בעיה. זה גם מפחית את התסכול מהצורך להגדיר מחדש את הכול דווקא ברגע לחוץ.

העברת השליטה בין אנשים ומכשירים

בבית, השלט אינו משמש רק אדם אחד. ילד עשוי לרצות להפעיל ערוץ, בן משפחה אחר ירצה להנמיך קול, ואתם אולי תצטרכו להחליף מקור לפני משחק. כאן מתגלה חיכוך שלא תמיד חושבים עליו מראש: טלפון ששימש כשלט אינו בהכרח נגיש לכל מי שנמצא בחדר.

אם אני מוסר את הטלפון לאדם אחר, אני למעשה מוסר גם את המכשיר האישי שלי. זה פחות נוח משלט משותף שנמצא על השולחן. מצד שני, במצב שבו השלט המקורי אבד, עצם האפשרות להעביר את הטלפון לכמה דקות יכולה לפתור את הבעיה. זה עובד טוב יותר כאשר הפעולות פשוטות וברורות, ופחות טוב כאשר המשתמש צריך להכיר את מבנה האפליקציה.

העברה נוספת מתרחשת בין מכשירים בבית. אם יש טלוויזיה בסלון ומזגן בחדר השינה, האפליקציה עשויה לרכז שימושים שונים במקום אחד. זה נוח למי שמעדיף פחות שלטים, אבל דורש תשומת לב כדי לא לשלוח פעולה למכשיר הלא נכון. לפני לחיצה על כיבוי או שינוי הגדרה, אני ממליץ לוודא שהמכשיר הפעיל הוא אכן זה שנמצא מולכם.

איפה היא משתווה לחלופות הרגילות

מול שלט פיזי אוניברסלי, Mi Remote מנצחת בנוחות הזמינות: הטלפון כבר נמצא אצל רוב האנשים, ואין צורך להוסיף אביזר נוסף. היא גם עשויה להיות פתרון חסכוני יותר למי שצריך שליטה זמנית בלבד. מצד שני, שלט פיזי נוח יותר למישוש, אינו תלוי בסוללת הטלפון ואפשר להשאיר אותו במקום קבוע שכל בני הבית מכירים.

מול אפליקציה רשמית של יצרן הטלוויזיה, היתרון שלה הוא רוחב השימוש. במקום להישאר בתוך מערכת של מותג אחד, היא מנסה לשמש גם עבור מכשירים מסוגים שונים. החלופה הרשמית עשויה להיות עדיפה אם אתם רוצים תכונות שמחוברות ישירות לטלוויזיה חכמה, כמו ניווט עמוק באפליקציות, שיתוף תוכן או גישה למידע פנימי של המכשיר. Mi Remote מתאימה יותר למי שמחפש שליטה פשוטה ולא מרכז בידור מלא.

מול שליטה קולית, היא נותנת תחושה ישירה וצפויה יותר. אין צורך לנסח פקודה או לדבר בקול בחדר. מנגד, היא אינה מחליפה בהכרח ממשק חכם שמאפשר חיפוש מהיר או הפעלה של תוכן. הבחירה תלויה במה שאתם עושים: לכיבוי, ווליום וערוץ, שלט בטלפון מספיק; לחיפוש תוכן, פתרון אחר עשוי להיות מהיר יותר.

הפרטים שמספרים למי היא מתאימה

Mi Remote היא אפליקציה חינמית בקטגוריית הכלים, עם דירוג ממוצע של 3.7 מתוך 5 וכ־689 אלף דירוגים. היא צברה מעל 100 מיליון התקנות, ולכן ברור שמדובר בכלי מוכר ולא בניסוי קטן שמיועד לקבוצה מצומצמת. בעיניי, המספרים האלה מצביעים על שימושיות רחבה, אבל אינם מבטיחים התאמה לכל טלוויזיה או לכל דגם טלפון.

היא מתאימה מגיל PEGI 3, פועלת במכשירים עם Android 5.1 ומעלה, והגרסה הנוכחית היא 7.1.3G. האפליקציה קיימת מאז 17 בפברואר 2016, והוותק הזה מורגש ברעיון הבסיסי שלה: לקחת פעולה מוכרת של שלט ולמקם אותה בתוך הטלפון. היא אינה מיועדת רק למשתמשים טכניים, אבל מי שמצפה לשליטה מתקדמת יצטרך לבדוק היטב את ההתאמה בפועל.

הפרטים האלה הופכים אותה לאפשרות הגיונית עבור מי שיש לו מכשיר אנדרואיד שאינו חדש במיוחד, או עבור בית שרוצה פתרון ללא עלות. עם זאת, מי שמשתמש באייפון, מי שאין לו דרך מתאימה לתקשר עם הטלוויזיה, או מי שזקוק לשליטה רציפה ומדויקת, צריך לשקול חלופה אחרת לפני שהוא בונה עליה.

שלושה שימושים פחות מובנים מאליהם

השימוש הראשון הוא כפתרון זמני בזמן מעבר דירה או החלפת ציוד. כשכל השלטים ארוזים, הטלפון יכול לספק שליטה בסיסית עד שהכול חוזר למקום. זה אינו מחייב להפוך את האפליקציה לשלט העיקרי, אלא להשתמש בה כגשר שמונע מכם להיתקע בלי גישה לטלוויזיה.

השימוש השני הוא בדיקת מקור הבעיה. אם טלוויזיה מגיבה דרך האפליקציה אבל לא דרך השלט המקורי, הדבר עשוי לכוון אתכם לבדוק את השלט, את הסוללות או את הכפתורים שלו. זו אינה בדיקת מעבדה, אבל היא דרך מעשית להפריד בין תקלה בטלוויזיה לבין תקלה באמצעי השליטה.

השימוש השלישי הוא פישוט של חדר שבו יש יותר מדי שלטים. במקום לזכור איזה שלט שייך לאיזה מכשיר, אפשר לרכז פעולות בסיסיות במקום אחד. הטרייד-אוף הוא שטלפון אחד הופך לנקודת שליטה מרכזית, ולכן אם הוא אצל אדם אחר, נעול או ללא סוללה, גם הנוחות הזו נעלמת.

איפה תהליך השימוש נשבר

החולשה המרכזית היא התאימות. אם הטלוויזיה אינה מגיבה לפרופיל שנבחר, כל הממשק היפה לא משנה הרבה. לפעמים צריך לנסות אפשרות אחרת, ולפעמים תגלו שהאפליקציה אינה מתאימה לתפקיד שאתם רוצים. זהו שלב שעלול להיות מתסכל במיוחד כאשר אתם מנסים לפתור בעיה במהירות.

חיכוך נוסף הוא הפער בין שליטה בסיסית לשליטה מלאה. גם כאשר אפשר להפעיל את הטלוויזיה ולשנות עוצמה, לא בטוח שכל כפתור בשלט המקורי יקבל מקבילה נוחה. מי שמשתמש בקביעות בתפריטים מיוחדים, במקורות רבים או בפונקציות ייחודיות של הטלוויזיה, עלול להרגיש שהאפליקציה מצמצמת את האפשרויות.

גם אופן השימוש בטלפון עצמו משפיע. מסך קטן, נעילה אוטומטית, מעבר לאפליקציה אחרת או צורך להחזיק את הטלפון בזמן צפייה יכולים להפוך פעולה פשוטה לפחות טבעית. אם אתם רוצים שלט שאפשר להפעיל בחושך בלי להביט, השלט הפיזי עדיין עדיף.

לבסוף, יש הבדל בין מצב שבו אתם שולטים בטלוויזיה שנמצאת ממש מולכם לבין מצב שבו אתם מצפים לנהל אותה מרחוק. Mi Remote אינה סיבה להניח שכל שליטה דרך הטלפון תעבוד מכל מקום או בכל תצורת בית. לפני שמסתמכים עליה עבור שימוש קבוע, כדאי לבדוק את הטלוויזיה, את הטלפון ואת הפעולות החשובות לכם באותו חדר ובתנאים רגילים.

האם כדאי להתקין אותה?

אני ממליץ על Mi Remote למי שרוצה פתרון חינמי וזמין לשלט חסר, במיוחד עבור פעולות יומיומיות פשוטות בטלוויזיה. היא יכולה להציל ערב שבו השלט נעלם, לספק גיבוי שימושי, ולרכז שליטה בסיסית בכמה מכשירים במקום אחד. העובדה שהיא מתאימה גם למכשירים ביתיים מעבר לטלוויזיה מוסיפה לה ערך למי שמעדיף כלי אחד במקום אוסף של שלטים.

אני פחות ממליץ עליה כתחליף מוחלט לשלט המקורי למשתמשים שצריכים ניווט ממושך, כפתורים רבים או גישה לפונקציות ייחודיות. במקרה כזה, שלט פיזי טוב או אפליקציה רשמית של יצרן הטלוויזיה עשויים להיות בחירה מדויקת ונוחה יותר. גם מי שמשתמש באייפון צריך לחפש פתרון שמתאים לפלטפורמה שלו, משום שהמוצר הזה מכוון למכשירי אנדרואיד.

בשורה התחתונה, Mi Remote אינה מנסה להיות מרכז בידור מורכב, וזה בדיוק הכוח שלה וגם המגבלה שלה. היא לוקחת בעיה יומיומית קטנה ומציעה דרך פשוטה לנסות לפתור אותה. אם אתם נכנסים אליה עם ציפייה לשלט בסיסי וגיבוי זמין, יש סיכוי טוב שתמצאו אותה מועילה. אם אתם צריכים שליטה מלאה ומדויקת בכל תכונה של הטלוויזיה, כדאי לבדוק את ההתאמה לפני שמוותרים על השלט הפיזי.