SmartThings

נותח על ידי Appcrazy

בבית עם כמה מכשירי סמסונג, SmartThings מרגישה פחות כמו עוד שלט ויותר כמו מקום אחד שמנסה לעשות סדר. אני משתמש בה כדי לרכז שליטה בטלוויזיה חכמה, במכשירים ובמוצרים תואמים, והיתרון שלה בולט במיוחד כשיותר מאדם אחד בבית צריך להבין מה קורה. במקום לחפש שלט אחר לכל מסך או לעבור בין אפליקציות נפרדות, אפשר להתחיל מנקודת שליטה משותפת יחסית ברורה.

זו אפליקציה חינמית של Samsung Electronics Co., Ltd., בקטגוריית החיים הטובים, עם דירוג ממוצע של 4.6 מתוך 5 וכמות שימוש עצומה של יותר ממיליארד התקנות. המספרים האלה לא הופכים אותה למושלמת, אבל הם כן אומרים שקל יחסית למצוא סביבה שבה היא משתלבת: טלוויזיה של סמסונג, מכשיר חכם תואם או כמה מוצרים בבית שצריכים לעבוד יחד.

איך SmartThings עובדת בבית משותף

התרחיש הכי טבעי מבחינתי הוא סלון שבו בני הבית משתמשים באותה טלוויזיה, אבל לא תמיד באותו אופן. אדם אחד רוצה להדליק את המסך ולבחור מקור, אחר צריך לשלוט בעוצמת הקול, ומישהו נוסף בכלל רוצה לבדוק מכשיר תואם בלי לקום מהספה. במצב כזה, האפליקציה יכולה לצמצם את התלות בשלט הפיזי, כל עוד הטלוויזיה והמכשירים הרלוונטיים מחוברים ותואמים.

הנקודה החשובה היא לא לחשוב עליה כעל תחליף קסם לכל שלט בבית. היא שימושית כאשר יש מכשירים שנכנסים לאותה סביבת SmartThings. אם מוצר מסוים אינו תואם, אין סיבה לצפות שהאפליקציה תשלוט בו רק מפני שהוא נמצא באותו חדר. לכן אני ממליץ להתחיל ממכשיר אחד מרכזי, בדרך כלל הטלוויזיה, ורק אחר כך להוסיף מוצרים נוספים. כך קל להבין אם הבעיה היא בהגדרה, בחיבור או במגבלת התאימות.

בשימוש יומיומי, החוויה הטובה ביותר מתקבלת כשלא מנסים להפוך כל פעולה קטנה לפרויקט. אם אני רוצה להפעיל את הטלוויזיה, לבדוק את המכשירים המחוברים או לעבור בין אפשרויות זמינות, אני מעדיף מסלול קצר וברור. כשהאפליקציה דורשת יותר מדי מעבר בין מסכים, היתרון שלה מול שלט רגיל נחלש. היא מצטיינת בריכוז ובארגון, לא בהכרח במהירות של כל פעולה בודדת.

מה קורה כשכמה אנשים משתמשים באותו בית

שימוש משותף מעלה מיד שאלה מעשית: מי אמור להגדיר את המכשירים ומי רק להשתמש בהם? אני מציע שאדם אחד בבית יתחיל את ההתקנה ויוודא שהטלוויזיה או המכשירים מופיעים בצורה נכונה. לאחר מכן כדאי להסביר לשאר המשתמשים מה אפשר לעשות ומה לא. ההפרדה הזאת חוסכת מצב שבו כל אחד משנה הגדרה אחרת, מסיר מכשיר או מנסה לחבר אותו מחדש בלי לדעת מה כבר הוגדר.

פרסומות

SmartThings מתאימה יותר לבית שבו יש הסכמה בסיסית על אופן השימוש מאשר לבית שבו כל משתמש רוצה מערכת נפרדת לחלוטין. היא יכולה להיות נקודת תיאום נוחה, אבל היא אינה מחליפה שיחה פשוטה על מי שולט במכשיר ומתי. בטלוויזיה משותפת, למשל, כדאי לקבוע אם האפליקציה מיועדת רק להפעלה ולכיבוי או גם לשינוי הגדרות אחרות. זה נשמע מובן מאליו, אך דווקא כאן נוצרים הרבה מהחיכוכים.

עוד תרחיש שימושי הוא אורח שמגיע לבית וצריך עזרה עם הטלוויזיה. במקום להסביר איפה נמצא כל כפתור בשלט, אפשר להראות לו את הפעולות הבסיסיות באפליקציה, אם הוא משתמש מורשה ויש לו גישה מתאימה למכשיר. מצד שני, לא הייתי מוסר שליטה מלאה לכל אדם שמגיע לביקור. נוחות אינה סיבה להתעלם מגבולות חשבון או מהשאלה מי רשאי לשנות את סביבת המכשירים.

הציצו בבלוג שלנו

התקנה נכונה והגבולות שכדאי להבין מראש

ההתקנה עצמה אינה רק עניין של הורדת האפליקציה. צריך לחשוב מראש אילו מכשירים שייכים לאותה סביבת שימוש, איזה חשבון אמור לנהל אותם ואילו אנשים באמת צריכים גישה. אם מדלגים על התכנון הזה, האפליקציה עלולה להיראות עמוסה או מבלבלת, גם כאשר המכשירים עצמם עובדים היטב.

אני מתחיל בהוספת הטלוויזיה או המכשיר המרכזי, בודק שהשליטה הבסיסית מגיבה, ורק אז ממשיך. הבדיקה הזאת חשובה מפני שהיא מבודדת בעיות. אם מוסיפים כמה מכשירים בבת אחת, קשה לדעת איזה חיבור יצר את התקלה או איזה מוצר אינו משתלב כמו שציפיתם.

כדאי גם לשמור על שמות ברורים למכשירים. בבית עם כמה מסכים, שם כללי עלול לגרום ללחיצה על המכשיר הלא נכון. שם שמתאר את המיקום או את השימוש עוזר לכל בני הבית להבין מה הם עומדים להפעיל. זהו שינוי קטן, אבל הוא אחד הטיפים המעשיים ביותר שלי: ארגון טוב בתוך האפליקציה חשוב כמעט כמו התאימות עצמה.

פרסומות

הגבול המרכזי הוא תאימות. SmartThings אינה הופכת כל מכשיר אלקטרוני למכשיר חכם, והיא אינה מבטיחה שכל מוצר של יצרן אחר יתנהג באותה צורה כמו מוצר של סמסונג. לפני שמסתמכים עליה לניהול הבית, אני בודק אם המכשיר מופיע כתואם ואם הפעולה שאני צריך באמת זמינה. שליטה חלקית יכולה להיות מספיקה, אבל חשוב לדעת מראש אם מדובר בהפעלה בלבד או בממשק רחב יותר.

גם החיבור בין האפליקציה למכשיר משפיע על התחושה. כאשר הכול מגיב במהירות, SmartThings מרגישה טבעית. כאשר צריך להמתין, לאתר מחדש מכשיר או להתמודד עם חיבור שנקטע, שלט רגיל עשוי להיות פשוט יותר. לכן אני לא ממליץ להיפטר מיד מהשלט הפיזי. בבית שלי, הוא נשאר פתרון גיבוי הגיוני, במיוחד כאשר צריך פעולה מהירה או כאשר הטלפון אינו זמין.

תיאום בין בני הבית בלי להפוך את הכול למסובך

הערך האמיתי של האפליקציה בבית משותף הוא תיאום. לא מדובר רק ביכולת לשלוט בטלוויזיה, אלא בכך שכל משתמש מבין איפה נמצאים המכשירים ומהו המסלול הנכון להפעלה. כאשר כולם משתמשים באותה סביבת שליטה, יש פחות צורך להסביר בכל פעם מחדש איזה שלט קשור לאיזה מסך.

עם זאת, אני נזהר מהנחה שכל מי שנמצא בבית צריך את אותה רמת גישה. משתמש קבוע יכול להזדקק ליותר אפשרויות, בעוד שאורח או ילד צעיר עשויים להסתפק בפעולות בסיסיות שהמבוגר מסביר להם. אין צורך להפוך את השימוש למערכת נהלים ארוכה; מספיק להחליט מי מנהל את ההגדרות ומי משתמש בפעולות היומיומיות.

במקרה של טלוויזיה בסלון, למשל, אני מעדיף שהגדרות החיבור יישארו אצל אדם אחד או שניים, בעוד ששאר בני הבית יקבלו הסבר פשוט על הפעלה ושליטה. כך נמנעת טעות נפוצה: משתמש שמנסה לפתור בעיית חיבור באמצעות שינוי הגדרה שאחר כך משפיעה על כולם.

פרסומות

המלצה נוספת היא לבצע בדיקה קצרה אחרי שינוי משמעותי. אם הוספתם מכשיר חדש, החלפתם את סביבת השימוש או שיניתם את אופן השליטה, כדאי שכל מי שמשתמש בטלוויזיה ינסה לבצע את הפעולה העיקרית שלו. זו דרך פשוטה לגלות שהמכשיר מופיע בשם מבלבל, שהשליטה אינה זמינה לכל משתמש או שהמסלול ארוך מדי.

היתרון מול אפליקציות שלט כלליות הוא החיבור לסביבה של סמסונג ולמכשירים תואמים. אפליקציית שלט בסיסית עשויה להיות מהירה יותר לפעולה אחת, אך היא בדרך כלל אינה המקום שבו מרוכזים מכשירים נוספים. SmartThings חזקה יותר כאשר רוצים לראות את הבית כמערכת מחוברת. אם כל מה שאתם צריכים הוא להחליף ערוץ בטלוויזיה אחת, שלט רגיל או אפליקציה ייעודית עשויים להיות פתרון פשוט יותר.

גיל, אמון ושימוש בטוח יותר

הדירוג PEGI 3 מצביע על כך שהאפליקציה מתאימה גם לקהל צעיר מבחינת סיווג התוכן. בפועל, זה לא אומר שכל פעולה מתאימה לכל ילד או שכל ילד צריך לנהל את המכשירים בבית. ההבדל בין התאמת גיל לבין הרשאת שימוש חשוב כאן: ילד יכול להשתמש בפעולה בסיסית שהורה מראה לו, בלי לקבל אחריות על חיבור מכשירים או שינוי הגדרות.

אני רואה ב-SmartThings כלי טוב ללימוד שימוש אחראי במכשירים, דווקא מפני שאפשר להתחיל מפעולות ברורות כמו הפעלת הטלוויזיה או בחירת מכשיר מוכר. אבל הייתי נמנע מלתת למשתמש צעיר חופש לשנות את סביבת הבית בלי פיקוח. לא מפני שהאפליקציה מיועדת לתוכן בעייתי, אלא מפני שמכשירים מחוברים משפיעים על כל מי שמשתמש בהם.

בבית עם בני משפחה מבוגרים יותר, האתגר שונה. לעיתים הבעיה אינה הגיל אלא עומס האפשרויות. מסך שמציג הרבה מכשירים ושמות לא ברורים עלול להרתיע. במקרה כזה, אני מצמצם את ההסבר לפעולות שבאמת נחוצות ומוודא שהאדם יודע כיצד לחזור למסך הראשי. שימוש משותף מצליח כאשר כל אחד מקבל את רמת ההסבר שמתאימה לו, ולא כאשר כולם מקבלים הדרכה טכנית זהה.

פרסומות

גם בנושא אמון, כדאי להיות שקופים. אם כמה אנשים משתמשים באותה סביבת מכשירים, כולם צריכים לדעת מי מנהל אותה ומה עשוי להשתנות. זה רלוונטי במיוחד בטלוויזיה משותפת או במכשיר שנמצא בחדר שבו יש כמה משתמשים. אני לא מציג את האפליקציה ככלי לפיקוח על בני הבית; מבחינתי, היא כלי שליטה ותיאום, והגבולות צריכים להיקבע על ידי המשפחה עצמה.

מי ייהנה ממנה ומי עדיף שיבחר אחרת

SmartThings מתאימה במיוחד למי שכבר משתמש בטלוויזיה חכמה של סמסונג או במכשירים תואמים ורוצה לצמצם את מספר המקומות שמהם מנהלים אותם. היא גם הגיונית בבית שבו כמה אנשים צריכים גישה לאותה סביבת מכשירים, בתנאי שמישהו מוכן לקחת אחריות על ההגדרה והסדר.

היא פחות מתאימה למי שמחזיק מכשירים שאינם משתלבים בה או למי שמחפש רק שלט מהיר ופשוט. אם אתם משתמשים בטלוויזיה אחת בלבד, לא רוצים להוסיף מכשירים נוספים ומעדיפים כפתורים פיזיים, האפליקציה עלולה להרגיש כמו שכבה נוספת במקום פתרון. גם מי שאינו מעוניין לנהל חשבונות, חיבורים ושמות מכשירים עשוי להעדיף את הדרך המסורתית.

היא אינה הבחירה הראשונה שלי למי שמצפה שכל מוצר בבית יופיע אוטומטית ויעבוד באותו אופן. כאן נדרשת סבלנות מסוימת: לבדוק תאימות, להגדיר מכשירים בהדרגה ולשמור על מבנה ברור. מי שמוכן להשקיע את הזמן הזה מקבל סביבת שליטה שימושית יותר; מי שמחפש התקנה ללא מחשבה עלול להתאכזב.

התרשמות מעשית אחרי שימוש מתמשך

מה שאני אוהב ב-SmartThings הוא שהיא יכולה להפוך אוסף מפוזר של מכשירים למקום אחד שקל להסביר לבני הבית. היא אינה מסתפקת בהבטחה כללית של בית חכם; הערך שלה מורגש כאשר יש מוצרי סמסונג או מכשירים תואמים שבאמת רוצים לנהל יחד. השימוש בה מרגיש הגיוני יותר ככל שסביבת המכשירים בבית רחבה יותר.

מה שפחות אהבתי הוא שהנוחות תלויה מאוד בסדר שהמשתמש יוצר. שמות לא ברורים, מכשירים לא תואמים או ציפייה לשליטה מלאה בכל מוצר יכולים להפוך את החוויה למתסכלת. במילים אחרות, האפליקציה מעניקה מרכז שליטה, אבל המשתמש עדיין צריך להחליט איך המרכז הזה מאורגן.

העובדה שהיא חינמית מקלה על הניסיון, במיוחד אם כבר יש לכם מכשיר סמסונג מתאים. אין צורך להתחייב לרכישה כדי לבדוק אם היא מתאימה להרגלים שלכם. אני ממליץ להתחיל בפעולה אחת שמפריעה לכם כיום, כמו חיפוש שלט לטלוויזיה, ולראות אם SmartThings פותרת אותה בלי להוסיף בלבול. אם כן, אפשר להרחיב בהדרגה.

היא גם נהנית מבסיס משתמשים רחב מאוד, עם סביב ארבע נקודה תשע מיליון דירוגים וכמות התקנות שעברה את רף המיליארד. מבחינתי, זה מחזק את התחושה שמדובר באפליקציה מבוססת ולא בניסוי קטן, אך עדיין לא מבטל את ההבדלים בין בית לבית. התאימות וההרגלים האישיים חשובים יותר מהפופולריות לבדה.

האם כדאי להוריד את SmartThings?

אני ממליץ על SmartThings למי שרוצה לרכז שליטה בטלוויזיה חכמה של סמסונג, במכשירים תואמים ובשימוש משותף בבית. היא מצטיינת כאשר יש צורך בתיאום בין כמה אנשים, כאשר רוצים לדעת איפה מנהלים את המכשירים וכאשר מוכנים להשקיע כמה דקות בסידור נכון של הסביבה.

ההמלצה שלי מסויגת יותר למי שרוצה רק פעולה אחת מהירה או למי שאין בבית מכשירים תואמים. במקרים כאלה, שלט פיזי או אפליקציה ייעודית עשויים להיות פשוטים ונוחים יותר. גם בבית עם ילדים או אורחים, כדאי להגדיר מראש מי מנהל את המכשירים ומי משתמש בהם, במקום להניח שהגישה המשותפת תסתדר מעצמה.

בסופו של דבר, SmartThings היא בחירה טובה למי שמחפש מרכז שליטה משפחתי למכשירי סמסונג ומוצרים תואמים, ולא פתרון אוניברסלי לכל אלקטרוניקה בבית. דירוג הגיל PEGI 3 והמחיר החינמי הופכים את הניסיון לנגיש, אבל הערך האמיתי מגיע מהתאמה נכונה, שמות מסודרים ותיאום ברור בין המשתמשים. אם זה בדיוק הצורך שלכם, אני חושב שכדאי לתת לה הזדמנות ולהתחיל בקטן.